שתף קטע נבחר

לקראת מכבי חיפה - הפועל ת"א: רק לא תיקו

מתוך הביצה שורצת האלימות של הכדורגל הישראלי, מקננת התקווה שאולי הפעם, אולי בכל זאת, יספקו הפועל ת"א ומכבי חיפה הצגה שתתויק בדפי ההיסטוריה המקומטים של ההתאחדות

יום חג בליגת גברי לוי. הפועל תל אביב דוהרת בכביש החוף אל עבר הצד הירוק של הכרמל. סרגיי קלשצ'נקו מתוח בכיסא המרופד, כמו שור זועם, מחכה לאברהם גרנט. התפאורה תמיד מושלמת, תוססת, קופצנית. אם אתה במגרש, אתה חש ויברציות אורגסטיות מקפצות בתאי המוח הנרפים. אם אתה בבית מול המסך אתה אכול קנאה כשמדווחים לך על אווירה אירופית. מפמפמים לך קלוזאפים של שני המאמנים במצב צבירה נוזלי. אישוניהם מתרוצצים חסרי מנוח ברטוב של העין. מה הם מכינים? אתה שואל את עצמך. איזה תובנות טקטיות מתפרצות להם מתוך הקופסה לכבוד החג? איזה סוג של ציונות מתלהמת הם הרביצו בחדרי ההלבשה?

שוב התיקו הזה

השופט, נפוח מרוב חשיבות עצמית וממצלמות הטלוויזיה של רבע אומה, מוציא את המשחק לדרך. תחושת דז'ה-וו חזקה שוב מנקרת בך. היית בסרט הזה. הביקורות היללו אותו. הוא היה אומנותי, פוסט מודרני, אבל מה לעשות, משעמם. הכלאה של ברגמן והגל החדש הצרפתי, והכי חשוב, הוא נגמר ב- 1:1. ההר תמיד הוליד עכברוש. בארבע העונות האחרונות נפגשו שתי הענקיות תשע פעמים בליגה. ארבע פעמים זה נגמר ב- 1:1. למעשה, מתוך חמשת המפגשים האחרונים, ארבע פעמים זה נגמר ב-1:1, פעם אחת הפועל ניצחה 0:1. גם הפעם יש הרגשה חזקה שזה יגמר ככה. כמעט כולם ייצאו מרוצים פחות או יותר, חוץ מהאוהדים, חוץ מהכותרות בעיתונים: "אני שמח מהיכולת, לא מהתוצאה", "בדיעבד אני מאוכזב שלא ניצחנו לאור ההתפתחויות במשחק".

שקט, בוכים

דרור קשטן ואברהם גרנט נפגשו כבר כל כך הרבה בפריים טיים הקיומי של ליגת העל. זה כמו משחק שחמט שנמשך שנים. לפעמים מישהו מצליח לגנוב ניצחון דחוק, אבל אף פעם אין כדורגל ברמה גבוהה, ושלא יעבדו עליכם אלה מהטלוויזיה, שתמיד אומרים שהמשחק גדול כי אחרת הצופים יברחו להם. כולם בוכים על הכדורגל הישראלי, זה נהיה ספורט לאומי. מי שמקשיב לשלמה שרף ברדיו ללא הפסקה, מתחשק לו מיד לעשות הסבה לשחייה צורנית. אנשים בפתח תקווה שופכים קפה חם על שופטים. אלמונים מחבלים במכונית של משה תאומים. מתוך הביוב הקיומי מבצבצת תקווה שאולי הפעם, אולי בכל זאת, נראה הצגה שתתויק בדפי ההיסטוריה המקומטים של ההתאחדות לכדורגל, אבל כולם יודעים שזה לא יקרה.

הצגה? אולי בפעם אחרת

במכבי חיפה יש תחושה שהעונה בעצם עוד לא התחילה. חוץ מזה, יש תחושה שאם הקבוצה לא תנצח במשך שלושה משחקים או משהו כזה העסק יתחיל להתפרק. אריק בנאדו פוזל לברנלי. איגיביני יעקובו מטייל בערבות ניגריה. ואליד באדיר לא מרוצה. ננאד פראליה פצוע. יוסי בניון עוד לא נכנס לעיניינים. יניב קטן לא מרוצה. ראובן עטר לא מקבל אפילו דקה, המצלמות כבר לא תופסות את אברהם גרנט מחייך, אבל המכונה עובדת. בהפועל תל אביב, מנגד, יש תחושה אופורית. הכל זורם, הכל דופק, הקהל קופץ, כולם שכחו את האחים תקווה. לכאורה, הפועל באה למשחק במצב מנטלי משודרג, אבל המשחק בקרית אליעזר. אין מה לעשות, כתוב עליו תיקו.





לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום יוסי רוט
יעקובו. האריך את הטיול
צילום יוסי רוט
צילום יוסי רוט
קלשצ'נקו. חוזר לכרמל
צילום יוסי רוט
צילום איי פי
קשטן. משחק שחמט שנמשך שנים
צילום איי פי
מומלצים