המשלחות הישראלית והפלסטינית הסכימו לקבל את מסמך קלינטון

משלחת ישראלית ומשלחת פלסטינית נפגשו השבוע לשלושה ימי דיונים בדרום אפריקה ביוזמת נשיא המדינה, טבו מבקי, על מנת "למצוא דרכים לצאת ממעגל האלימות באזור וכדי לקדם הגעה להסדר". המשלחות ניסחו מסמך בתום הדיונים לפיו מכירים הצדדים בתכנית קלינטון כבסיס להסדר קבע.
במשלחת הישראלית היו חברים יו"ר הכנסת, אברהם בורג, יוסי ביילין, השר לשעבר חיים אורון ממרצ ואישי ציבור ישראלים נוספים. המשלחת הפלסטינית מנתה ארבעה שרים פלסטינים בראשות חבר הקבינט הפלסטיני, סאיב עריקאת.
לדברי גורמים במשלחת הישראלית, משמעות המסמך היא שהפלסטינים מקבלים כבסיס להסדר קבע מסמך המציע חלופות לזכות השיבה, דוגמת שיקום הפליטים במקומותיהם ושיבה לשטחי הרשות הפלסטינית.
בהודעה שיצאה מטעמו של השר לשעבר יוסי ביילין נאמר כי המסמך קורא לחזרה מידית למשא ומתן וליציאה ממעגל האלימות, על פי מתווה טנט ומיטשל. ביילין אמר עוד כי קביעת תנאים מוקדמים יוצרת חשד כי יש כוונה למנוע כל משא ומתן.
הנשיא מבקי אמר כי יעמוד בקשר עם ממשלת ישראל בנושא קידום המשא ומתן. עוד אמר מבקי כי יעלה את ההבנות גם בפני נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש. הנשיא הדגיש בדבריו כי הוא נמצא בקשר קבוע הן עם ראש הממשלה, אריאל שרון והן עם יו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת.

ביילין: הפלסטינים הסכימו לחלוקת הריבונות בהר הבית

משמעות המסמך אומר ביילין כי במקום להתחיל את כל המהלכים מהתחלה יש כאן הסכמה ונכונות פלסטינית לחזור למחויבויות של מסמך קלינטון, בו מוכנים הפלסטינים לוותר על יישום זכות השיבה ולהסכים לאלטרנטיבות. כמו כן נקבע שתהיה חלוקה של הריבונות בהר הבית בירושלים, ובמובן זה מדובר בהתקדמות משמעותית לגבי הדיון על הסדר הקבע.
ביילין אומר כי משמעות המסמך היא בעצם החזרת מסמך קלינטון כבסיס למשא ומתן עתידי, לאחר שגם הפלסטינים רצו להתחמק מהנושאים שלא היו כל כך נוחים להם במסמך.
בילין הוסיף כי הישג נוסף בביקור הוא התחלת מעורבות דרום אפריקה בניסיון להביא לקידום התהליך המדיני באזור. לדבריו נשיא דרום אפריקה יבקש ללא ספק להזמין גם נציגי ממשלה.
זה המפגש הראשון מאז ועידת טאבה שבו נוכחים נציגים בדרג בכיר כל כך בצד הפלסטיני.