שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    איך אומרים מיתון ביפנית?

    אלי לנדאו מסביר איך חוסכים כרטיס טיסה לארץ השמש העולה: מגיעים להרצליה, מחפשים את "יקיניקו טנקה", מקבלים שיעור בארכיטקטורה, גינונים, טעמים ואוכל יפניים ונפרדים ממאות שקלים

    ספרות האוכל העסיקה עצמה בעבר בסקירת תרבויות קולינריות ספציפיות – המטבח הצרפתי, המטבח האיטלקי, המטבח הספרדי. הדברים הגיעו לאבסורדים מסוימים ולהתכנסות זומית עד לרמת מטבחים סופר מקומיים: המטבח הפרובנסאלי, המטבח הטוסקאני, ספר הבישול של רומא או ספר הקינוחים של בריסל.
    כשהספרות בז'אנר הזה מיצתה את עצמה, היא החלה לנתח את התפתחות המטבח בעולם. כיצד השפיעו תגליות אמריקה (תפוח אדמה, עגבנייה, פלפל, תירס וכו') על מטבחי אירופה ואסיה. לאחרונה מופיעים ספרים ומאמרים שבוחנים איך השפיע העולם על עצמו. האם הפסטה הגיעה לאסיה עם מרקו פולו או להיפך. האם הביאו הערבים את החיטה לאירופה או להיפך. איך נדד הקראפלע לאורך דרך המשי ושינה את שמו מרביולי לוון-טון. ועוד כהנה וכהנה סוגיות מרתקות.
    בכל החיתוכים, הניתוחים ודברי ההגות נפקד מקומו של מטבח אחד בלבד – היפני. דומה כי יפן, תרבותה ומטבחה, הוציאה עצמה ממשחק ההשפעות ההדדיות. למעשה, עד למלחמת העולם השנייה היתה יפן מבודדת משאר העולם ולכן חפה מכל השפעה. המטבח היפני התפתח כמו שאר תרבות המקום באופן ייחודי ומרתק. החיך היפני נותן כבוד רב לטעמי היסוד הבסיסיים ובאותה מידה גם לצורה ולעיצוב המזון. חשיבות העיצוב עולה לעיתים או לפחות משתווה לחשיבות הטעם. במקור אכלו היפנים בעיקר דגים בכל צורות ומצבי צבירה. אכילת בשר נחשבה כמעט אסורה. טיגון לא היתה צורת בישול מקובלת עד שהתחילו להגיע לאי המלוכסן ימאים פורטוגזיים שהעניקו ליפן את רזי הטיגון והטמפורה. היפנים החזיקו מעצמם (לדעתי עד היום) כנעלים משאר בריות העולם. ובעיקר, לדעתם, הם מורמים מהעם הקוריאני. מה שלא הפריע ליפנים, ואולי אף עודד אותם, לשדוד משכניהם את טכניקת החמצת הירקות וצליית הבשר על גבי מנגל קטן המונח במרכז השולחן. צורת האכילה הזו הפכה פופולארית ביפן כמו בקוריאה ולא מזמן הגיעה לארץ הקודש. ללמדך שהעולם באמת קטן.
    "יקיניקו טנקה" נקראת המסעדה היפאנית המיוחדת הזו, הנמצאת בהרצליה. פרוש השם הוא "צליית בשר על אש גן עדן". גן עדן או לא, המסעדה נראית כאילו נגזרה מרחובות טוקיו. העיצוב, הקירות, הריהוט וכל פרטי הדקורציה היותר או פחות שימושיים, כולם הגיעו מיפן בלווית ארכיטקט יפני שניצח על הקמת האתר. יש שם אולמות אוכל קטנים ולצידם חדרים פרטיים, בהם אתה מסב לשולחן תוך רביצה על הריצפה. במרכז כל שולחן בנויים מנגלים יפנים מיוחדים עליהם צולה האורח את מנתו על פי הבנתו וטעמיו. האוכל (דגים או בשר) מגיע לשולחן כשהוא נא ומעוצב למשעי על צלחת הגשה מקסימה, נתון במיני מרינדות מיוחדות. המלצרים ממליצים לסועד הטירון לקחת ארוחת טעימות המוצעת בקשת מחירים הנעה בין 100 ל- 250 שקל לסועד. המנות מגיעות בסדר קוריאני – יפני: ירקות מבושלים, ירקות מאודים, ירקות מוחמצים וכבושים בהמשך מיני בשרים ודגים ולקינוח מרק או אורז. האוכל מרהיב ביופיו וטעמו גם הוא לעילא. האכילה שם היא בעיקר בילוי לכל החושים ובסיומה מסתבר כי גם הארנק נהנה – הוא יוצא קל בהרבה ממה שנכנס. במחיר הארוחה נלקחו בחשבון גם הארכיטקט היפני והובלת הצלחות. ארוחה לשניים עלתה יותר מ- 700 ש"ח. ואילו היינו סועדים בחדר פרטי, היינו משלמים עוד, אבל תמורת הכסף אתה מקבל ארוחה מיוחדת, שיעור בתרבות יפן והנאה מרובה וחוסך כרטיס טיסה לארץ השמש העולה.
    "יקיניקו טנקה", רח' מדינת היהודים 85 הרצליה פיתוח, קניון פארק אווניו, טל. 9587017-09. סגור ביום א' וביום שישי בצהריים.


    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים