ניקול הלפרין: "הערב ששינה את חיי"

"לערב ששינה את חיי התגלגלתי די במקרה: בתקופה שבין סיום הלימודים לבין הגיוס לצבא עבדתי באוניברסיטת בן גוריון. אחת העובדות במקום לחצה עלי לגשת לתחרות. כשסירבתי, היא החליטה לשלוח על דעת עצמה את טופסי ההרשמה. קיבלתי הזמנה למיונים בתל אביב, והחברות שלי לא הניחו לי, עד שהשתכנעתי לנסוע.
"עברתי את המיונים, אך לא בקלות. למעשה, רק בזכותה של הספרית ז'קלין ליכטנשטיין, שהתעקשה שיעבירו אותי משלב לשלב, הצלחתי להתברג בין 20 המתמודדות הסופיות. בערב הגורלי ניצבתי חסרת ניסיון וביטחון על הבמה. רוב המתמודדות בתחרות היו דוגמניות בשלבים שונים של הקריירה שלהן. אני, לעומתן, לא התנסיתי בכלל בהליכה על מסלול עד אז. אני זוכרת שכל הערב הייתי מוטרדת שלא אפול מנעלי העקב הגבוהות.
"התחרות נמשכה, ועל הבמה נותרו פחות ופחות בנות. חשבתי לעצמי, שהדבר היחיד שאני רוצה לעשות בתום התחרות הוא לשקוע בשינה עמוקה. בלבי ריחמתי על המתמודדת המסכנה שתזכה, ותיאלץ להצטלם ולהתראיין כל הלילה ללא הפסקה. צריך להבין, שהתחרות סיכמה שבוע של חזרות אינטנסיביות והתרגשויות שלא השאירו לנו הרבה זמן לשינה.
לבמה הוזמנו הבנות שזכו בתארים בשנה הקודמת, והן התמקמו מול המתמודדות אותן הן עתידות להכתיר. ואני - עדיין לא קלטתי כלום.
"ואז, בבת אחת התנפלו עלי בחיבוקים ונשיקות, רצו לצלם אותי, לשמוע תגובות ראשונות. ואני – בקושי זכרתי איך קוראים לי.
"עוד באותו הלילה נסענו, נערת ישראל ואני, לסטודיו של משה ששון לסדרת צילומים נוספת. בזמן שהכינו את הסטודיו נרדמתי על השטיח, וקמתי מלאה סימנים. נאלצנו להמתין עד שהדוגמה של השטיח תיפרד מהפנים שלי – בקיצור הלילה התארך והתארך, ורק לפנות בוקר הצלחתי סוף-סוף לנוח קצת, אבל גם אז העירו אותי, כדי להשתתף ב'בוקר טוב ישראל'.
מאז התחילה תקופה של ראיונות וצילומים בלתי נגמרים. זה נשמע סיוט, אבל בראייה לאחור, זאת היתה חוויה חד פעמית ונהדרת. ממש תקופה נפלאה.
כשניגשתי למיונים, חשבתי שמדובר בערב אחד בו צריך לעלות לבמה, לעשות כמה סיבובים, וללכת. אבל מהר מאוד התברר לי שמדובר באירוע שההכנות סביבו מפרכות. מאחורי כל צילום לעיתון היו עבודה רבה, שעות ללא שינה, מחויבות גדולה, אם כי גם הנאה.
אני מאחלת לכל המתמודדות הצעירות הרבה הצלחה, ומודיעה למלכה החדשה - תהיי מוכנה למבול הרכילויות והספקולציות, בעיקר לכאלה שיעסקו בהימורים ודיווחים על פרידה מחבר הנוכחי. אני לא יודעת איך להסביר את זה, אבל זאת מעין נבואה שמגשימה את עצמה - עם הכתר באה גם הפרידה.