הענף שכל הקיבוץ יושב עליו

"טרואר" ו "גו דה טרואר", הם שני מונחים צרפתיים הנמצאים בבסיס התפיסה הייננית הקלאסית הצרפתית, המבקשת לשכנע כי טעמו המיוחד ואיכותו של יין מסויים הם פועל יוצא של חיבור מרכיבי הקרקע לשכבותיה השונות, הגיאוגרפיה, הטופוגרפיה, האקלים והמיקרו-אקלים של חלקת הכרם המסוייימת. שינוי של מספר מטרם צפונה או דרומה, ימינה או שמאלה, לעתים, יכול להביא להבדלים הניכרים בתוצאה הסופית, זאת אומרת ביין.
בקבוק מענבי כרם המצוי בפתח כפר, נאמר, ושמו קונט-דה מה-דה, יכול לעשות לעצמו שם מיתולוגי ולעלות באלף אחוזים יותר מבקבוק שנעשה מענבי אותו זן, שגודלו באותן אופן, בחלקה המצויה בצד השני של הכפר. וכל זאת בגלל ה"גו דה טרואר" לא תמיד קל להגדיר – אבל קל להבחין בו, ובזה תם הויכוח מבחינתם.
כל זה, האמינו או לא, מביא אותנו לקיבוץ צרעה, ולנופי עמק שורק התנכ"י, חבל ארץ אשר על פי מקורות שונים היה אזור יין קדום משגשג. ומה שהיה טוב לאבותינו לא יכול להיות רע לנו. זאת כך הגישה שהנחתה את רוני ג'יימס, אגרונום ויינן, חבר הקיבוץ, אשר הקים את היקב לפני מעט פחות מעשור, כאשר הוא מעניק חשיבות רבה לקשר בין היין לבין ה"טרואר" המקיף אותו. הרבה שנים סיפק הקיבוץ ענבים מכרמיו ליקב כרמל מזרחי, וההחלטה לצאת לדרך עצמאית הביאה לחובב היין המקומי כמה וכמה בקבוקים מצויינים בשנים שחלפו מאז. כיום עומדת תפוקתו על כ - 50 אלף בקבוקים בשנה – ובאחרונה הושקו שלושה יינות אדומים מבציר 1999 – שהמדור טעם בנחת, גילגל, ונהנה.
קברנה סוביניון, צרעה, 1999 – הענבים (הבאים מ"גבעת החלוקים" העליונה אשר בכרם), קרקע גירית, עם שכבות סחף וחלוקי נחל, ובריזה מערבית מצננת – 85% קברנה ו 15% מרלו, נותנים יין בעל צבע נהדר, כהה עמוק, כמעט מתנגד לאור. יש לו ניחוחות פרי נעימים, שזיף שחור ודובדבנים בשלים, עם משב שנף ותבלינים. טעמיו מורכבים ונדיבים, והוא קניה טובה מאוד במחיר מדף של 54 שקלים.
קברנה סוביניון "ספיישל סלקשן" מכרם נווה אילן, 1999 – יין מכרם הנטוע על המדרון המערבי של הרי יהודה לכיוון שפלת החוף, בטרסות עתיקות, בגובה 700 מטרים, שאדמתן טרה רוסה. גם הוא קיבל תוספת של 15% ענבי מרלו והתוצאה, בטעימה, הפתיעה ושמחה. זה יין שמגלה סימני אצילות יוצאי דופן, מצבעו החי והנוצץ, דרך הניחוחות המעולפים של גרגרי יער עטופים בצעיף של שנף והדים רחוקים של תבלינים, ועד לאיזון ולחלקות הנהדרים בטעמו. במחיר מדף של 75 שקלים, זאת קניה שאי אפשר יהיה להתחרט עליה, ובמיוחד לא בעוד שלוש-ארבע שנים.
אילן "מיסטי הילס" מכרם נווה אילן, 1999 – ערבוב של ענבי קברנה סוביניון ומרלו, אשר גדלו באותה חלקה והבשילו באותה נקודת זמן. יש לציין צבע אדום נאה ונוצץ, ניחוחות עזים של פירות שיחי יער אדומים ודובדבן בשל, עם נוכחות של שנף עץ. טעמו עשיר, מלא, והוא יהיה ככל הנראה מהנה ביותר לשתיה בסביבות 2004, בשמירה מתאימה. המחיר כיום, 124 שקלים.