מיאמי היט: על סף כליה

זאת היתה אמורה להיות השנה של מיאמי (אחת מני רבות). המאמן פאט ריילי, החליט לפרק את הסגל הוותיק, שהתבשל בסיר שלו כבר חמש שנים עד שנשרף. המתאבנים ג'מאל מאשבורן ופי.ג'יי. בראון (שרלוט), וושון לנארד ומרק סטריקלנד (דנבר) וקלרנס וות'רספון (קליבלנד), מצאו את עצמם מחוץ למטבחו של ריילי לעונה הקרובה. במקומם הצטרפו לארוחה, מטעמי גורמה בנוסך השף ריילי: אדי ג'ונס, אנתוני מייסון משרלוט ובראיין גראנט מפורטלנד. עם סגל עמוק ואיכותי, חלמו בעליה הישראלים של הקבוצה (מיקי אריסון ושות') ללכת עד הסוף. אבל כמו הרבה חלומות ציוניים אחרים, גם זה ייאלץ כנראה להיגנז. בעוד ריילי מחזק את הקבוצה במיטב האפשרי בשוק השחקנים החופשיים, נראה שמשהו רע קורה לאבות המזון של הקבוצה, טים הארדאוויי ואלונזו מורנינג. הארדאוויי שאיכזב כרכז הפותח בעונה שעברה, זכה הקיץ להתעלמות מופגנת מצד ההיט שהביאה להתמרמרות קשה מצידו, עד לחתימה על חוזה חדש. אבל הבעיה הגדולה בפניה ניצבת הקבוצה היא מצבו הרפואי המדאיג של הסנטר מורנינג. מורנינג, הלחם והחמאה של ריילי, גם לאחר התחדשות התפריט של ההיט, לקה במחלת כליות מסתורית, שתרחיקו ממגרשי הכדורסל, לפחות בעונה הקרובה. ריילי, שוויתר על בראון בזכות הדומיננטיות של מורנינג בצבע, צריך להתמודד עכשיו עם מצב חדש, כשמיאמי תשחק למעשה ללא היתרון היחסי הברור שלה במזרח – סנטר איכותי. כל העונה של ההיט תלויה בהחלמתו של מורנינג. אם יצליח, באופן בלתי אפשרי כמעט, להתאושש ולחזור לכושר טוב, ההיט יכולים להגיע למנה העיקרית ואפילו לקינוח של הפלייאוף, כקבוצת ההגנה הטובה בליגה. אם לא, ההיט עלולים למצוא עצמם טובעים כעדשים במרק הסיבוב הראשון.

פרונט-קורט

עם מורנינג, גראנט ומייסון, היה למיאמי את אחד הקווים הרב גוניים האיכותיים בליגה. עם מורנינג בחוץ, להיט יש עדיין מערך פורוורדים ראוי, אך ללא שחקן ציר שיתמוך בהם. קוזוול ופולר, יכולים במקרה הטוב להיות מחליפים סבירים, אך אף אחד מהם לא יכול לשמש כסנטר פותח. בלית ברירה יתכן כי גראנט יהיה זה שייאלץ להתבזבז בעמדת הסנטר. החסרון של בראון הופך להיות בעייתי במצב זה.

בק-קורט

אדי ג'ונס מוסיף מימד לקו האחורי של הקבוצה, בהגנה ובהתקפה. דן מארלי וברוס בואן יעזרו בצד ההגנתי בעיקר. טים הארדאוויי צריך להוכיח כי הוא עדיין ראוי לחוזה הענק שקיבל מההיט (12 מיליון דולר לעונה) ולהשתדל לא להיפצע. על כל מקרה שהוא, מחכים על הספסל, אנתוני קרטר, אחרי עונת שיא במיאמי והרוקי אדי האוס. ריילי, שהראה מידה רבה של חוסר אמון בהארדאוויי, דאג לבטח עצמו עם המחליפים האיכותיים הללו על הספסל.

שחקן מפתח

בראיין גראנט. גראנט עזב את הפרונט קורט העמוס של פורטלנד כדי לפתוח במיאמי, עתירת הכוכבים אך נטולת הפאוור פורוורד. גראנט יכול להיות התשובה המנצחת של ריילי לחוסר הזה. תפקידו של גראנט, בעידן הפוסט מורנינג, קריטי עוד יותר. ההיט יצטרכו את ההגנה והריבאונד של גראנט, בנוסף ליכולת הקליעה, המוכחת לפרקים שלו, כדי לנסות ולכסות במעט את הבור הענק שנפער מתחת לסלים במיאמי.

מאמן

בחמש עונותיו במיאמי, פאט ריילי לא הצליח להביא את ההיט למקום שהביא את לוס אנג'לס לייקרס בשנות השמונים. עם ג'ונס, גראנט ומייסון הוא חשב להצליח. בנסיבות החדשות, הרבה תלוי ביכולתו של ריילי, אחד המאמנים המנוסים והקשוחים בליגה, להסתגל למשחק ללא סנטר.

שורה תחתונה

העונה תלויה באופן בו יסתגלו השחקנים לשחק ללא מורנינג. ההיט, שהיו מועמדים מובילים לגמר, נאלצים להנמיך ציפיות ללא מורנינג. אבל בכל מקרה, מקומם בפלייאוף, ואולי אף בשלבים הגבוהים שלו, עם או בלי מורנינג.

חמישיה משוערת

דוויין קוזוול (32, 2.13)
בראין גראנט (28, 2.06)
אנתוני מייסון (34, 2.03)
אדי ג'ונס (29, 1.97)
טים הארדאוויי (34, 1.83)

על הספסל

טוד פולר (26, 2.11), איי.סי. גרין (37, 2.07), דון מקלין (30, 2.07), הרולד ג'יימסון (24, 2.03), ריקי דייויס (21, 2.00), ברוס בואן (29, 2.00), ג'מאל רובינסון (27, 2.00), דן מארלי (35, 1.98), אנתוני קרטר (25, 1.85), אדי האוס (22, 184).