התנזים - הכוח העולה בשטחים

ה"תנזים" של הפת"ח הוא הארגון שיזם ואירגן בימים האחרונים את האירועים, בעיקר האלימים, בשטחים. ה"תנזים", אומרים פרשנים בשטחים, צבר כל כך הרבה כוח, עד שהוא עלול שלא לציית להוראה של ערפאת, שניתנה על פי מקורות פלסטיניים, להוריד את מינון האלימות בשטח.
ואכן - בהפגנת כוח שארגנו חברי "תנזים" חמושים אתמול (יום ג') ברמאללה, נשבעו חברי הארגון להמשיך במאבק המזויין נגד ישראל. בישיבה של הזרוע הצבאית של הפת"ח שנערכה בשכם הוחלט להקים מליציות חמושות של הארגון בכל אזור כדי "להגן על הפלסטינים בעיקר מפני המתנחלים וגם מפני צה"ל".

מיהו התנזים?

פירוש המילה "תנזים" בערבית הוא "ארגון". בשטחים יש כל מיני "תנזימים". ה"תנזים" של הפת"ח, ה"תנזים" של החמאס, "התנזים" של החזית העממית וכו'. "התנזים" שאחראי על ההפגנות הוא זה של הפת"ח.
למעשה - "התנזים" הוא הארגון המפלגתי של הפת"ח. מי שמארגן את הקרבות, היא הזרוע הצבאית של "התנזים", שכולל גם איגודי סטודנטים, ארגוני עובדים וכו'. התנזים הוא מפלגה לכל דבר. יש לו הנהגה ויש מוסדות: הועד המרכזי, המועצה העליונה, המועצה המהפכנית ועוד מספר מוסדות.
תנועת הפת"ח היא התנועה הפלסטינית המרכזית. לפני הסכמי אוסלו היא אירגנה את הלחימה בישראל והנהיגה את הפלסטינים. לאחר אוסלו, הפת"ח, שבראשו עומד ערפאת, הפך למוביל במו"מ לשלום.

מי ומי בהנהגת הארגון

המנהיג הבכיר של התנזים של הפת"ח הוא יו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת, אבל המנהיג הארגוני הוא מרואן ברגותי מרמאללה. בכירים נוספים בתנזים הם האני אל חסן, עבאס זכי, סופיין אבו זיידה ואחרים, שמאיישים תפקידים משניים בכל הנוגע לחשיפתם לציבור הרחב ולתקשורת.

לפני ואחרי הסכמי אוסלו

לפני הסכמי אוסלו, היתה הזרוע הצבאית הזרוע הפעילה והידועה ביותר של הארגון. מאז אוסלו וכינון הראשות הפלסטינית, נדחקו הצידה חברי הזרוע הצבאית. הם פינו את הדרך והשטח לשוטרים הרשמיים, ובעיקר לחברי מנגנוני הביטחון, בעיקר אלה שהגיעו מתוניס, ומיתר מדינות ערב, עם חתימת הסכמי אוסלו.
משיקולי ממלכתיות נמנעים בפת"ח להצביע רשמית על המנהיגים של הזרוע הצבאית. הפת"ח, כמפלגת שלטון, לא מעוניין להראות שקיימות עדיין מליציות מפלגתיות. בפועל בשטח, בכל איזור ומחוז, ידוע מיהו המנהיג של הזרוע הצבאית.
מאפיין עיקרי של התנזים הוא שמרבית פעיליו הם מקומיים, ולא כאלה שהגיעו מן הפזורה, עם חתימת הסכם אוסלו. כוחו של התנזים הוא בקשר עם השטח. בעוד אלה שהגיעו מחו"ל תפסו את העמדות והתפקידים השלטוניים, אנשי התנזים המקומיים נדחקו הצידה, ונאלצו להסתפק בעבודה ממשית מול הציבור הפלסטיני, אבל במהומות האחרונות הוכח שזהו גם כוחם הגדול בקרב הציבור שמאס בשלטון המושחת.

קרב הפופולריות מול החמאס והג'יהאד האיסלמי

חברי התנזים הפעילים בשטח, הקשובים לקול הציבור, משמיעים פעמים רבות קולות שונים מאלה של ההנהגה המדינית, בעיקר בימים האחרונים. לדוגמא - הכרוז האחרון שהפיץ הפת"ח בימים האחרונים, בקריאה שלא להפסיק את האינתיפאדה, ולפתח אותה לכיוון המלחמה העממית.
קריאה זו, לצד התהלוכה החמושה אמש ברמאללה, היא סימן של חברי התנזים הפעילים להנהגה הפוליטית, שגם להם יש מה לומר. אחרי הכל, התנזים בשטח הוא זה שצריך להיאבק פוליטית ברחוב הפלסטיני מול התעמולה והפעילות של הפלגים היריבים, ובעיקר של החמאס. כך גם מוסברת העובדה שהתנזים נגרר לעיתים אחר המיליטנטיות של החמאס, כדי לא לפגר בצבירת נקודות אהדה בקרב הציבור הפלסטיני, שעיקרו רואה בפת"ח תנועת שלטון ממסדית נגועה בשחיתות עמוקה.

מאורגנים היטב

נקודת כוח נוספת של התנזים של הפת"ח, היא היותו הארגון המאורגן וההיררכי ביותר בשטחים. התנזים של הפת"ח היררכי ומאורגן טוב יותר אפילו מהחמאס וה"תנזים שלה", שבדרך כלל נהוג להתייחס אליה כהתנועה ההיררכית והמאורגנת ביותר, זו שיש לה זרוע צבאית - גדודי אל קאסם.
התנזים של הפת"ח הוא הארגון היחיד המסוגל להפעיל תוך זמן קצר ובאמצעות ארגוניו השונים את כל השכבות, הקבוצות והסקטורים בעם הפלסטיני. מכאן ברור מדוע ערפאת אינו ממהר לפרק את הזרוע הצבאית של הארגון, כפי שעשה בן גוריון להגנה ולפלמ"ח. השאלה היא מה יקרה אם ערפאת יחליט לשים קץ למהומות בשטחים. האם התנזים יציית לו?