החופש לשנוא

על הכוונת של האיחוד האירופי מצויים היום ספקי אינטרנט המארחים אתרי אינטרנט גזעניים, גולשים ששולחים הודעות דואר אלקטרוני רוויות בשנאת זרים, וכל מי שנותן יד לפרסום תכנים גזעניים ברשת.
בימים אלה מגבשת מועצת אירופה (European Council) טיוטה לנספח של אמנת הפשע המקוון (קישור לקובץ pdf של הנספח -בצד ימין). עיקרו של הנספח הוא באיסור על פרסום דברי שנאה באתרי אינטרנט ובדואר אלקטרוני. הנספח יאפשר ללוחמים בגזענות ובאנטישמיות ברחבי העולם לתבוע ספקי אינטרנט ומפעילים של אתרים שמעודדים שנאת זרים.
אולם, בעוד רשויות אכיפת החוק במדינות אירופה מברכות על הכוונה להוסיף את הנספח נגד הגזענות, ספקי אינטרנט, חברות טכנולוגיה, ארגונים בעד זכויות אדם גם וגולשים מתנגדים לו, בטענה כי אינו דמוקרטי ואינו ישים.

מדינות רבות, חוקים רבים – אינטרנט אחד

אמנת הפשע המקוון היא ניסיון של כ-43 מדינות להגיע להסכמה נרחבת ביניהן על החוקים והעקרונות האתיים בנושאים כמו זכויות יוצרים, פדופיליה ופשעי מחשב. האמנה חוברה על ידי 30 מדינות אירופיות יחד עם ארה"ב, יפן, קנדה ודרום אפריקה ואושרה על ידי מועצת אירופה, ארגון שפועל לאחידות בחוקים בין כל מדינות האיחוד האירופי, שאישרה את האמנה בחודש נובמבר, 2001. האמנה נחתמה על ידי כל המדינות ששותפות לה אך עד כה 32 מדינות לא אישררו את האמנה בפרלמנט הלאומי שלהן, הליך הכרחי כדי שהאמנה תיכנס לתוקף מבחינתן.
טיוטת אמנת הפשע המקוון כללה גם סעיף שמגדיר פשעי שנאה ומוציא אל מחוץ לחוק ביטויי שנאה באינטרנט, אך הסעיף הוצא מתוכה לאחר שהמדינות השותפות בניסוח האמנה לא הצליחו להגיע להסכמה ביניהן בענין זה. על פי פשרה שהתקבלה בין הצדדים, התקנות נגד ביטויי הגזענות הוצאו מאמנת הפשע המקוון, כדי לתת לכל מדינות האמנה שהות להגיע להסכמה בנושא זה ולשלב את ההסכמות הללו כנספח שיצורף לאמנה בהמשך.
מדינות אירופאיות רבות חוקקו חוקים נגד הביטויים שמעודדים שנאה בין גזעית וכן חוקים האוסרים על הכחשת השואה, אך אלה אינם אחידים ברוחם ובחומרתם. מנסחי הנספח לאמנת הפשע המקוון ביקשו לשקול דרכים שיצליחו למנוע מגולשים ומפעילי אתרים לעקוף חוקים נוקשים של מדינותיהם באמצעות שרתים שממוקמים במדינה אחרת, שחוקיה קלים יותר.
צרפת וגרמניה, למשל, אוסרות על מכירת פריטים או חומרי תעמולה נאציים כמו ספרו של היטלר, "מיין קאמפף", דרך האינטרנט, אך מתקשות לאכוף איסור זה. מכירת הספר חוקית במדינות רבות אחרות, בהן ארה"ב וישראל. הפרלמנט הבריטי חוקק חוק נגד פרסומים שמעודדים גזענות ב-1986, אך המחוקק הבריטי לא סיפק פתרונות למקרים בהם שרתי אתר השנאה ממוקמים במדינה אחרת, למשל ארצות הברית, ממנה פועלים ללא הפרעה רוב האתרים הגזעניים - בחסות התיקון הראשון לחוקה. על פי דוח שהוכן לאחרונה עבור מועצת אירופה, ישנם ברחבי העולם כ-4,000 אתרי אינטרנט גזעניים, 2,500 מהם פועלים משרתים שממוקמים בארצות הברית. ב-1995, לשם ההשוואה, פעל רק אתר גזעני אחד, על פי נתוני מרכז שמעון ויזנטל.

הקטליזטור: אסון התאומים

מדינות המערב לא מיהרו להשלים את ניסוח הנספח נגד הגזענות ושנאת הזרים, אך מתקפות הטרור של ה-11 בספטמבר טרפו את כל הקלפים. "מאורעות ה-11 בספטמבר מוכיחים כי מלים גזעניות עלולות להפוך למעשים בקנה מידה עצום ונורא", נכתב בדוח שהוגש למועצת אירופה. "לכן, טכנולוגיה מודרנית חייבת לכלול אמצעי הגנה בצדה, אחד מהם הוא איסור על ביטויי שנאה באינטרנט". כעת, מועצת אירופה פועלת להשלמת ניסוח הנספח ולשלבו בתוך האמנה עד חודש יולי, 2002.
"עלינו להשוות את החוקים הקיימים ביחס לגזענות ושנאת זרים בכל המדינות ששותפות לאמנה כדי שיוכלו לשתף פעולה בחקירות באינטרנט", אמר פיטר קסונקה, מזכיר מועצת אירופה, לסוכנות רויטרס. לדבריו, חברות רבות באיחוד האירופי כבר הוציאו אל מחוץ לחוק ביטויים גזעניים מסוימים כמו איומים על קבוצת אנשים על רקע גזע, צבע או דת וטבעי שאמנת הפשע המקוון תחיל את החוקים האלה גם על הרשת.

"מוציא את חופש הביטוי אל מחוץ לחוק"

ארגוני זכויות אדם טוענים כי הנספח מוציא את חופש הביטוי אל מחוץ לחוק. במכתב שנשלח החודש אל מועצת אירופה, מודיעים כ-10 ארגונים כאלה על התנגדותם לנספח: "אנחנו מתנגדים לשנאת זרים ולגזענות, אך הנספח הזה מעורר חשש לפגיעה באינטרס הציבורי ובעסקים".
"הנספח הזה עשוי לאפשר למנסחיו להוציא את חופש הביטוי אל מחוץ לחוק", מסר מלקולם האטי, מנהל ארגון "קמפיין נגד צנזורה" (CACIB) בבריטניה בהודעה לעיתונות. CACIB וגופים ליברלים אחרים החלו בפעולות הסברה להגברת המודעות לסכנות שבאמנת הפשע המקוון. ארגונים אלה חוששים שהאמנה תייבא "בדלת האחורית" את החוקים הנוקשים נגד ביטויי שנאה הנהוגים באירופה לבריטניה ולארה"ב הליברליות באופן יחסי, "ובתמורה", ארה"ב תכפה על אירופה את חוקי זכויות היוצרים הנוקשים שלה.
ארה"ב הודיעה בינתיים על התנגדותה הרשמית לנספח, בהתבטאויות של התובע הכללי של ארה"ב, ג'ון אשקרופט, ושר החוץ של ארה"ב, קולין פאואל. אולם, גם אם ארצות הברית לא תאשר את הנספח, בתי עסק וגולשים בארה"ב ובמדינות אחרות שמקיימים קשרים עם אזרחי האיחוד האירופי עלולים לציית בעל כורחם לחוקי האיחוד, על פי טענות של CACIB וארגונים אחרים שמתנגדים לנספח.
ספקי אינטרנט באיחוד הביעו חשש כי יחויבו לעקוב אחר מנוייהם מחשש שיפרו את החוק והם מודאגים מפני מבול של תביעות וחקירות משטרה שישבשו את פעילותן.
קסונקה מודה כי ספקי אינטרנט וחברות טכנולוגיה מודאגות פנו אל מועצת אירופה וביקשו הבהרות בדבר אחריותן החוקית על דברי שנאה באתרי אינטרנט או בדואר אלקטרוני של המנויים שלהם. לדבריו, האחריות החוקית של מפעילי אתרי אינטרנט וספקי אינטרנט עדיין לא התבררה במסגרת הנספח.
"דרוש לנו כעת יותר חופש ביטוי ולא פחות", כתב אד בלאק, נשיא איגוד תעשיית המחשבים והתקשורת (CCIA) בהצהרה שפירסם, "דווקא הרחבת חופש הביטוי היא התגובה האפקטיבית ביותר להתפשטות הבורות והשנאה. אנחנו מאמינים בשוק פתוח של רעיונות וברגולציה עצמית של תכנים. אנחנו גם מתנגדים לחוקים שיחייבו את ספקי האינטרנט לפקח על כל הנתונים שעוברים ברשתות שלהם, ואמנת הפשע המקוון תכפה על ספקי האינטרנט לפקח על כל פעולות המנויים שלהם. איסור כזה אינו פרקטי ופוגע בפרטיות ובטבע הפתוח של האינטרנט".

מהי הגישה הנכונה לטיפול באתרי שנאה?

כיום, ספקי אינטרנט רבים מטפלים באתרי שנאה ודברי גזענות לאחר קבלת תלונה בעניין. אם מתעורר חשד שתכנים אלה מהווים עבירה על החוק במדינתו של המתלונן או בכלל, מודיע על כך ספק האינטרנט למפעיל האתר ומאפשר לו להסיר את התכנים הבעייתיים בטרם יוסר האתר מהרשת. רגולציה עצמית כזו, על פי ספקי האינטרנט, היא הדרך הנכונה לטפל בתכנים גזעניים ברשת ולא באמצעות חוקים.
פעילים למען חופש ביטוי טוענים זה זמן רב כי עם כל הבעייתיות שכרוכה בכך, יש להתיר גם פרסום ביטויים גזעניים במסגרת חופש הביטוי. חלק מהפעילים הלוחמים נגד גזענות ברשת אף טוענים כי צנזורה אינה הדרך להיאבק בגזענות.
כך נהג ארגון HateWatch, שפעל בשנים 1996 עד 2001, ושם לעצמו מטרה למפות את כל התנועות הגזעניות שפועלת דרך האינטרנט. אתר הארגון כלל קישורים ישירים למאות אתרי שנאה ברשת. מבקרי HateWatch טענו כי מדובר בשירות חינמי שמרכז עבור גזענים ואנטישמים את כל הקישורים לאתרי השנאה החביבים עליהם. לטענתם, אתרי שנאה הם מיעוט קטן בקרב כלל אתרי האינטרנט ואילו פעילות הסברתית של HateWatch בעבר ומרכז ויזנטל בהווה רק מספקת בידי הגזענים יותר חשיפה.
אולם, דיוויד גולדמן, מייסד HateWatch, טען בעבר כי הדרך הטובה ביותר להילחם באתרי שנאה היא באמצעות חשיפת העשבים השוטים לאור השמש. "אין כל עדות לכך שפרסום קישור לאתר שנאה מחמיר את תופעת הגזענות", אמר בתגובה להאשמות נגדו. HateWatch ירד מהרשת לפני כשנה אך הוויכוח בדבר הגישה הנכונה שיש לנקוט כלפי אתרי שנאה רחוק מסיום.