מרמת גן ל"דף ג'אם"

ביום שישי האחרון הרבה אנשים אמרו "איי" ובאו ל"היינקן הבימה קלאב" כדי לתת ריספקט ל"סייד אפקט" (Side Effect), הרכב היפ-הופ ישראלי–אפרו-אמריקאי-ניו יורקי. "סייד אפקט" הגיעו לישראל לשתי הופעות בלבד, והראו להיפ-הופ הישראלי הפורח מאיפה משתין הכושי.
ב"סייד אפקט" חברים האחים יובל ואיתמר ציגלר (גיטרה ובס, בהתאם), רועי אדרי (ראפ), פטריק דאנווה (ראפ) וטי בון (תופים). במהלך שנות קיומה ידעה הלהקה כמה שינויים הרכביים, חלקם אפילו טרגיים, אבל הגרעין הקשה נשמר. הכל התחיל בתיכון בליך, רמת גן, 1992, כשהאחים ציגלר התחילו לנגן ליינים של היפ-הופ. אבל היפ-הופ בלי ראפר טוב זה כמו קוסקוס בלי רוטב. יבש מאוד. ואז נהיה דיבור שיש איזה ילד אחד בכיתה ח' שיודע לקפוץ ולהגיד מרוקו באותו זמן. בינגו וידאומט! רועי אדרי גדל בבאר שבע עד גיל שמונה. עד היום הוא מחשיב עצמו כבאר שבעי גאה. כל ראפר צריך שתהיה לו "הום טאון" או שכונה להתגאות בה. מבאר שבע עבר ישירות ללוס אנג'לס, בעקבות הוריו, שהחליטו לנסות את מזלם בבירת הנגב של החוף המערבי. "הייתי ילד די שמן בלוס אנג'לס", נזכר רועי. "כל מה שעשיתי זה לאכול ולשנן מילים של שירי היפ-הופ בעל פה".

- מאיפה התחברת דווקא להיפ-הופ? בתור יהודי ב- L.A יכולת להתאהב גם ב"גאנז אנד רוזס".

"נראה לי שהתחברתי לזה מהאלמנט המזרחי החם. בסך הכל יש משהו שמחבר היפ-הופ למוזיקה מזרחית. שניהם זה מוזיקה שחורה (צוחק). משך אותי חופש הדיבור וההזדהות המוחלטת עם המילים ועם הקצב בו זמנית. כשהייתי קטן אימצתי גם מניירות של כושי: מכנסי באגי, טי שרט עם עלי מריחואנה ואטיטיוד כללי של חופש דיבור.

- מה התקליט הראשון שקנית?

"היפ-הופ? NWA. אבל לפני זה גלי עטרי. מאוד אהבתי אותה.

- אילו טקסטים של היפ-הופ יכול בן 14 לשיר?

הטקסטים הראשונים היו ערבוב של כל מיני קאוורים של ד"ר דרה, סנופ דוגי דוג, 'נוטי ביי נייצ'ר'". אבל אז יובל התחיל לכתוב טקסטים אינטליגנטיים מאוד, ואני התחברתי אליהם. היום כותבים את הטקסטים יובל, פטריק ואני. יובל הוא עדיין ה-Brain של הלהקה. הוא יוצר מאוד מיוחד, קשה להדביק לו תווית.

- החומר שלכם אינו מסחרי ממש.

"לא. אנחנו עושים אלטרנטיב היפ-הופ, ממש אנדרגראונד. "סייד אפשקט" היא בעצם להקת הארד קור".

מפה לאוזן, מהופעות קבועות בחומוס בר בתל אביב, צברה הלהקה קהל של מאמינים ומוניטין משובח. כל זה עוד לפני ש"עסק שחור" שודרה בגלי צה"ל, כש-MTV עוד היתה ערוץ לבן, ולפני שחברי כנסת התחילו לעשות ראפ אצל דן שילון. "מי שהתחבר לזה היה מי שרצה לבוא ולרקוד. לא היו הרבה אנשים שהבינו את הטקסטים בגלל המהירות בה אמרנו אותם. הקצב חיבר בין האנשים", אומר אדרי.
למרות ההצלחה במתחם קרליבך, חברי הלהקה החליטו לנסות את מזלם מעבר לים. "זו היתה החלטה קולקטיבית של כל הלהקה", אומר אדרי. "כולם רצו לנסות למכור את החומר בארצות הברית ולהצליח שם. לפני זה הייתה לנו גיחה ללונדון, 'סוני' הזמינו אותנו לשלוש הופעות אחרי ששמעו דמו שלנו. אחר כך הם רצו מאתנו עוד חומר אבל אנחנו המשכנו הלאה. הרגשנו שהמוזיקה שלנו מושפעת בעיקר מהכיוון של ניו יורק, הסאונד של החוף המזרחי. לזה יכולנו להתחבר".
בניו יורק מצא רועי אדרי מקום עבודה נפלא, במיוחד בשביל ראפר צעיר: "תקליטי דף ג'אם", אחת מחברות התקליטים המובילות בתחום ההיפ-הופ.

- איך התקבלת לעבודה ב"דף ג'אם"?

"פשוט עליתי ודפקתי על הדלת".

- ?Say What

"התקשרתי וקבעתי פגישות עד שקיבלו אותי. מה שעשיתי שם זה בעצם התלמדות ארוכה בתשלום, עם ליאור כהן, המנהל. העבודה כללה יותר ביזנס מאשר מוזיקה. עבדתי עם אנשים כמו Method Man, וויל סמית ופאף דאדי. זו סצינה סגורה וקשה למישהו שמגיע מישראל ומנסה להתברג. זה קשה בעיקר כשאתה עוזר למנכ"ל וכולם מסתכלים עליך בתור 'היהודי שעובד עם הבוס'. הצלחתי להסתדר עם כולם. אני זוכר מקרה אחד בו הראיתי לפאף דאדי ולוויל סמית את הקליפ 'פנומנון' של L.L Cool J. פאף נורא התעצבן ואמר שגנבו לו את הרעיונות, וויל סמית פירגן. אפשר לומר שהאינסידנט הזה מייצג את האופי של שניהם".

- איזה רעיונות כבר גנבו לו? בקליפים האלה יש בעיקר בחורות שזזות.

"נכון, הרבה מאוד מהקליפים זה רק בחורות. הראפרים עצמם הם אלו שעושים את האודישנים לבחורות. הם בוחרים את הבחורות שהם רוצים שישתתפו בקליפ".

- מה הקריטריונים?

"טוסיק בולט ותזוזה טובה בקצב".

- השתמשת בקשרים שלך ב"דף ג'אם" כדי לקדם את "סייד אפקט"?

"דף ג'אם עזרו לנו עם הדמו ועם הויזות. בזכות הקשר איתם פתחנו פעם אחת הופעה של 'ראן די. אם. סי'". זו היתה ההופעה האחרונה של רפי פולק ז"ל איתנו".
רפי פולק, זה המקום לציין, היה מתופף "סייד אפקט" באחד מגלגוליה. בהרכב הנוכחי - והסופי, יש לקוות - חברים גם פטריק ו-T Bone הלא-ישראלים.

- איך צירפתם להרכב את החברים האפרו-אמריקנים?

"פטריק דאנווה הוא מכר של יולי בארי (חברתו של איתמר ציגלר. ש.ק.). הוא הראפר הכי טוב שאי פעם שמעתי והפרי-סטיילר (מאלתר ראפ. ש.ק.) הכי זורם ששמעתי. יש לי הרבה מה ללמוד ממנו. הוא ניו יורקי במקור, בא ממשפחה צנועה אבל גדל מאוד פוזיטיבי, למרות שהיו לו הרבה אפשרויות לגדול אחרת. את טי בון שמעתי ברחוב. הוא ניגן באיזה בר, הצצתי מהחלון ופשוט נגנבתי ממנו".
בניו יורק הצטרף לחבורה איש הסאונד ואלרי, יליד חבר העמים. התרכובת האנושית של "סייד- אפקט" מייצגת היטב את שכונת המגורים שלהם בשנים האחרונות: ויליאמסבורג, ברוקלין. "בברוקלין יש הרבה תרבויות מעורבות, אווירה מאוד חמה", אומר אדרי. "ויליאמסבורג היא שכונה צעירה עם אווירה מוזיקלית ואמנותית. הייתי שמח לגור במנהטן אבל כרגע ברוקלין היא ספוט טוב".

- כיום סצינת ההיפ-הופ הישראל פורחת. איך התרשמת מהיצירה המקומית?

"אני מאוד מבסוט. אני מקווה שזה יהיה משהו אמיתי ולא איזה סטוץ חולף. חשוב שאנשים יעשו את זה מעומק ליבם, שזה לא יהיה חיקוי של חו"ל, עם כל רדיפת הבצע ודיבורים על ציצי ותחת. העומק מאוד רלוונטי למוזיקה הזו, לדעתי".