מלחמה, שנאה, מוות. כמו אצלכם

ב-12 במרץ זה יקרה: תיאטרון "כאוס" הבריטי חוזר לישראל עם הפקה עכשווית לאחד ממחזותיו הפוליטיים והבוטים ביותר של וויליאם שייקספיר, "טיטוס אנדרוניקוס". המחזה, מיצירותיו הראשונות של שייקספיר, נראה לפתע עדכני במיוחד ורלוונטי מתמיד על רקע מצבה הנוכחי של ישראל ומעגל הדמים שגובה מחיר כבד ללא יכולת להגיע להידברות עם הצד השני. קסאוויר לרט הוא במאי הבית של קבוצת "כאוס" והאחראי להפקה המחודשת של "טיטוס אנדרוניקוס".

- באחד הראיונות שנתת בבריטניה עם צאת המחזה, אמרת ש"ישראל היא בדיוק מסוג המקומות בהם 'טיטוס אנדרוניקוס' צריך להיות מוצג'. למה?

"המחזה עוסק בנושאים של מלחמה, שנאה, מוות, הרג - ונראה ממש כמו מה שקורה בישראל. המחזה רלבנטי לקונפליקט ולכן אני חושב שמעניין לראות את תגובת הקהל. הזוועה היא משני הצדדים ונראה שהקונפליקט מגיע בכל פעם לשיא חדש. דיברנו על זה במהלך החזרות, על הזעם שקיים בשני הצדדים. אני לא בא לבחון את המחזה על הקהל, אלא לקחת את המחזה למקום בו ייווצר דיון מעניין. המחזה הזה, או אם תרצי התיאטרון, נותן פלטפורמה שונה לקהל הישראלי מאשר לקהל האנגלי. למרות כל מה שקורה בצפון אירלנד, יש תחושה של רגיעה ושל תנועה לכיוון של שלום. בישראל זה לא מרגיש כך".

- תנסו לקיים דיון אחרי המופע?

"לא יהיה דיון. הרעיון הוא לתת לאנשים ללכת עם התחושות שלהם הביתה, עם מה שהמחזה גרם להם להרגיש".

- פרשנות עכשווית לשייקספיר היא טריטוריה לא פשוטה. זה מלחיץ?

"זו לא הפעם הראשונה שאנחנו עושים שייקספיר בתיאטרון כאוס, אבל זו הפעם הראשונה שאנחנו נוגעים בו מזה שנים. שייקספיר תמיד אקטואלי וזה נכון שלא קל לעשות שייקספיר, אבל גם לא קשה כמו שנהוג לחשוב. השפה שלו נשמרה, אולי מכיוון שמדובר באחד המחזות המוקדמים שלו, כך שהכתיבה קצת 'מגושמת', אבל יש בה תערובת של קסם וכתיבה נפלאה, שקצת קיצצנו אותה בגלל האורך".

- התפאורה של "טיטוס אנדרוניקוס" מאד נקיה ובחלק האחורי של הבמה ניצב מה שנראה כמו חדרי גזים מודרניים. ברור לך שהאינסטינקט הראשוני של הקהל הישראלי יהיה "שואתי"?

"התפאורה שואבת השראה מחדרי הגזים, אבל לא בהקשר של גרמניה הנאצית, אלא במובן של דרך 'נקיה' להרג במודל האמריקני שלו דווקא. בתהליך הבימוי חשבתי שחייבת להיות פורנוגרפיה של אלימות, כי זהו סוג המחזה ששייקספיר כתב – זה מחזה שבועט לך בבטן ומדבר על פשעי מלחמה, אונס, עולם מוטרף, דמויות שאוכלות את עצמן".

- זה מחזה פוליטי בעיניך?

"המוות הראשון במחזה הוא מוות פוליטי, מוות שנוקם את נקמת הרומים שהומתו על-ידי הגותים. זה מתחיל כהרג על רקע פוליטי ונמשך כמעגל נקמה אישי. אחד מהרגעים הכי זכורים לי מתהליך המו"מ הישראלי-פלסטיני היה כשאריאל שרון ויאסר עראפת שברו את השיחות ולא היו מסוגלים אפילו לדבר אחד עם השני. זה היה רגע נדיר של שנאה אישית, כך שכן, במובן מסוים הפוליטי תמיד הופך לאישי".

- כך שאתם מגיעים לכאן עם מסר?

"אנחנו לא באים עם רצון להעביר מסרים, זה לא זה, אבל כן היינו רוצים להתעמת עם אידיאלים ולהשתמש בתיאטרון כפלטפורמה שתעזור לאנשים לחשוב. העובדה שבתיאטרון האנשים לא נמצאים על צלולואיד קר ומרוחק, אלא ממש כמו בחיים, מאפשרת דיון פוליטי".

- אתה מעריץ גדול של ברטולד ברכט. איך זה משפיע על ההפקה הזו?

"ברכט דיבר על העברת מסרים, אבל מהצד השני אמר שהתיאטרון נועד לבדר. ב'טיטוס אנדרוניקוס', מצד אחד מדובר במחזה שבועט בבטן הרכה ומהצד השני הוא מלא בהומור שחור. כשאתה חי בעולם שחור, צריך למצוא את נקודות האחיזה שיביאו לאור או לפתרון. כל יום אנחנו צריכים להתמודד מחדש עם הרוע, והתיאטרון בעיני נהדר בזה".

- השאלה האם בזמנים כאלה לא עדיף אקספיזם.

"טיטוס מאפשר לך גם להימלט לאסקפיזם, כי הוא בראש ובראשונה יצירה 'אפית' בה אתה יכול ללכת לאיבוד בתוך הטרגדיה של הדמויות. היא נעה בין הטרגדיה לקומדיה ומה שמדהים בעיקר הוא שמדובר בפארסה, כך שגם בתוך הנורא יש אפשרות לברוח".

- התחלתם לעבוד על המחזה זמן קצר לפני אירועי ה-11 בספטמבר בארה"ב. היתה להם השפעה על תהליך העבודה?

"למאורעות ספטמבר היתה השפעה, אני משער, על כל מי שהיה עד בשידור חי לזוועה, אבל כן, זה העלה שאלות גם ביחס למחזה. המחזה מדבר על אנשים שרוצחים את הילדים של האויבים שלהם, ובאיזשהו מקום אני משער שאירועי ספטמבר הם תוצאה של הדבר הזה. הועלו שאלות לגבי אופן ההתייחסות לטרור באוריינט, שאלות לגבי שינוי כללי המשחק על-ידי הטרוריסטים של הטאליבן, כך שכן, המחזה אחרי ספטמבר נקרא באופן אחר לגמרי".

- לנוכח המצב בישראל, היו שחקנים שחששו להגיע?

"היו פחדים, אבל רבים מאיתנו היו כבר בישראל, כך שאנחנו מכירים את מציאות המצב ואת העובדה שהמדיה תמיד מציירת תמונה עגומה שבה הכל נראה חמור יותר מכפי שהוא. אני מקווה שהפעם תהיה לנו אפשרות לבקר יותר מבפעם שעברה. אז הספקתי לראות בעיקר את העיר העתיקה בירושלים, זה היה מרגש, אבל אני מקווה הפעם לראות עוד".

תאריכי "טיטוס אנדרוניקוס" בישראל: 12-13 במרץ, אולם "אוהל שם" ת"א; 14-16 במרץ, תיאטרון ירושלים; 17 במרץ, מרכז קריגר לאמנויות, חיפה; 18 למרץ, המרכז לאמנויות הבמה, ראשל"צ; 19 למרץ, תיאטרון באר שבע; 20 למרץ, תיאטרון "אוהל", הרצליה; 21 במרץ - אולם "מופת", רעננה.