דייויד בלאט: החשוד המיידי

מכבי תל אביב עומדת בפני סיום העונה האירופית שלה, לטענת רבים מוקדם מהצפוי. למרות שהאלופה הישראלית עוד יכולה לעשות את זה, ההפסד הביתי לטאו ויטוריה הופך את הפיינל פור האירופי למטרה רחוקה, כמעט בלתי מושגת. כמה מהאוהדים מתקשים לקבל זאת, כמה מהם כבר הפכו אדישים, רובם מחפשים מישהו להצביע עליו כאשם, והחשוד המיידי הוא כמובן המאמן דייויד בלאט. אלא שכמו בסרט של בריאן סינגר, גם בעלילה הסבוכה של מכבי תל אביב ביורוליג החשוד המיידי אינו תמיד האשם האמיתי.
אפשר להתחיל את החקירה על ההדרדרות המתונה של מכבי תל אביב במאמן, אבל מי שיעצור שם יחטא לאמת. כמו במקרה של הקונפליקט במזרח התיכון, גם פה נדרשת התמדה, נחישות וראיה נכוחה של המצב המסלים בשטח.

חשוד מספר 1: דייויד בלאט

בלאט קנה את עולמו כמאמן גליל עליון בחצי השני של שנות התשעים, וזכה להערכה כה רבה בקרב הפרשנים וגם בהנהלת מכבי תל אביב, שבחרה בו כעוזרו של המאמן פיני גרשון, ולמעשה כמאמן העתיד של הקבוצה. הזיכרון קצר, אבל רק לפני שנה, האוהדים ששורקים היום בוז לבלאט, היו אלה שהיללו אותו כמוח האמיתי מאחורי אלופת הסופרוליג. פתאום נראה כי כל אותם השבחים שלהם זכה בשנתיים שעברו כיועץ סתרים מתנפצים לו בפרצוף. ולמה בעצם? הרי הסגל הוא בבסיסו אותו סגל. האם באמת מכבי קמה ונופלת על החילופים המפוקפקים?

חשוד מספר 2: עייפות הגארדים

קשה לבוא בטענות על החילופים בהפסד הצורב מול טאו, למשל, מפני שכמעט ולא היו כאלה. כנראה שהלחץ הציבורי עשה את שלו, ובלאט היה ילד טוב לאורך כל המשחק ומיעט ברוטציה בין השחקנים. ההסבר להפסד המרגיז מצוי איפה במקום אחר.
בדיקה קצרה בטופס המשחק מעלה תופעה מוזרה: מכבי פתחה מבערים מול הספרדים ברבע הראשון (15:23) וברבע השלישי (12:20), בעיקר בזכות יכולת מצוינת בהגנה. הקריסה הגיעה ברבע השני (15:16) ובמיוחד ברביעי (35:19). הסיבה: שחקני מכבי תל אביב לא מסוגלים להתמיד באינטנסיביות הנדרשת כדי להפעיל את הגנת הלחץ המרתיעה כל כך של הקבוצה. המערך ההגנתי של בלאט, זה שהיה הסיבה האמיתית להצלחה של מכבי, לא יכול לעבוד עם רגליים עייפות. החילופים הם לאו דווקא תוצאה של טקטיקה גרידא, אלא פשוט אילוץ של שיטת המשחק וההקרבה הפיזית העצומה שהיא דורשת. ההגנה שכולם כל כך מהללים מבוססת קודם כל על הנמרצות והאגרסיביות של הגארדים, והיא לא יכולה לעבוד לאורך זמן רק עם מקדונלד, פארקר, בורשטיין ושארפ לפרקים. לא כשבריסקר יצא מהרוטציה. לא כשנייט האפמן לא מסוגל לחפות עליהם מאחור.

חשוד מספר 3: נייט האפמן

אפשר להאשים את האפמן באחריות גדולה בכשלון המסתמן, אפשר אולי גם להאשים אותו בגזילה של 1.25 מיליון דולר מהקופה של הצהובים. מה שבטוח, לפחות על פי היכולת של ה-MVP הבלתי מעורער של הסופרוליג אשתקד, אפשר להאשים אותו בהונאה.
הסנטר האימתני של מכבי תל אביב, זה שהיה אמור למרפק את שאקיל ואלונזו ב-NBA, מתקשה השנה לעשות את זה מול מרקונאטו או טומאשביץ' ביורוליג. האפמן שבע כספית ותזונתית, מראה זלזול בלתי מתקבל על הדעת בעיקר בהגנה ולא פעם גם בהתקפה. לצד הגנת הלחץ של הגארדים, הייתה מכבי בנויה על הדומיננטיות של האפמן מתחת לסלים וכשהוא נופל (כמו שקורה העונה) הוא לוקח עמו את כל הקבוצה, וגם חוסיין בשוק לא יכול לעזור. מכבי של השנתיים האחרונות הייתה האפמן, ונראה שהאפמן של השנה הוא לא ממש מכבי.

חשוד מספר 4: היורוליג

כל הסיבות שמנינו עד כה מתעלמות משינוי מהותי אחד מהשנה שעברה: הסביבה שבה מכבי תל אביב פועלת. הדיון הנדוש של השנה שעברה - "מה בין היורוליג לסופרוליג" - בא לידי הכרעה העונה על אפה וחמתה של מכבי תל אביב. הקבוצה ששייטה בקלילות אל הפיינל פור בסופרוליג, דרך סלוניקי, ורוצלאב ולאשקו, צריכה לעבור מסלול ארוך, שוחק וכואב הרבה יותר ביורוליג של העונה, דרך טרוויזו, פיראוס, מלאגה ו-ויטוריה.
מכבי תל אביב, גוליבר במדינת הענקים של הסופרוליג, נאלצת להתמודד פתאום שבוע אחר שבוע עם ענקים בממדים דומים לשלה. פתאום היא נאלצת להתמודד עם פציעות של שחקנים ושחיקה, תופעה לא מוכרת מהשנה שעברה. פתאום היא נאלצת להתמודד עם הפסדים ומשברים, שכמעט והיו זרים לה בסופרוליג. ביורוליג של השנה, מכבי לומדת את המיקום האמיתי שלה ביבשת ולא, לא מדובר בבולוניה. האם בלאט אשם בכך? אתם תשפטו.