שקספיר זה כאן

"טיטוס אנדרוניקוס" של שקספיר בביצוע תיאטרון "כאוס" הבריטי הועלה אמש בבכורה ישראלית על במת תאטרון "אוהל שם" בתל-אביב מול אולם מצומצם, שהורכב בעיקר מתלמידי משחק. זו הרפתקה עם סיכון לא קטן לייבא לישראל את "טיטוס", אחד המחזות המצמררים והפוליטיים ביותר שכתב הגאון האנגלי, בעיקר לאור העובדה שהקהל המקומי חווה מחזות אימה על בסיס יומיומי. מצד שני, הרי זוהי סיבת קיומו של התאטרון מראשית ימיו - להעביר ביקורת, לא להרפות ולהעמיד מראה שחושפת גם את הצדודית המכוערת של הקהל ושל הקיום האנושי בכלל.
מהרגע בו כבה האור באולם ועד להפסקה, שקספיר נכנס לטריפ גרוע במיוחד, תופס בגרון ולא משחרר. המחזה המזעזע הזה משתמש באלמנטים קומיים על מנת להאדיר את האימה הברוטלית של מרחץ הדמים ומעגל הנקמנות נטול החמלה, שמזכיר יותר מכל בית מטבחיים. זהו מחזה שמיטיב לתאר את חלום הבלהה של פעולות התגמול, את חולשתה של הנפש האנושית ואת הגבול המטושטש שבין הצער לבין הטירוף. הסיפור מתחיל עם חזרתו של הלוחם הדגול טיטוס אנדרוניקוס מרומא לאחר שהביס את הגותים. הוא מביא אתו כשבוית מלחמה את תמורה, מלכת הגותים, ומעלה קורבן את אחד משלושת בניה, שנשבו אף הם. סטורנינוס, בנו של הקיסר המנוח, אמור להינשא לבתו של טיטוס, לביניה היפה והחסודה, אולם היא מאוהבת באחיו, וסטורנינוס נישא לבסוף לתמורה. תמורה ובניה קושרים לנקום בטיטוס על הרצח, ונקמה זו הופכת למעגל שפיכות דמים הכולל אונס, רצח ועינויים, שבשיאם בניה של תמורה מוגשים לאמם כפשטידת בשר.
"טיטוס אנדרוניקוס" זכה לאינספור הפקות תיאטרליות וללא מעט הפקות קולנועיות, האחרונה בהן יצאה לאקרנים בשנת 1999 בכיכובו של אנתוני הופקינס וזכתה להצלחה מסוימת. ההפקה הבימתית הנוכחית של "כאוס" בבימויו המבריק של קסוויאר לרט, מתהדרת במשחק מצוין של כל אחד ואחד מחברי ההפקה (ובראשם לי ביגלי בתפקיד טיטוס, וגי בורגס בתפקיד כפול של בסיאנוס ומאהבה המורי של מלכת הגותים), ומצליחה לעורר מחשבה, בעיקר מול ההתנהלות האנושית והבלתי אנושית של החיים בין תחומי ישראל לפלסטין.
הבמה נקיה מאביזרים, והתפאורה היא מעין חדר גזים מודרני. פשוט ויעיל. גם התלבושות, שממקמות את המחזה בהווה, מקרבות את הקהל להפקה. קירן ודמטריוס, בניה של מלכת הגותים, לבושים בטרנינגים בצהוב וכחול, נראים ומתנהגים כמו שני חוליגנים בפאב שכונתי בפרברי לונדון. גם אלה החוששים מהאנגלית השקספירית (ההפקה לא מלווה בתרגום סימולטני) יצלחו את ההצגה הודות לאופן בו בנה אותה לרט. זוהי הפקה קומוניקטיבית, אינטיליגנטית, מרתקת, משעשעת לפרקים, ובעיקר מעוררת מחשבה, הפקה שבעולם אידיאלי צריכה היתה צריכה לעלות מול נציגי ממשלת ישראל ועמיתיהם ברשות הפלסטינית. במצב הנוכחי, אפשר להתפשר גם על תלמידי בית-ספר.

תאריכי "טיטוס אנדרוניקוס" בישראל: הערב, 13 במרץ, אולם "אוהל שם" ת"א; 14-16 במרץ, תיאטרון ירושלים; 17 במרץ, מרכז קריגר לאמנויות, חיפה; 18 למרץ, המרכז לאמנויות הבמה, ראשל"צ; 19 למרץ, תיאטרון באר שבע; 20 למרץ, תיאטרון "אוהל", הרצליה; 21 במרץ - אולם "מופת", רעננה