לצה"ל דרוש זמן

צה"ל זקוק לפחות לשלושה עד ארבעה שבועות כדי להשלים את מבצע "חומת מגן". זה הזמן המינימלי הנדרש כדי להשתלט, עם יחידות מילואים, על ערים פלסטיניות ולטפל באופן מהותי בתשתיות הטרור.
אם היום בישיבת הקבינט יתברר שממשלת ישראל - בגלל לחץ בינ"ל - לא מסוגלת לאפשר לצה"ל זמן סביר כדי להגיע להישג כלשהו - חבל על הזמן ועל המשאבים. לא צריך אפילו להתחיל במבצע. שכן, הנזק יהיה גדול מהתועלת. הצבא לא ישיג משהו מהמטרות שהציבו לו, המילואמניקים ישאלו בשביל מה הקפיצו אותם, ערפאת יצוץ מהמצור ברמאללה כמנצח, הפלסטינים יחגגו, הפיגועים יימשכו ואפשר לשכוח מהפסקת אש.
אסור לחברי הקבינט לחזור על הטעות שעשו רק לפני ימים אחדים, כשאישרו את מבצע "חומת מגן" באופן עיוור ובלי להבין מה הם עושים. אמנם הרמטכ"ל הסביר בישיבת הקבינט הקודמת כי מטרת המבצע הצבאי היא לאפשר לדרג המדיני לקבל החלטות. אבל השרים התקשו להבין, ובצדק, משהו מהאמירה הסתומה הזו. אז שר הבטחון תיקן ואילתר הגדרת מטרה אחרת, שר החוץ הציע מטרה משלו, ואחר כך הוצגה תוכנית המבצע לשרים "ברמה של עלבון", כפי שהגדיר זאת אחד מהם. איש לא שאל אם המטרות שנקבעו הן ריאליות מבחינת לוח הזמנים. זה לא הפריע לקבינט לאשר גיוס של עד עשרים אלף אנשי מילואים בלי להבין את מי ואת מה מגייסים, כמה, למה, ולכמה זמן. האם השרים הבינו, למשל, שיגויסו יחידות מילואים לא רק לטובת השתלטות על ערים בגדה, אלא גם לצורך פעילות סביב ערים ברצועת עזה?
הקבינט נתן לאריאל שרון "כרטיס פתוח". אחר כך יהיו שרים שיתלוננו שלא הבינו למה הכוונה ב-40 ק"מ. באופן מפתיע, מצאו לנכון רק שני שרים - שמעון פרס ומתן וילנאי - להימנע מהצבעה, משום שסירבו להיות חותמת גומי.
השלב הראשון של מבצע "חומת מגן" - כיבוש קריית הממשל הפלסטיני ברמאללה והשתלטות על העיר - היה מבחינה צבאית, סיפור הצלחה. בליל כפור וערפל, כשהכוחות אינם רואים את קצה חוטמם, ואת הכוחות המשוריינים מובילים כוחות חי"ר שסימנו את צירי התנועה - בוצעה פריצה דרך החומות אל קריית המימשל ברמאללה. הלוחמים השתלטו על ארבעה אגפים: של המשטרה הפלסטינית, של המשמר הנשיאותי, של המודיעין הצבאי, ולבניין המשטרה הבריטית שבו עובד ומתגורר ערפאת. נכון לעכשיו, כלוא ערפאת באגף אחד בבניין עם כמה עשרות אנשים. ביניהם אנשי החזית העממית שנעצרו בשל רצח השר רחבעם זאבי ז"ל ופואד שובאכי, האיש שאירגן את ספינת הנשק "קארין איי". אנשי גולני חדרו גם לבית הכלא במקום, הוציאו את האסירים, ומיינו אותם. בסך הכל, מבין מאות הפלסטינים שנעצרו, נתפסו בין 10 ל-12 מפעילי טרור "כבדים", שהבולט בהם הוא עבד אל-כרים נאווס. צה"ל עצר גם אנשים שהיו מעורבים בלינץ' בשני חיילי המילואים בראשית האינתיפאדה, ובניין המשטרה שבו בוצע הלינץ' נהרס סופית. במתחם המימשל הפלסטיני נמצאו מחסני נשק ותחמושת, נאסף חומר מודיעיני ונחשפה מערכת תקשורת שחשודה כמערכת האזנה לתקשורת של צה"ל.
גם השלב השני של המבצע - גיוס המילואים החל בצורה טובה. ההתייצבות של אוגדות החי"ר והשריון שגויסו בצווים מיוחדים, היתה מהירה ובהיקפים טובים. ההתארגנות נעשתה בזריזות וכבר בראשית השבוע הנוכחי ניתן יהיה לשגר את חיילי המילואים ללחימה בערים. חלק מהכוחות מיועדים, כעתודה, לקראת התפתחויות בגבול הצפון, שכן החיזבאללה כבר מאותת שהוא מתכוון, בכל מחיר, לפתוח חזית שנייה.
"חומת מגן" נמצא עדיין בשלב הפיך. המבצע ברמאללה הוא רק המודל: זה מה שהצבא מתכנן לעשות בערים הפלסטיניות. וגם ברמאללה זו רק ראשית הדרך. הקבינט צריך היום לבחון היטב, האם הוא מבין מהן המטרות, האם אנחנו מסוגלים לעמוד במטרות הללו בלוח הזמנים הנדרש, והאם אנחנו מוכנים לשלם את המחיר הבינלאומי כדי לתת לצה"ל את הזמן הנדרש. שכן, אם במהלך השבוע הקרוב, בלחץ בינלאומי, יקפל צה"ל את הדגלים, והמילואימניקים יוחזרו הביתה - חלילה עם נפגעים ובלי להשלים שום הישג, ואם ערפאת ייצא עטור תהילה מהבידוד - אז גם אכלנו את הדגים המסריחים וגם גורשנו מהעיר.