מעבר לחלון

בתערוכת אוטומוטור ביקרנו לראשונה ביום שישי, ביום שהוקדש לעיתונאים. אלא שבאותו יום, שעות רבות לפני פתיחת התערוכה לקהל הרחב, חלק ניכר מהתצוגה היה עדיין בשלבי הקמה מתקדמים פחות או יותר. לאור העובדה שהקהל היחיד היו האנשים להם הפרענו לעבוד, חזרנו שוב, הפעם עם עמישראל לצדנו.
את ההבדלים קל היה לזהות. אמנם לא ברור כמה מבקרים הגיעו אתמול לתערוכה, אבל על-פי "מדד האירועים הציבוריים שלי" - בכמה חברים מבית הספר היסודי, הצבא והטיול לחו"ל אתה נתקל - נראה שהיה מוצלח למדי. גם מגרשי החניה המלאים מסביב היוו מדד מסוים. ולמי שמתעקש עוד יותר, גם בתור לשירותים אפשר היה להרגיש את הלחץ.
אבל בעוד שכל אלה סיפרו בעיקר על הצלחה מסחרית, עולה שאלת המבקר הבודד. זה ששילם 69 שקלים כדי לבקר בתערוכת רכב "ברמה בינלאומית".

הצד הישראלי

בתדרוך המסודר לו זכינו בתחילת התערוכה, סיפרו המארגנים כי הפעם מדובר במשהו אחר. הן מבחינת גודל, היקף ומספר מבקרים צפויים, הן מבחינת מגוון המכוניות שהגיעו. ואתם יודעים מה? הם צודקים – אלא שהגודל, כך מתברר, לא תמיד קובע.
על ההבדלים בין הקהל הישראלי לזה האירופאי או האמריקאי כבר שמענו. אנחנו יודעים שעם ישראל אוהב לפעמים לקחת את המצת מהאוטו ואפילו – שומו שמיים – ללכלך את הריפוד. זו גם הסיבה שרבים מהמציגים בחרו להפוך את "התערוכה הבינלאומית" לתערוכה ישראלית כדת וכדין – על צדה הגרוע ביותר.
וכך, גם מי שהשתחרר מפחד המצב הביטחוני, צלח את הפקקים ושילם ממיטב כספו – מצא בתערוכת אוטומוטור הרבה מאוד מכוניות מושכות, אבל סגורות לקהל. הגדילו לעשות אנשי מכשירי תנועה שהקיפו את זוג מכוניות הפורשה המוכרות בטבעת אבטחה שבמקרה אחר הייתה יכולה להציל חיים. ולא מדובר חלילה בדגמי תצוגה ייחודיים, אלא ב-911 ובבוקסטר – מכוניות שודאי ראיתם לא פעם חונות על מדרכות תל-אביב. וכאילו כדי להדגיש את האבסורד – ניתן היה לגשת לביתן הסמוך (של חברת ג.מ. פורטל המייבאת חישוקים וצמיגים) ולמשש את אותה 911 שחנתה לה בין החישוקים הקלים.
אבל הם לא יחידים. גם יבואני מרצדס בחרו לנעול את דלתות המכוניות, למעט ה-A קלאס. והיו עוד רבים וטובים, שפשוט אינם מוצאים לנחוץ לאפשר כניסה או הצצה דרך דלת פתוחה.
ופעם המי-יודע-כמה אנחנו מזכירים כי נראה לנו תמוה כיצד ניתן לפרק מכונית תצוגה לחלקים קטנים ומרגשים, כאשר נציג החברה עומד לצד המכונית ושולט על מספר הנכנסים ופעילותם. תשאלו את אנשי מיצובישי כיצד ניתן לעשות זאת. הם טוענים להצלחה דווקא.

אבל אפשר גם אחרת

אבל היו גם מי שבחרו לוותר על גישת "ילד, אל תיגע", ולא מעטים. מבחינה זו ניתן לציין בהחלט לטובה את דלק-מוטורס שאפשרה גישה חופשית כמעט מלאה למכוניות המוצגות ובהן ה-6 החדשה, ה-MX5 ואחרות. אפילו מכונית תצוגה עדינה במיוחד כמו ה-RX8 הונחה במרחק סביר מהקהל. את גיל אגמון, מנכ"ל דלק-מוטורס והאחראי לגישה הזו, פגשנו מסתובב בקהל, וללא פרצוף מודאג. לדבריו, עלותה הגבוהה של התצוגה תשרוד גם קרע בריפוד ואפילו מצת שנעלם.
גם אנשי הונדה יודעים זאת, ועדות לכך הם התורים הארוכים שהשתרכו ליד ביתן החברה. בהונדה אפשרו לקהל להתנסות בסימולטור מעניין על בסיס האקורד טייפ R, עודדו ילדים להשתתף במיצג ציורי קיר נחמד ומירוץ מכוניות שלט חביב. בדרך אפשר היה ללטף גם את מושבי העור של ה-S2000 ולהרגיש שהיה כדאי לבוא.
ואם כבר עסקנו בנפשו של המבקר הישראלי, נראה שסובארו פגעו בדיוק במרכז. ההופעות שקיימו אנשי החברה מדי שעה, משכו קהל רב שנהנה מהמופע ובדרך גם זכה לשטיפת מוח מכוונת היטב בנוגע ליתרונות ההנעה הכפולה בה מצוידים דגמי היצרן. וזה, למרות הדמגוגיה, בהחלט היה מעניין ולגיטימי.

הנה סקודה, איפה סאאב?

אבל בתערוכת מכוניות המיועדת לקהל, צפוי שתזכו למנה גדושה של הדרוש הדגשה. על רקע זה בלטה תצוגה מוצלחת של סקודה, שהופיעה בנפרד מאחיותיה לקונצרן פולקסווגן. מבקרים שלא הכירו, זכו לגלות שסקודה של היום שונה מבעבר. שישנו דגם ספורטיבי עם 180 כ"ס ויש מכונית דגל - עם מיני-פרוז'קטורים משתלשלים מתקרה המכונית - שעוד צפויה לנחות אצלנו. שהפאביה החדשה לא נופלת מהמתחרות ושמותר לקנות סקודה. גם כאן אגב, לא כל המכוניות היו פתוחות לקהל.
מן העבר השני, וממש בסמוך לביתן סקודה, בלט בהיעדרו מותג סאאב. את התצוגה של UMI קישטו אמנם אסטרה טורבו ו-CTS מבית קדילאק, ספידסטר חביבה ואפילו וקטרה חדשה. אבל דווקא המותג שאנשי היבואן מודעים לבעיית האנונימיות ממנה הוא סובל - סאאב השוודית - לא זכה להגיע. בהתחשב בעובדה שסאאב מעונינת לחזור ולהצליח השנה בשוק הישראלי, אי הופעתה פשוט אינה מובנת.

בהחלט לא ז'נבה

תערוכת אוטומוטור 2002 היא ללא ספק המוצלחת בתערוכות הרכב שהיו בישראל. אז נכון, היא סובלת בדרך מהגישה הישראלית, ממחיר גבוה למדי עבור הצצה גורפת בחלונות ומהחלטות שנויות במחלוקת.
אולם למרות הכל, מדובר עדיין באחד הבילויים המוצלחים ביותר לחג. זו בהחלט לא תערוכת ז'נבה וגם לא דטרויט, אבל אלו אינן ממוקמות להזכירכם בין ביירות לקהיר.
בכל מקרה, תערוכה בינלאומית אמיתית עדיין אין לנו. מצד שני, באירופה עדיין לא זורקים קליפות של פיסטוקים מהחלון.