שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בכל דור ודור - חלק ב'
    סיפור הכשלונות של נבחרת ישראל מתחילת שנות התשעים ועד היום נפתח ומסתיים בחומה שלא נבנתה כראוי (מיאנקוס ועד הרצוג). בדרך מונה שלמה שרף כמאמן לשמונה שנים והעמיד נבחרת שיחד איתו לא הפסיקה לספק כותרות. ynet ממשיך לסקור את 32 שנות המדבר של נבחרת ישראל

    מאז 1970 מנסה נבחרת ישראל, ללא הצלחה, להעפיל לטורניר גמר הגביע העולמי. בכל דור ודור קמו עלינו לכלותנו ולהכשיל את המשימה, אבל בניגוד להגדה של פסח, לא היה מי שיצילנו מידם. אחרי סקירת האכזבות במוקדמות למונדיאלים מ-1974 עד 1986 (ראה קישור לכבתה הראשונה בסדרה, מצד ימין), אנו מביאים את סיפור שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים, עם מבט מעורפל לעתיד.

    איטליה 90': "ככה לא בונים חומה!" וסאונה קולומביאנית ב'בראנקייה'

    לקראת מוקדמות מונדיאל איטליה 90', מינתה ההתאחדות לכדורגל, בצעד חריג, צמד מאמנים - יצחק שניאור ויעקב גרונדמן, שזכו לכינוי ש.ג. ישראל שיחקה שוב בבית האוקיאני, כשהיריבה העיקרית היא, כרגיל, אוסטרליה. לפני פתיחת המשחקים נראה היה למאמני הנבחרת שהם זיהו את הבעייה הגדולה ביותר בכדורגל הישראלי. "אנחנו מוטרדים מסף השבירה הנמוך של השחקנים שלנו", אמר גרונדמן. במקביל, הקפידו המאמנים על הורדת פרופיל, ונמנעו מהצהרות לתקשורת.
    ישראל פתחה את הטורניר בניצחון 0:1 על ניו זילנד, כחימום לקראת בואם של האוסטרלים. 'ידיעות אחרונות' התמקד במאמן ארוק - "השחצן שוב פותח את הפה - הגיע הזמן לסגור לו אותו", והקהל הישראלי מילא את איצטדיון רמת גן.
    במשחק ברמת גן ספגה הנבחרת את אחד השערים המפורסמים בתולדותיה. לאחר יתרון שקבע אוחנה בבעיטת עונשין מ-11 מ', השווה צ'ארלי יאנקוס מבעיטה חופשית מ-30 מטר, כשהוא מעביר את הכדור דרך פירצה בחומה הישראלית. הקשר האוסטרלי, אוסקר קריזו, אמר אחרי המשחק: "פשוט ניגשתי לשחקן הראשון, משכתי אותו קצת הצידה, וכל החומה התפרקה". יורם ארבל, ששידר את המשחק, נכנס להסטוריה כשזעק למיקרופון - "ככה לא בונים חומה".
    בהמשך נוצחו האוסטרלים במפתיע 2:1 בניו זילנד, והנבחרת יצאה למסע באוקיאניה, כששתי נקודות משני המשחקים הנותרים יספיקו לה כדי לזכות בראשות הבית. העבודה נעשתה עם 2:2 מול ניו זילנד ו-1:1 מול אוסטרליה (כולל השער היפהפה של אוחנה), וישראל עלתה למשחק הכפול מול קולומביה על הכרטיס לאיטליה.
    לפני המשחק הראשון בקולומביה סומנה הנבחרת הדרום אמריקאית כ'בינונית', וגרונדמן הצהיר: "נעמיד נבחרת של 'רעים' שיטרפו את הכדור". על הדשא ב'בראנקייה' הציגה ישראל משחק ירוד ביותר. בונקר נוקשה ותצוגה חד פעמית של גינצבורג מנעו מהקולומביאנים מלהבקיע יותר משער אחד, והשאירו סיכוי לגומלין ברמת גן. רוב השחקנים האשימו את הלחות הכבדה ששררה במגרש (98%) ורוזנטל אמר: "זה היה המשחק הגרוע ביותר בקריירה שלי". אירוני להיזכר בימים אלו, שלפני ההתמודדות חששה העיתונות הקולומביאנית כי ישראל תבקש מפיפ"א לקיים את המשחק במגרש נייטרלי, מחשש לפיגוע של קרטל הסמים במדינה...
    לקראת הגומלין נראה היה שנוצרו סדקים בחומת השקט התעשייתי שניסו ש.ג. לבנות סביב הנבחרת. התכונה סביב המשחק התישה את שניאור, שביקש מהתקשורת "תנו לנו קצת מנוחה". כשהחליטו המאמנים שלא לפתוח עם אוחנה בהרכב (פציעה) הצהיר חלוץ הנבחרת ומכלן הבלגית: "זה לוקסוס גדול מדי להושיב אותי על הספסל במשחק חשוב כזה".
    לאחר 50 דקות ללא שערים, כשהקהל קורא בשמו של אוחנה, עלה החלוץ מהספסל אך גם הוא לא הצליח למנוע 0:0, כשבדרך מחמיץ רוזנטל פעמיים ממצבים בטוחים.
    למחרת המשחק, יצאו החוצה העימותים שטואטאו מתחת לשטיח. בתגובה לדבריו של שניאור, כי "יש כאלו שהיו רוצים לראות את אוחנה משחק גם על קביים", אמר השחקן עצמו: "אם שניאור ימשיך כך, אפתח עליו פה - ויש לי פה גדול משלו". רוזנטל אמר בדרכו חזרה לבלגיה: "צריך לעשות חריש עמוק אם ברצוננו להגיע להישגים".

    ארצות הברית 94': תחילת עידן שרף והתרוממות-רוח בפארק דה פראנס

    משחקי המוקדמות לקראת מונדיאל 1994 היוו ציון דרך מבחינת הכדורגל הישראלי. הנבחרת חזרה לשחק בבתים האירופיים - והפעם כחברה באופ"א. מספר חודשים לפני פתיחת המשחקים, לכאורה בלי שום קשר, זכתה נבחרת דנמרק באליפות אירופה לאומות. מאמנה היה ריצ'ארד נילסן.
    משחקי המוקדמות היו גם תחילת עידן שלמה שרף, שאימן את נבחרת ישראל בתקופה הארוכה ביותר - 8 שנים. לפני המשחק הראשון (נגד אוסטריה, אלא מה?) העלה שרף את רף הציפיות: "מקום שלישי בבית יהיה כישלון", אך מבחנה הרשמי הראשון של הנבחרת בבית האירופי הסתיים בתבוסה 5:2. אבי כהן, ששימש כקפטן במשחק, תיאר לאחר מכן 'בלק אאוט' של המאמן במחצית.
    לאחר מכן הגיעו שלושה הפסדים ברמת גן - לשבדיה, בולגריה וצרפת. את הנקודה הראשונה באירופה אספה ישראל דווקא בחוץ מול בולגריה (2:2), כשרוזנטל מחמיץ שוב באופן מסמר שיער, כל זאת רק כדי לספוג חמישייה ללא מענה מרגלי שבדיה, שלושה שבועות לאחר מכן.
    שרף ידע להסביר את הכישלון: "הבעיה של הכדורגלן הישראלי היא חוסר ריכוז וחוסר מחשבה במשחקים חשובים. השחקנים מקשקשים על אירופה ועל רצון לשחק שם. עכשיו הם רואים שזה לא ריאלי. בהזדמנות אחרת אמר שרף: "השחקנים הישראלים לא עובדים מספיק קשה, מפונקים ולפעמים גם מתחזים. ברגע שאתה מעמיס עליהם הם נפצעים. הם משקרים לאורך כל הדרך". כמו כן חזר בו המאמן מהציפיות להצלחה: "אם נסיים במקום החמישי נוכל לומר שעלינו שלב".
    המשחק הבא של הנבחרת, בפארק דה פראנס, לא שינה מאום עבורה, אך צרפת הייתה זקוקה לניצחון על מנת להבטיח עלייתה למונדיאל. וכידוע, כשנטל ההוכחה אינו על כתפיה, מסוגלת ישראל להפגין כדורגל משובח. בדקה ה-84 השווה ברקוביץ' ל-2:2 ובדקה ה-89 קבע ראובן עטר 3:2 דרמטי וגרם לשדר מאיר איינשטיין לאבד את קולו תוך שהפרשן אבי רצון נאלץ להרגיע אותו. הכותרות לאחר המשחק דיברו על ההישג הגדול ביותר בתולדות הכדורגל הישראלי ושרף אמר: "זהו הרגע המאושר ביותר בקריירה שלי". את הבית סיימה ישראל במקום האחרון.

    צרפת 98': יציאה לסרט ערב משחק והשפיץ של הנעל הלא נכונה

    לקראת מוקדמות המונדיאל בצרפת, היו כוכבי הנבחרת רביבו וברקוביץ' בשיא כושרם וכיכבו בקבוצותיהם באירופה. ישראל הוגרלה לבית אחד עם רוסיה ובולגריה החזקות, אך כל דווקא המשחק בקפריסין ייזכר יותר מכל.
    בולגריה ורוסיה הגיעו שאננות למשחקים ברמת גן. הבולגרים הפסידו ורוסיה חילצה נקודה. ישראל נראתה בנקודת זינוק טובה לקראת המשך הטורניר, אך אז הגיע תורה להפגין שאננות וזילזול. למשחק מול קפריסין בלימסול הגיעה הנבחרת בליווי אלפי אוהדים ובתחושה ששלוש הנקודות מונחות בכיס, והפסידה 0:2 משני שערים ברבע השעה הראשונה של המשחק. "קשה לי להבין איך שחקנים ברמה של רביבו, ברקוביץ' ורוזנטל החמיצו ככה", אמר שרף. "ההפסד מעיד על חוסר בגרות". ברקוביץ' אמר: "ביזינו את הקהל שלנו" ורביבו סיכם: "כולם זילזלו וזו התוצאה".
    בהמשך ניצחה ישראל פעמיים את לוקסמבורג (0:1 בבית, 3:0 בחוץ), כשבמשחק החוץ התפתח עימות בין ברקוביץ' ואוחנה לבין שרף , לאחר שהאחרון החליף את שניהם במחצית המשחק. שרף זעם, השניים התנצלו וחזרו לסגל, לקראת משחק הבית נגד קפריסין. יומיים לפני משחק זה הפרו כמה משחקני הנבחרת, ביניהם רביבו, נמני, קלינגר ושלח, את הנחיית המאמן ועזבו בלילה את שטח המלון לראות סרט. שרף השעה אותם מיד מהסגל, ישראל ניצחה 0:2 והתקשורת היללה את הצעד החינוכי.
    אחרי הפסד חוץ 0:2 לרוסיה, עברה ההכרעה למשחק האחרון נגד בולגריה, בסופיה. ניצחון יבטיח לישראל את המקום השני, ועליה לשלב ההצלבה. לקראת המשחק חימם חריסטו סטויצ'קוב, כוכבה של נבחרת בולגריה את האווירה, באומרו: "ישראל ברמה של קפריסין ולוקסמבורג". שרף, מצידו, חזר על תפיסת העולם הטקטית שלו: "מה שיקבע בסופו של דבר זה השפיץ של הנעל". ואכן כך היה, אך הנעל הייתה שייכת דווקא לבחור בשם לובומיר פנב, וישראל סיימה במקום השלישי בבית המוקדם.

    יפן/דרום קוריאה 02': ככה לא בונים חומה - הדור החדש

    סיפור כשלונה של הנבחרת במוקדמות המונדיאל הנוכחי הוא כבר היסטוריה קרובה, אך מתחיל שנתיים קודם, במוקדמות אליפות אירופה, שם סיים שרף את הקדנציה הארוכה שלו. לאחר שעלתה לפלייאוף הובסה הנבחרת על ידי דנמרק, 0:5 ו-0:3 והודחה מהמפעל האירופי. בין שני המשחקים התברר כי בערב המשחק בישראל, בילו מספר שחקנים בבית מלון עם נערות ליווי.
    תחת צילה של פרשה זאת, קיבל על עצמו ריצ'ארד נילסן את תפקיד המאמן. במשחקו הראשון הביסה ישראל 1:4 את נבחרת רוסיה במפגש ידידות, והציפיות עלו. ישראל הוגרלה לבית 7 יחד עם ספרד, אוסטריה, בוסניה וליכטנשטיין החלשה. כבר לאחר הניצחון הראשון שכח יו"ר ההתאחדות, גברי לוי, את הגיבוי שנתן בזמנו לשרף ואמר: "היום יש אווירה טובה בנבחרת. אצל שלמה השחקנים היו כמו באבל".
    הנבחרת קירטעה בהמשך ורשמה מספר הפסדים מביכים במשחקי ידידות, אך תיקו מול ספרד, יחד עם השמטת נקודות של האוסטרים, הביאו את ישראל למשחק האחרון בבית, מול אוסטריה ברמת גן, כשניצחון יבטיח עליה למשחק כפול מול טורקיה על הכרטיס למונדיאל.
    לפני המשחק הודיעו מספר שחקני הרכב בנבחרת האוסטרית על פרישתם מהסגל, עקב חששותיהם מפיגועים בארץ והאוסטרים ניסו להפעיל לחץ על פיפ"א שתעביר את המשחק למגרש נייטרלי. כל אלו, בצירוף המצב הבטחוני הקשה, הפכו את המשחק לבעל משמעויות לאומיות. הרשע התורן היה מאמן נבחרת אוסטריה, אוטו באריץ', שהואשם בכך שיזם מהלך להעברת המשחק מרמת גן ובהתבטאויות פרובוקטיביות. 40,000 אוהדים ישראלים הגיבו בשריקות בוז בזמן נגינת ההימנון האוסטרי.
    אחרי 92 דקות של משחק עצבני, מול הרכב אוסטרי מטולא, הובילה ישראל 0:1 משער שכבש שמעון גרשון מ-11 מטרים. אך סימפטום דקות הסיום חזר על עצמו בצורה אכזרית; אנדריאס הרצוג הותיק בעט כדור חופשי בזמן הפציעות, לא מהיר או חזק במיוחד, שעבר את החומה הישראלית, וקבע את תוצאת המשחק.
    אוסטריה עלתה להתמודדות עם טורקיה, ולנו נותר רק לראות טפח מקרבות האגו שמאחורי הקלעים, כששחקנים הדליפו לתקשורת על התייעצות שניהל המאמן עם ברקוביץ' במחצית, ורביבו הודיע על פרישתו מהנבחרת.

    גרמניה 06': עתיד לוט בערפל

    מצב הרוח האופף כיום את הנבחרת, אחרי ההפסד המשפיל 1:7 לגרמניה, הוא עגמומי למדי, אך הסגל שישחק בעוד ארבע שנים במוקדמות מונדיאל 2006, יהיה שונה ברובו. שחקני הקישור שהנהיגו את הנבחרת, כמו אייל ברקוביץ', טל בנין ואבי נמני, עשויים להצטרף לחיים רביבו, שכבר הודיע על פרישתו. במצב כזה ייווצר סימן שאלה גדול לגבי דמותו של המנהיג העתידי. יוסי בניון הוא ללא ספק אחד הכוכבים הגדולים שצמחו כאן, אך עדיין לא הוכיח כי הוא מסוגל לקחת אחריות ולהפגין אופי של מנהיג. הזדמנות ראשונה תהיה לילד מדימונה כבר במוקדמות אליפות אירופה, פורטוגל 2004.
    דווקא לגבי תפקיד המאמן נראה שנפל הפור. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, ולפי הצהרותיו האחרונות של יו"ר ההתאחדות, יקבל בעוד שנתיים מאמנה של הפועל תל אביב, דרור קשטן, את המושכות מריצ'ארד נילסן. תומכיו טוענים, כי לאור הצלחת קבוצתו בגביע אופ"א השנה, מסוגל קשטן לאכוף משמעת קפדנית על שחקני הנבחרת ולנטרל את אלמנט האגו, המשחק תפקיד מכריע.
    לאור הנסיבות שאפיינו את כשלונות נבחרת ישראל בעבר, נראה שתכונות אלו, בלי קשר לזהות המאמן העתידי, בתוספת של מעט מזל, עשויות לקטוע את רצף האכזבות. שאם לא כן, נסכן אנו את שיאם העתיק של בני ישראל שנקבע כ-1500 שנים לפני הספירה - ארבעים שנה במדבר.

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ארכיון ידיעות אחרונות
    ארבל. מטבע לשון בשידור חי
    ארכיון ידיעות אחרונות
    שוב החמיץ? רוזנטל
    צילום: דייגו מיטלברג
    שרף לא מאמין שזה שוב קורה לו
    צילום: דייגו מיטלברג
    צילום יוסי רוט
    נילסן. החומה שוב קרסה
    צילום יוסי רוט
    צילום יוסי רוט
    האם בניון מסוגל לרשת את ברקוביץ'?
    צילום יוסי רוט
    צילום יוסי רוט
    רביבו ונמני. דור הולך ונעלם
    צילום יוסי רוט
    מומלצים