שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    רשת המזון הגדולה בנורווגיה: חרם על ישראל
    רשת קו-אופ נורגייה הודיעה היום על הסרת מוצרים ישראלים ממדפיה: "ישראל צריכה לשאת באחריות למעשיה". קראה לרשתות נוספות לנהוג כמותה. גורם ישראלי בכיר: "מעניין באיזה סימן יחליטו לסמן את המוצרים הישראליים. האם זאת תהיה מדבקה, או אולי טלאי צהוב?"

    על רקע הגינויים ההולכים וגוברים בעולם על פעילות ישראל בשטחים, הודיעה היום (ה') רשת המזון הגדולה בנורווגיה - "קו-אופ נורגייה", כי היא מטילה חרם על מוצרים מתוצרת ישראל, במסגרתו לא תרכוש יותר מוצרים כחול-לבן. הרשת, המחזיקה ב-25% מהשוק הנורווגי, קראה גם לחברות אחרות בסקנדינביה ללכת בעקבותיה.
    על פי פרסומים בעיתונות הנורווגית, הרשת טוענת כי ישראל חייבת לשאת באחריות על מדיניותה. עוד נמסר, כי הרשת תפעל גם לשכנוע סניפיה בשוודיה ובדנמרק לפעול כמותה ולהחרים תוצרת ישראלית. מנכ"ל הרשת, ברנט אאס, אמר: "למעשיה של ישראל יש השלכות על מדיניות הרכישות שלנו".

    מסמנים את הישראלים

    רשת נורווגית נוספת, "1000 רמה", רשת גדולה ומוכרת במדינה, הודיעה כי לא תחרים מוצרים ישראלים, אך תסמנם בסימון מיוחד, כך שהקונים יחליטו בעצמם אם לרכוש את המוצרים הישראלים. הרשת הודיעה כי תפעל לפי מדיניותה הרשמית של ממשלת נורווגיה. גם ברשת "האקון" מתכוונים לסמן מוצרים מתוצרת ישראל. לעומתם, הודיעה רשת השיווק הדנית קו-אופ דנמרק כי תמשיך לרכוש מוצרים מישראל. עוד נודע, כי רשת מרכולים שבדית החליטה לסמן עבור לקוחותיה את המוצרים הישראליים שעל מדפיה, בעקבות ויכוח שפרץ בשאלה האם יש לרכוש תוצרת ישראלית לאור פעילות צה"ל בשטחים. במקביל, חבר דירקטוריון של רשת מרכולים שוודית-נורווגית מתחרה, הודיע כי יציע בישיבת הדירקטוריון הקרובה לרשת להחרים מוצרים ישראליים.

    גורם ישראלי: מדבקה או טלאי צהוב

    גורם ישראלי הביע היום זעם על ההחלטה ואמר: "מעניין באיזה סימן יחליטו לסמן את המוצרים הישראליים. האם זו תהיה מדבקה, או אולי טלאי צהוב?". הגורם ציין שהגל התקשורתי האחרון הוא עכור ביותר כלפי ישראל. "מדובר בגל תקשורתי שמושפע ממצב הסכסוך הישראלי פלסטיני, הנובע גם מבורות ביחס לפרטי הסיכסוך, שגילוייה הן בכיסוי חד צדדי ואנטי-ישראלי".
    ממכון הייצוא נמסר, כי סך הייצוא מישראל לנורווגיה הסתכם בשנת 2001 ב-50 מיליון דולר, וכלל בעיקר ציוד טלקומוניקציה ורכיבים. יצוא המזון לנורבגיה הסתכם ב-2001 ב-900 אלף דולר בלבד, כך ש"המדובר בפגיעה יותר תדמיתית מאשר כלכלית",נמסר ממכון הייצוא. שר החקלאות, שלום שמחון, אמר בתגובה כי הוא רואה בחומרה את החרם שהטילה רשת קו-אופ הנורבגית על תוצרת ישראלית, ואת הניסיון להפעיל לחץ כלכלי על ישראל. עם זאת ציין השר, כי החרם לא יהווה פגיעה ממשית בחקלאים הישראלים, שכן היקף הייצוא החקלאי לנורבגיה נמוך ממילא.

    האיחוד האירופי: איננו תומכים בהטלת חרם

    מהאיחוד האירופי נמסר ל-ynet, כי נורווגיה אינה חברה באיחוד, אך מדיניות האיחוד האירופי איננה תומכת בהטלת כל חרם כלכלי, גם לא נגד סחורות ישראליות המיוצרות בשטחים. "המדובר ביוזמה פרטית של רשת שלחלוטין איננה תואמת את המדיניות של האיחוד האירופי", ציין דר' אייל ענבר, היועץ הכלכלי של נציגות האיחוד בישראל. לא ניתן היה להשיג את תגובת הנספחת המסחרית בשגרירות נורווגיה בישראל, הנמצאת בחופשת הפסחא עד יום שני.

    גם בהרודס מסמנים

    בינואר השנה הודיע כל-בו הרודס הבריטי כי הוא מחזיר למדפיו את המוצרים הישראליים שיוצרו בשטחים, לאחר 3 ימים של החרמת המוצרים הללו. המוצרים הוחזרו כאשר לצידם מופיעות פתקיות שבהן מצוין מקום ייצורם: כך למשל, מתחת למדף של חלבה אחווה ובייגל את בייגל נכתב - נוצר בגדה המערבית.

    בתרגום הידיעה השתתפה טורון אמריו

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים