מלחמה והסברע

הכלבה של היחידה לאיתור חומרי נפץ נכנסה למתחם הביטחון המסכל של ג'יבריל רג'וב בהנחיית מפעיליה. היא ניסתה לרחרח ולמצוא עוד מקומות מסתור של חומרי לחימה. בדרך, על הרצפה, דרכה על זכוכיות שבורות שהתפזרו סביב ונפצעה ברגלה.
נציג דובר צה"ל שנכח במקום עם מצלמה צילם את איש המילואים שאיבטח את המחפשים, וטרינר במקצועו האזרחי, כשהוא מרדים את הכלבה ומטפל בפצעיה. אכן זה היה מרגש. נציג הדובר הראה את התמונות בערב לכולם. הוא הסתובב כל היום במתחם שבו נמצאו מאות כלי נשק, אמצעים למתאבדים כגון כיפות ופאות לתחפושת ומכשירים סלולריים להפעלה. אבל מה שריגש אותו אחרי ש-26 אזרחים נטבחו בערב הפסח בנתניה הייתה הכלבה הפצועה.
הוא לא אשם. אשם דובר צה"ל.
בימים של מלחמה, צריך הדובר לתכנן מדיניות של הסברה במלחמה. הסברת מטרותיה, מניעיה ומעשיו של הצבא בכל מבצע ומבצע. במקום זה מדיניות של השתקה והסתרה. ברמאללה נחשפים בכל יום של סריקות אמצעי חבלה רבים. כמעט כל יום מוצאים חיילי צה"ל מעבדת נפץ ומפוצצים את תכולתה. בשכם נמצאו יותר מעשרים מעבדות חבלה, דיווח אלוף פיקוד המרכז, ובג'נין הופעלו חמש טונות של חומר נפץ כלפי החיילים. האם מישהו ראה את הממצאים המדהימים הללו?
בשלושה ימים ברמאללה נסרקו כ-180 בתים ובכ-120 מהם נמצאו אמצעי חבלה. אילו היה מכין תוכנית הסברה, אילו היה מכין מערך הסברה, תיעוד וצילום (האמצעים לכך קיימים בוודאות), היה דובר צה"ל מצליח למלא עשרות שעות שידור רק בהצגת תשתית הטרור שצה"ל חושף ומשמיד ממש בימים שבהם הדובר שלו החליט שהעיתונאים הם אויבים ויש להשתיקם ולכסות את עדשת מצלמותיהם ב"שטח צבאי סגור".
איך עובדת מערכת ההסברע של הצבא? העיתונאים מצטרפים לחיפושים. באופן טבעי, לא בכל בית יש מעבדת חומרי נפץ, אז מצלמים את מה שרואים: בני משפחה תחת אימת החיפוש, רועדים מפחד, ומולם חיילי צה"ל הקלגסים. אבל הדובר כועס על העיתונאים במקום על עצמו.
אחרי שנכווה לפני שלושה שבועות בעת שנתן לצוותי טלוויזיה לצלם את החיפושים במחנות הפליטים, החליט דובר צה"ל שאם העיתונאים לא עושים מה שהוא חשב שצריך לעשות, אז לא יהיו בשטחים עיתונאים בכלל. הדבר הנכון לעשות היה פשוט לשלוח את התקשורת לאותם בתים שבהם נמצאו אמצעי חבלה וכלי נשק. התמונות של הכמויות העצומות היו מדברות בעד עצמן.
התוצאות הן כמובן קטסטרופליות. העולם מגנה את ישראל על כניסתה לערים הפלסטיניות ועל הפגיעה באזרחים ובמרכזי אוכלוסייה, ואינו מתייחס כלל למה שנמצא בתוך הבתים של אותה אוכלוסייה. העולם מתעלם מהפיגועים הרצחניים, ממתכנניהם וממפעיליהם, למרות שחיילי צה"ל חושפים אותם ופוגעים בהם יום יום. ודובר הצבא - הוא שולח אנשים נחמדים שאינם מבינים מהי מטרת ההסברה במלחמה וכיצד היא תורמת להשגת המשימות הצבאיות.
עכשיו נוצר מצב מסובך יותר. חיילי צה"ל מרגישים שהם מבצעים משימת הגנה מהמעלה הראשונה, אבל בחוץ טוענים כלפיהם שהם פושעי מלחמה.
מלחמה והסברה רעה. זה הסיפור.

סא"ל (מיל.) איתי לנדסברג, גויס בצו 8