שתף קטע נבחר

מילווקי ודטרויט: הכאוס ניצח את המהלך המחושב

לצוות המקצועי של הבאקס הייתה תכנית מפורטת כיצד להגיע לסדרת הגמר, אבל שבוע לפני תום הליגה הסדירה מקומם בפלייאוף טרם הובטח. בפיסטונט הבלאגן בסגל ועל המגרש חגג מתחילת העונה, אבל הקבוצה זכתה באליפות בית המרכז. אמיר בוגן על תכנון מראש שנכשל וכאוס שהצליח

החסרון העיקרי בתכנון מראש הוא שכל טעות עלולה להכשיל את המהלך כולו; היתרון היחיד בתוהו ובוהו הוא שאתה אף פעם לא יכול לדעת מה יצא ממנו ולפעמים מדובר בדברים טובים. שני עקרונות אלה מוכרים ודאי לכל מקבלי ההחלטות בעולם ובעיקר לאלו של ראשי מילווקי באקס ודטרויט פיסטונס, שתי קבוצות מבית המרכז של ה-NBA, שנקלעו כל אחת לסיטואציה שונה העונה, שהביאה אותם למקומות לא צפויים ערב הפלייאוף.

מילווקי באקס: תכנון מבטיח, ציפיות גדולות

רק לפני חמישה חודשים נראתה מילווקי כמו עוד אחת מהקבוצות הבודדות בחבורה המבטיחה של מועמדות לאליפות. הבאקס סיימו את העונה אשתקד במרחק הפסד אחד ומספר שריקות מפוקפקות מסדרת הגמר, מה שלא גרע מההערכה בליגה לאיכויות והכשרון הבלתי נדלה של סגל הקבוצה – פרי עבודתם המאומצת של הבעלים סנאטור הרברט קוהל, הג'נרל מנג'ר ארני גרונפלד והמאמן ג'ורג' קארל. השלושה בנו לאורך השנים האחרונות תשתית כדורסל מבטיחה, שהתחילה להשתלם רק בשנתיים האחרונות.
הרכבת הפאזל התחילה בשלוש חתיכות גדולות: ריי אלן, גלן רובינסון וסאם קאסל, שהתפתחו לצוות הקלעים האפקטיבי בליגה. בהמשך צורפו טים תומאס, מייקל רד, סקוט וויליאמס וג'ואל פריזבילה (לפחות השניים הראשונים נכללים על טובי השחקנים הצעירים בליגה). אחרי העונה המצוינת אשתקד, היה ברור לקוהל, גרונפלד וקארל כי הם קרובים ליעד אותו הם מעוניינים לכבוש, אך נדרש עוד שינוי אחד אחרון לפני השלמת הפאזל כולו - תכנית האב לאליפות ה-NBA. ההחלטה המתבקשת שנתקבלה היתה לחזק את הקו הקדמי וכדי לעשות כן נפתרו מוויליאמס המפתיע לטובה לטובת הפרס הגדול שלהם, אנתוני מייסון, מהפורוורדים המאסיביים והרב גוניים בליגה.

הטעות והכשלון

מייסון, פאוור פורוורד נמוך (2.04 מ') אבל רחב להפליא, היה התשובה לשקיפות של הבאקס באיזור הצבע, כך לפחות חשב קארל. מייסון אכן נראה כמו החתיכה החסרה בזכות הניסיון והאגרסיביות שלו מתחת לסלים ובמיוחד בשל יכולת המסירה הידועה שלו, שהיתה אמורה להציב את הקלעים עם מרחב פעולה רחב לפחות כמוהו. עם מאזן נצחונות של 9-1 בתחילת העונה היה ברור כי הבאקס ומייסון גדולים על הליגה או לפחות על המזרח, אולם חוסר יציבות שנתגלה בהמשך והתדרדרות מדאיגה שכללה מאזן עלוב של 6-21 מחודש מרץ, העמידו את הבאקס בתחתית הפלייאוף, עם סיכוי ממשי להיפלט ממנו.

כבר לא נוצצים

מסתבר שהחתיכה החסרה היתה כנראה גדולה מדי. למרות האגרסיביות, מייסון לא הוכיח את עצמו ככוח מתחת לסלים ובהעדר סנטר לגיטימי לצידו נעלם בצפיפות החומר בצבע, מה שגרם בין השאר לפקיקת השטף ההתקפי וליצירת הרכבים שונים ומשונים עם מארק פופ כגארד ודרווין האם כסנטר. הבאקס החלו לאבד את זהותם והפציעות החוזרות ונשנות של כל שחקני המפתח של הקבוצה לא עזרו להם להתייצב מחדש. שבוע לפני סיום העונה הסדירה הבאקס מזכירים קצת כמו הסכמי אוסלו, שנראו נוצצים ומבטיחים עד למהלך שהיה אמור לסיימם, ומרגע שבוצע הביא עליהם התמוטטות מוחלטת. כדי לתקן את המעוות יידרשו ראשי הבאקס, כמו גם אלו הישראלים והפלשתינים, לקחת פסק זמן ולהעריך מחדש את כל אשר בנו לאורך הזמן, בראייה מפוקחת לעתיד.

דטרויט פיסטונס: הברכה שבכאוס

לא רחוק ממילווקי, באובורן הילס שבדטרויט, יאוש גדול נפל על ג'ו דומארס וחבריו בהנהלת הפיסטונס כשגרנט היל הודיע על עזיבתו לאורלנדו מג'יק, במה שנראה כמכת מוות לקבוצה. הפיסטונס, שגם כך ביישו את זכרון ה'בד בויז' מלפני עשור, איבדו את העוגן שלהם בים ה'פרי-אייג'נט' הסוער וניסו בתגובה כמעט היסטרית לדוג ממנו מכל הבא ליד. עיסקאות ניזומו בקצב של יום עמוס במיוחד ב'וול-סטריט', ובדטרויט התקבץ תמהיל לאו דווקא הגיוני של שחקנים, שכלל את קורליס וויליאמסון, בן וואלאס, צ'אקי אטקינס, דיינה בארוס ואחרים ידועים יותר ובעיקר פחות. גם ג'רי סטאקהאוס, שלקח בעלות על הקבוצה, לא הוביל אותה בכיוון חיובי בעונה שעברה, ולמעשה הותיר אותה ללא כל כיוון בסופה.
המשך הבחישה של דומארס בעיסה של הפיסטונס, שהביאה גם את קליף רובינסון, ג'ון בארי ואפילו זליקו רבראצ'ה היוגוסלבי, לא נראתה ככזו שעומדת להפוך למשהו סולידי. מינויו של ריק קרלייל כמאמן הקבוצה לראשונה בחייו היה לא יותר ממשתנה נוסף במשוואה הכאוטית של הפיסטונס, שכמה מפתיע - התבררה כשווה אליפות בית המרכז.

היריבות איבדו את הראש

לא ברור כיצד הצליחו הפיסטונס להפוך לכוח מאיים כל כך ויציב לאורך זמן, אך התשובה טמונה ככל הנראה בסגנון הלוחמני והאגרסיבי שעלה מהערבוב בסגל, שלא הספיק להתפתח כיחידת כדורסל מתואמת ומאורגנת. דווקא המשחק הפרוע של סטאקהאוס בהתקפה, האגרסיביות המתפרצת של וויליאמסון ורובינסון, הקליעה בלי ההכרה של בארי ואטקינס ובעיקר האנרגיות הבלתי נדלות של וואלאס - כל אלה התערבבו למשהו שקבוצות יריבות מתקשות לעכל ובוודאי להיערך בהתאם. הכאוס אליו נקלע תהליך הבניה של הפיסטונס, הפך לכאוס על הפרקט והוא מקרין גם על יריבות הקבוצה שמאבדות עצמן בתוהו ובוהו, ממנו עולים בדרך כלל הפיסטונס כמנצחים.

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום איי פי
דומארס. הבלאגן משתלם
צילום איי פי
צילום איי פי
מייסון. לא הספיק מתחת לסל
צילום איי פי
צילום איי פי
ריי אלן. ממועמדת לאליפות למתנדנדת לקראת הפלייאוף
צילום איי פי
מומלצים