שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צדיקי אומות העולם
    כדי לבחון את שיעור ה"אכזריות" של חיילי צה"ל בג'נין כדאי לכמה אומות, שלא ינוחו ולא ישקטו עד שלא יובאו מבצעי ה"טבח" למשפט, להיזכר בעברן


    ג'נין לא נותנת מנוח לאירופה. ערב ערב מקדישות תחנות הטלוויזיה של אנגליה, צרפת, איטליה, יוון, הולנד, בלגיה, את זמן ה"פריים" היקר שלהן ל"זוועות" שחוללו הישראלים במחנה הפליטים בג'נין, ומזמנות את כל תועמלני הפלסטינים להעיד עליהן. לה-פן מאיים על הדמוקרטיה בצרפת; אלפי טאמילים הורגים ונהרגים בסרי-לנקה; מספר קורבנות הטרור והמרידות באנגולה, בפיליפינים, באינדונזיה, מגיע גם הוא לאלפים רבים. אבל שומרי המוסר באירופה אינם יכולים להירגע מה"טבח" בג'נין. הם לא ינוחו ולא ישקטו עד שלא יובאו מבצעיו למשפט העמים ויבואו על עונשם.
    מראה של עיר מובסת לאחר קרבות או לאחר הפצצות הוא מראה מחריד. גם לב אבן ירעד מול תמונת זקן המחטט בין עיי החורבות, מחפש את גוויות בני משפחתו, נושא ידו לשמיים וזועק "אין אלוהים". באותם רגעים אתה שוכח כי מן המקום הזה פרץ הרשע, לטבוח בני אדם רק מפני שהם יהודים.
    והנה, ב-1945, כשכבר נחרצה מפלתה של גרמניה, הפציצו מטוסי בעלות הברית את דרזדן, הרסו את רובה, על כנסיותיה העתיקות ואתרי החמדה שלה, וגזרו מוות על 135,000 גברים, נשים וילדים. "העולם החופשי" לא הזדעזע. אבל הוא מזדעזע מחורבן מחנה הפליטים בג'נין, כתוצאה מקרבות מבית לבית, לתפיסת מחבלים שלא פסקו להילחם. הסטודנטים רודפי הצדק בברקלי בקליפורניה לא הפגינו נגד הפצצות חיל האוויר האמריקני באפגניסטן, שהרסו כפרים שלמים, הרגו אפגנים במספר לא ידוע (כי נאסר על עיתונאים לצפות בכך) והפכו רבבות מהם לפליטים. אבל הם הפגינו נגד הטבח שחוללה ישראל בג'נין.
    שוחרי החופש של רומא לא הפגינו מעולם נגד ההרג ההמוני של יתר ממיליון בני טוטסי על-ידי בני הוטו ברואנדה. אבל הם מפגינים בחימה שפוכה נגד "הזוועות הנאציות" שמבצעת ישראל בעשרות פלסטינים. האזרחים הנסערים של פריז וליון – רובם מוסלמים, כפי שמדווחים עדי ראייה – לא הזעיקו את מצפון העולם כשיותר מ-9,000 מאחיהם נרצחו במחנות המעצר של הסרבים בבוסניה, כשאלפי נשים נאנסו שם, והומתו לאחר מעשה, וכש-10,000 נרצחו בסרברניצה בלבד. הם החרישו גם כאשר מוסלמים קיצונים שרפו כפרים שלמים על יושביהם באלג'יריה. אבל הם יצאו לרחובות בקריאות זעם נגד "שרון הרוצח", עם צלבי קרס על דגלי ישראל.
    כדי לבחון את שיעור ה"אכזריות" של החיילים הישראלים בג'נין, כדאי לצרפתים להיזכר ב-8,000 מוסלמים שנהרגו בדם קר בעיר סטיף באלג'יריה ב-1945, כעונש על הריגת 88 צרפתים (כ-3 אחוזים מבין 250,000 מוסלמים באלג'יריה שחיילים ואזרחים צרפתים הרגו במשך פחות מ-20 שנה מאז מלחמת העולם השנייה). וכדאי לאנגלים להיזכר איך נהגו בילידים בהודו, ברודזיה, בקניה וביתר מושבות האימפריה שבה "השמש לא שקעה מעולם" – ולשאול את עצמם אם אי-פעם התלבטו חייליהם בשאלות מוסריות כמו אם להרוג את האויב הבא למולך או לחוס על חייו.
    "נניח שישראל היא מדינה איומה...", אומר גיבורו של פיליפ רות (ברומן "תרמית"), "אבל יש מדינות הרבה יותר איומות, אז למה שונאים כל כך את ישראל? זה בגלל ההתנהגות שלהם עם הערבים, אומרים לי, זה הפשע הנורא ביותר בכל ההיסטוריה האנושית! אני לא מאמין לאף מילה שלהם... העוינות באה מאלה המכונים 'אינטלקטואלים', זה השמאל האופנתי. ... אבל כך היה תמיד: אתה מבקר באופן החמור ביותר את אלה שמתנהגים באופן ההגון ביותר".

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים