המינימום והמקסימום

האמריקנים באו לשארם א-שייח בתפקיד שונה מזה שהם ממלאים בדרך כלל - זה של הדוד הטוב, שיודע יותר טוב מהילדים מה טוב עבורם.
הפעם, יש תחושה בוושינגטון שאינטרסים אמריקנים עומדים בסכנה, שהמשך ההסלמה במזרח התיכון חמור לא רק מבחינת הצדדים המעורבים. הנשיא קלינטון לא היה מוכן, לפיכך, לשום אפשרות של כישלון, והבהיר את העניינים היטב לברק וערפאת. בתנאים האלה, הודעת הסיכום של הנשיא היא המינימום - והמקסימום - שניתן היה להשיג.
ברק הגיע לשארם א-שייח' מחושק לא רק במגעיו עם שרון ובהלך רוחו של הציבור הישראלי, אלא גם בפסיכולוגיה שלו עצמו. ראש הממשלה לקח ברצינות את האולטימטום שלו, אפילו אם היה היחידי שעשה כן: מבחינתו, עושה רושם באמת אין עם מי ועל מה לדבר.
ישראל של ברק נמצאת היום עמוק בתוך הלך הרוח של הסתגרות וחשד, שבא לידי ביטוי בדברי אחד מצבא דובריו, שהתגאה (בהתנסחות היאה לימי גולדה) ש"העולם כולו נגדנו".
אבל ממשלת החירום-אחדות תצטרך לחכות. חבירה עם שרון בתקופה שקצבו האמריקנים לבחינת דרכים להמשך התהליך היא משהו שלא יעלה על הדעת. בשבועיים הבאים הכל קפוא, למעט קני הרובים.