מהפכה בקאמרי. לפחות על הנייר

הרבה מחזאים ישראלים, חלקם פנים חדשות, יככבו בתיאטרון הקאמרי בעונה הקרובה. לצד הוותיקים (יהושע סובול, הלל מיטלפונקט ועדנה מזי"א) ישנם החדשים: "המחוננים" של אסף ציפור (תסריטאי "בורגנים" ו"החמישיה הקאמרית" שזכה באחרונה בפרס מפעל הפיס), "אנטרטיקה" של יצחק בוטון, "המשחקים שלנו" של גיורא יהלום, "דפוקים" של צדוק קמח ו"החולה ההודי" של רשף לוי. יש להניח שהפנים החדשות ייאלצו להסתפק באולם הקטן (450 מקומות, יותר ממה שיש בבית ליסין כיום) או באולם הפרינג' (שבנייתו טרם הושלמה מטעמי תקציב), אבל גם כך – זו מגמה חדשה וברוכה.
אם להתייחס לנתונים שמציג הדו"ח השנתי על התיאטרונים של מרכז המחקר של משרד התרבות ("דו"ח פילת") המתייחס אמנם לשנת 2000, התיאטרונים הממוסדים בארץ אינם נוטים להציג מחזאים חדשים. אמנם הדרמה המקורית תופסת מקום חשוב ברפרטואר כי זה מה שהקהל אוהב (כלומר הרייטינג קובע), אבל למעשה מדובר במיחזור של קבוצה מסוימת ומצומצמת של מחזאים מוכרים.
הדו"ח מציג העדפה בולטת של מחזות מקוריים בתיאטרון הישראלי: 57 אחוז מכלל המחזות בתיאטרון המימסדי הגדול ו- 89 אחוז בתיאטרונים הקטנים. עם זאת, מספר המחזאים החדשים בתיאטרונים הגדולים שואף לאפס: שירה גפן בתיאטרון חיפה ושקיב ג'השן בתיאטרון הערבי אלמידאן – וזה הכל! שניים לעומת 17 מחזאים ישראליים שמחזותיהם הועלו בתיאטרונים המימסדיים הגדולים באותה שנה. והקאמרי מעלה השנה, בעונה אחת, חמישה (!) מחזאים חדשים לעומת אפס בשנת 2000.

אז מה קרה מאז עונת 2000? האמנם מהפכה?

ובכן, מהפכה אולי לא, אבל קרו מספר דברים. ראשית, שניים מגדולי המחזאים הישראלים נפטרו וחלל גדול נפער: נסים אלוני וחנוך לוין. אמנם הקאמרי ממשיך להעלות את מחזותיו הישנים והחדשים של לווין בקצב מביך במקצת, אך בכל זאת – המקום התפנה. בנוסף לכך, נראה שהמחזאים החדשים מגיעים לתיאטרון המימסדי לאחר שזכו לחשיפה קודמת במסגרות שבעבר לא עמדו לרשותם כגון הפקות מקור בכבלים ומרכזי הפרינג' החצי-ממוסדים למיניהם (תמונע, בצ"א, צוותא, הסימטה, פסטיבל עכו וכד').
התיאטרון כנראה מרגיש שהגיע הזמן להזרים דם חדש לעורקי הרפרטואר המקורי ולרענן את השורות, ועל מנת למזער את הסיכון משתדלים לעודד הפקות קומפקטיות (מעוטות משתתפים, המתאימות לאולמות קטנים, ואם זה מצליח – עוברים לגדולים יותר.
יש לקוות שהמחזאים החדשים יזכו לסביבה תומכת ולשיתוף פעולה מקצועי רציני עם במאים ותיקים ומנוסים. צריך גם לחכות ולראות אם אמנם ההבטחות וההכרזות שהוגשו במסיבת העיתונאים יתגשמו בעונה הקרובה. לתיאטרונים יש לפעמים נטיה למרוח הבטחות כאלה על פני מספר עונות.