אתה צריך אהבה חדשה?

את שיחתנו המאוד פתוחה בנושאי סמים סיכם אורי, צעיר תל אביבי מודע, במשפט מכאיב: "בסופו של דבר, אנחנו צריכים לשלם יותר כדי להיראות יותר מיוחדים בעיני עצמנו. בהתחשב באיכות הירודה של הסמים בארץ ובמחירים המופקעים שלהם, מצבנו די עצוב".
למרות שאבחנתו של אורי מזכירה אבחנה של יועצת בחטיבת ביניים שמסבירה לתלמידים למה לדרומיים יש בגדים פחות יקרים, אורי משרטט תמונת מצב ריאליסטית לחלוטין. כשהוא מדבר על לשלם יותר מדי הוא לגמרי לא מטאפורי - מדובר בהוצאה חודשית של לפחות 400 שקלים תמורת מה שאמור להיות גרם של קוקאין. בפועל אורי מפורר בסלון ביתו רק 0.7 מתוך הגרם שבעבורו שילם. לאבקה הלבנה שעליה הוא טורח היה כנראה קשר כלשהו לקוקאין בעבר, אבל כיום היא מכילה בעיקר חומרים לבנים סינתטיים, היא קשה כמו אבן והיא מתיישבת בגרון כמו אספירין מרוסק. אבל מה זה בכלל משנה. כל עוד הקוקאין לא מאבד מקסמו כסם יוקרתי ומיוחד, שרק יחידי סגולה עם קשרים ענפים בתעשיית הסמים הישראלית מסניפים, כל עוד הוא מסתדר כמו חיילים בשורות על הצלחת וכל עוד הוא גורם למשיכות מוחצנות באף בתדירות של אחת לדקה, הקוקאין שווה את הכסף. הוא קונה למשתמש בו את הסטטוס החברתי, את הלכלוך המבוקש על כרטיס האשראי ואת הריטואל הסקסי ביותר הקיים בעולם הסמים. הוליווד? בטח, זה פה תיכף. פנייה הבאה ימינה.
ככה זה עכשיו. פעם זה היה דליקות, עליות, ירידות, די.ג'ייז של הגלובל אנדרגראונד והרבה בקבוקי מים. היום זה אבקות לבנות, אגו בסחרור, טק-האוס ו-וודקה. פעם זה היה "אחי, אני אוהב אותך", היום זה "אחי, אני יותר טוב ממך". הקוקאין תפס את מקומו של כדור האקסטזי בתור הסם הפופולרי של הבליין המעודכן. ברור שהקוקאין היה פה כבר מזמן, אבל בשנה האחרונה עשה הקוקאין קרוסאובר והפך לסם המועדף במועדונים, בברים ובבתים פרטיים. הוא חתך בקלות את גבולות הגטו התדמיתי והנחית על כדורי האקסטזי מכת אבטלה. מסם השמור לאצולת חיי הלילה, לדוגמניות ולנרקומנים עשירים, הפך הקוקאין - "קוק" בפי משתמשים שעושים אינפלציה למילה - לסם שילדות בנות 19 מסניפות יחד בסבבה בשרותים של דאנס-בר תל-אביבי בערב שישי שגרתי, וגם דואגות להשאיר שם כמה פרורים לתפארת, שכולם יידעו.

קהל יפה, עולם מנוכר

אוקיי, אולי זה קצת מוגזם להגיד שהאקסטזי בארץ מובטל. הוא ממש לא – הוא פשוט עובד אצל אנשים אחרים. כל מי שדיברתי איתו לצורך הכתבה ציין שהאקסטזי הפך לסם המוני המקושר לילדים, לערסים ולחיילים. פתאום הבינו כל שועי העיר הגדולה שהעובדה שכדור עולה שמינית מגרם קוק מפיצה את בשורת ההתפוצצות לקהל שיחצ"נים לא נותנים לו הזמנות ברחוב. "פס מן העולם הדימוי של מוזיקה אלקטרונית כמאחדת, של מועדון או מסיבה כחוויה של המון שמתחבר", אומר שגיא, תל-אביבי אינטיליגנטי להפליא. "המיצוב של המועדונים הגדולים כמועדוני-על, סופר קלאבס שלוקחים מחירים מופקעים בכניסה ובבר, עושקים אותך מכל כיוון, מנהיגים סלקציה ומרכיבים את מה שבעיניהם הוא קהל יפה, הופך את המסיבות לחוויה מנוכרת. גם המוזיקה יותר מנוכרת היום. קוק הוא סם יקר שמקנה תחושת עליונות. כולם עושים אקסטות אבל רק השכבה העליונה יכולה לעשות קוק – זה מה שמפריד אותו מיתר הסמים, זה מה שהופך אותו לכל כך אטרקטיבי".
עד כמה שהוא יכול להיות נפלא, האקסטזי הוא סם תובעני ואלים. הוא מתפוצץ בתוך המוח כמו זיקוקי דינור, מעוות את הפנים וההתנהגות, החוויה שהוא מעניק אינטנסיבית, אמוציונלית וגורמת לדיכאון קשה בימים שאחריה. כל מי שלקח אקסטזי באופן קבוע משך תקופה מדווח על סם מדהים שהופך למעייף. סם ששוחק את עצמו, חוויה שנמאסת. בהיותו הסם הזמין מכולם, תפס הקוקאין את מקומו. בהיותו סם מחדד חושים ואגו טריפי, יש מי שמסתייגים ממנו. הקוקאין הוא אולי הטוען לכתר, אבל בעורפו נושפים סמים חדשים, כאלה שנפוצים בעולם אבל חדשים לקלאבר הישראלי. קבלו את האויבים החדשים של ג'ודי:

MDMA

המתחרה העיקרי של הקוקאין ולא בכדי: מדובר באבקה בצבע לבן עכור שנמכרת בגרמים, מחירה מתחיל ב-400 שקלים ויכול להאמיר גם ל-600 לגרם. האמ.די.אמ.איי הוא למעשה החומר הפעיל בכדורי האקסטזי ואמור להיות נטול ספידים ולזקק את החוויה האינטנסיבית של הכדור לכמה שעות של קומניקטיביות לסביבה ועיסתיות נעימה במוח, סטלה שאפשר לשלוט עליה. התדמית שלו בארץ יוקרתית לא פחות מזו של הקוקאין, אבל הוא פחות סלבריטאי ממנו ומציע אלטרנטיבה אלגנטית להידלקות המסורתית. נהוג למוסס שורה בתוך בקבוק מים קטן ולשתות באיטיות (אפשר גם לבלוע קפסולות).

GHB

לאט אבל בטוח מחלחל ה-G, כפי שהוא מכונה בפי משתמשיו, לעולם המועדונים. אלא שדרכו של ה-GHB בישראל תהיה קשה מזו של סמים אחרים מאחר שהוא קשה להשגה ונחשב למתעתע ומסוכן מאוד. מאחר שנרקח בדי סטלנים בני 18 בארה"ב ונרכש לרוב דרך האינטרנט, אין לדעת מתי המנה הרגילה תהפוך לאחרונה. התחושה שמעניק ה- GHB דומה לזו של שיכרון קשה, אבל שילוב בין הסם הזה לאלכוהול הוא קטלני ועשוי לגרום לעילפון ואף למוות. באופן כללי, מדובר בסם מפוקפק עם איכויות של דבק מגע, שגורם לאנשים להזיע ללא שליטה ולרקוד כמו איליין בניס בפרק ההוא של סיינפלד.

.SPECIAL K

סם נפוץ מאוד בחו"ל וקשה להשגה בארץ. ישראלים אוהבים להסניף אותו בנסיעותיהם. ה-K הוא למעשה קטאמין, סם הרדמה שנרקח במקור למען בני אדם אבל משמש היום בעיקר למטרות וטרינריות כמו הרדמת סוסים. במינון הנכון, הקטאמין גורם לתחושה מרחפת ורגועה. מנה אחת יותר מדי והמשתמש שוקע בטריפ קשה, במסגרתו הוא מסוגל לחשוב אך לחלוטין לא מסוגל להזיז את הגוף או לדבר - מצבו העקרוני של צמח, המכונה "k-hole". בארץ השימוש בו במועדונים לא נפוץ, אבל מי שיש לו לוקח. אין כל סיבה נראית לעין שתגרום לקלאבר הישראלי לסרב לו.

הרואין

חריג בנוף הישראלי. פעולת ההזרקה יצרה להרואין תדמית מלוכלכת, אבל הרואין אפשר גם לשאוף ובניו-יורק זה אפילו מקובל. רכילויות מספרות על לא מעט אנשי סצינה מוכרים בתל-אביב שאוהבים את הצלילה של ההרואין ומתנסים בה על בסיס קבוע. ממש לא קשה להשיג הרואין בארץ, ואם בתל-אביב נזכרו בקוקאין עשרים שנה אחרי שגמר את הסיבוב שלו בשאר המטרופולינים בעולם, יש סיכוי טוב שבשנת 2020 יפרסם "לאשה" כתבת שער על המגניבות שבהרואין שיק ושקלאברים מעודכנים יגיעו למועדון עם כפיות ונייר כסף. הפרסומת בה נראה ג'וינט הופך למזרק מעידה יותר מכל על בורות, אין ספק, אבל כדאי לזכור שהרואין הוא אחד הסמים הממכרים ביותר שיש – פיזית ונפשית, סם שכל המתראיינים לכתבה זו, צרכני סמים המוגדרים ממשלתית כ"קשים", ציינו כפיינל פרונטיר, משהו שלעולם לא יעשו. הצריכה המועדונית של הרואין כבר נחתה בתל-אביב, אבל היא רחוקה מלהיות מקובלת.