ברכת שלום: טורונטו ואינדיאנה

טורונטו ראפטורס ואינדיאנה פייסרס, שתי קבוצות בכיוונים שונים שפועלות לפי לוחות זמנים אחרים לגמרי, מצאו עצמן מודחות באותו יום, כבר בסיבוב הפלייאוף הראשון. אולם, בעוד הפייסרס יכולים לצאת מרוצים פחות או יותר מהעונה האחרונה, שמשאירה פתח לאופטימיות, הראפטורס בוודאי מאוכזבים מאוד מההווה העגום ואולי עוד יותר ממי שמייצג את העתיד - וינס קארטר.

טורונטו ראפטורס

- אז מה היה לנו? עונת ההעברות האחרונה היתה במידה רבה העונה של הראפס: חאכים אולאג'ואן המזדקן רצה והגיע, אלווין וג'רום וויליאמס רצו ונשארו, ואנטוניו דייויס לא רצה, אך נשאר בכל זאת. כשתמונת הסגל מתבהרת וכך גם עתיד הקבוצה, מיהר וינס קארטר לחתום להאריך את חוזהו, שנה לפני סיומו, ולקשור את גורלו באומה הקנדית לפחות עד 2006. תחת המאמן הוותיק, לני ווילקנס, התגבש סגל שחקנים ותיק כמעט כמוהו, אבל מסורבל מעט ונטול גארדים כמעט. התיפקוד של קארטר ומוריס פיטרסון כגארדים היה שנוי במחלוקת והתיפקוד של הגארדים הטבעיים, אלווין וויליאמס, כריס צ'יילדס ודל קרי, פשוט לא היה אפקטיבי. בשלב מסוים במהלך העונה היה ברור שמשהו לא טוב יקרה ומעבר לפציעה של קארטר (תירוץ לא מספק ליכולת המאכזבת שלו לאורך כל העונה), מאז פגרת האול-סטאר, הקבוצה פשוט התפרקה. דווקא פרישתו של קארטר לקראת סיום העונה, הניעה מחדש את הקבוצה, שפתחה בסדרת נצחונות שהובילה אותה בקושי אל הפלייאוף.
- עצובים עד התקרה (של השכר): הג'נרל מנג'ר, גלן גרונוולד, שיחרר כסף רב כדי להביא לקבוצה את אולאג'ואן וכדי לשכנע את דייויס והוויליאמסים להישאר בקנדה הקרה. הקיץ מגיעים לסיומם החוזים של צ'יילדס וקרי, שניים משלושת הגארדים הטבעיים בקבוצה, אותם חייב גרונוולד להחתים מחדש או לפחות להחליפם באחרים וזה יעלה כסף רב - כסף שלא בטוח שיהיה ברשותו בהתחשב בכך שעליו להחתים את נקודת האור העיקרית של הקבוצה העונה, הסנטר קיון קלארק, שידרוש חוזה משופר בהרבה כדי להישאר כפרי-אייג'נט.
- משהו לישון עליו בקיץ: וינס קארטר איכזב מאוד לכל אורך העונה, מוריס פיטרסון פרח דווקא כשהוא נעדר. האם מדובר בחזרה על תסריט קארטר-טרייסי מקגריידי. האם גם הפעם צריכה הקבוצה ללכת על קארטר, באופן חד משמעי כל כך?
- משהו להתחרט עליו כבר עכשיו: אלווין וויליאמס שחקן טוב, אך לא מספיק כדי לנהל את משחק הקבוצה. עדיף היה לוותר על אולאג'ואן המזדקן לטובת רכז מוביל או מנוסה.

אינדיאנה פייסרס

- אז מה היה לנו? בסך הכל מדובר העונה בעוד שנה בהתבגרות של זאטוטי הפייסרס, בצילו של רג'י מילר הדועך. אייזיאה תומאס ממשיך לגדל ב'קונסקו פילדהאוס' דור חדש של פורוורדים ללא ניסיון קולג', אבל עם יכולת אתלטית ושאפתנות של מקצוענים אמיתיים. אל הרינגטון התחיל את הפריצה שלו בתחילת השנה עד לפציעתו, ג'רמיין או'ניל וג'ונתן בנדר המשיכו משם ככל שהתקדמה העונה הסדירה אל סופה וג'מאל טינסלי ענה לסימני השאלה ברחבי הליגה, כשפרץ בסערה להרכב הראשון כרכז מוביל. בהחלטה קרה החליט נשיא הקבוצה המוערך, דוני וולש, להגיד שלום לג'יילן רוז וטראוויס בסט ולהצעיר את הקבוצה עוד יותר עם רון מרסר, רון ארטסט ובראד מילר משיקגו בולס. מבין השלושה, היה זה בראד מילר, שפרח מתחת לסלים וכשלצידו הרינגטון, בנדר, אוסטין קרושר, ג'ף פוסטר וכמובן או'ניל, השחקן המשתפר של העונה מובטח לפייסרס קו קדמי איכותי ביותר לאורך זמן - גם אם העונה זה לא הספיק כדי לנצח את ניו ג'רזי נטס בסיבוב הראשון בפלייאוף.
- עצובים עד התקרה (של השכר): אולי זה בגלל גילם הצעיר של השחקנים, אבל האחים היהודים, הרברט ומלווין סיימון, לא בזבזו כסף רב מדי העונה ולא חייבים לעשות כן בעונה הבאה. מלבד מספר שחקנים זניחים, כמו קרלוס רוג'רס וברונו שאנדוב, אין לפייסרס פרי-אייג'נטס שידרשו משאבים כלכליים נוספים כדי להישאר בעיר. מצד השני, התלכיד הצעיר לא ימהר לפרוח גם העונה הבאה ואחריה צפויה לפייסרס מלחמה חסרת סיכוי על שבעה מחבריו, שיסיימו את חוזיהם. כדאי להתחיל כבר עכשיו איך משאירים אותם עד לסוף תהליך התבגרותם בקבוצה.
- משהו לישון עליו הקיץ: נייט האפמן היה על הכוונת של הפייסרס בעונה שעברה ואלו כמעט והחתימו אותו על חוזה מובטח. יכול להיות שהסנטר של מכבי תל אביב ינסה את מזלו שוב באינדיאנה, הפייסרס כנראה לא ישחקו במזל שלהם ויגידו לו לא תודה.
- משהו להתחרט עליו כבר עכשיו: הבחירה באייזיאה תומאס כמאמן הקבוצה עדיין שנויה במחלוקת. ועכשיו, נוכח ההצלחה של ריק קרלייל (עוזר מאמן הקבוצה עד לפני שנתיים) בדטרויט, בוודאי חושבים באינדיאנה כי היה כדאי להשאיר אותו בכל זאת בקבוצה, בתפקיד ראשי.