הבטן הרכה של הליכוד

אם מרכז הליכוד יצביע בשבוע הבא נגד הקמת מדינה פלסטינית תהיה זו הנפת דגל שחור מעל תהליך השלום בינינו לבין העם הפלסטיני. למרות שלא יהיה בכוח ההחלטה למנוע מראש הממשלה לתמוך במדינה פלסטינית, תהיה לה משמעות מדינית שתפגע בנו. אויבי ישראל עלולים להציג אותה כהצבעה סמלית כמו ההצבעה בצרפת לטובת הלאומן והגזען לה פן. בינינו לבין עצמנו, הצבעה כזאת תעיד שמרכז הליכוד לא למד דבר מן האינתיפאדה עקובת הדם.
ניצי הליכוד וראשי המתנחלים טוענים שדווקא למדו לקח חשוב: שהצדק איתם. הרי תמיד אמרו שלא צריך להאמין לערבים וכי הסכמי אוסלו ימיטו אסון. במיוחד הם נהנים להציג אנשי שמאל שכביכול "היימינו", כעדות לחכמת הימין ולראייתו את הנולד. זו טעות גמורה. לא רק שלא ניכרת בסקרים עלייה בכוחו האלקטורלי של הימין, אלא שבקרב המחנה היוני התחזקה ההכרה שהחזקת השטחים וההתנחלויות היא טעות היסטורית ונטל צבאי, מדיני וכלכלי על החברה הישראלית. גם הטלטלה שעבר המחנה היוני אינה נובעת מהכרה ב"ארץ ישראל השלמה" אלא מבחירת הפלסטינים במאבק מזוין רצחני להשגת מדינתם, ומתביעתם למימוש "זכות השיבה". לכן ניכרת במחנה היוני חשדנות ורצון להסתגרות ("גדר הפרדה") וגם התחזקה הנכונות להחזרת מלוא השטחים וכינון מדינה פלסטינית.
זהו עמדה מוסרית וריאליסטית המכירה בזכויות הלאומיות של הפלסטינים וגם בעובדה ששליטה על שלושה מיליון תושבי שטחים אינה אפשרית בלי כוח מסיבי וקורבנות רבים, וכי בעת ההתקפה על ישראל יהיה עדיף להיערך מול מדינה בעלת מחויבויות פורמליות ובינלאומיות מאשר מול כנופיות מזוינות.
ריאליזם דומה מאפיין רבים ממצביעי הליכוד, ש"ס והמפד"ל. הם לא עיוורים למחיר האנושי הכבד שכולנו משלמים – בלי הבדל ימין ושמאל – גם בקריסת הכלכלה, בהתמוטטות עסקים קטנים, באבטלה ובמחסור שהתרחבו מאוד בקרב המוני העובדים, העולים החדשים והקשישים. רוב מניינו ובניינו של מחנה הימין הוא פרגמטי ורואה בבהירות את נחישות המאבק של הפלסטינים למען עצמאותם. כיום הוא מוכן להיפרדות מן השטחים. גם אם לא שינה את דעתו הרעה על הערבים. הוא גם ממשיך לאהוב אהבת נפש את מרחבי ארץ ישראל התנכית, אבל הוא אוהב יותר את ילדיו.
רצוי שחברי מרכז הליכוד יבטאו את עמדותיהם המציאותיות בישיבת המרכז הקרובה. מנהיגיהם ינסו לשלהב אותם כדי שיצביעו מן הבטן ולא מן הראש. יהיה עליהם להתייצב מול הניסיון של תומכי נתניהו לתמרן אותם ולהצביע נגד מדינה פלסטינית רק כדי להפגין שריר פוליטי מול שרון. מאחר שהכל יודעים שנתניהו פרגמטי כשרון, וכי יתמוך בכינון מדינה פלסטינית כשיחזור לראשות הממשלה, חבל שמניפולציה כוחנית קטנה תפגע בתדמית ישראל בעולם.
חברי המרכז יכולים להציג את הליכוד לעולם כבית פוליטי שפוי וחכם, שמתייחס למציאות החדשה ורגיש לכאביו ולשאיפותיו של העם הפלסטיני. אחרי ככלות הכל, מדינה פלסטינית היא עובדה מוגמרת. השאלה היחידה היא מה גובה המחיר שנצטרך לשלם תמורת ההשלמה איתה.