שתף קטע נבחר

מה שמותר גם ליועץ משפטי

פרופסור רות גביזון ביקרה אותי כאן (2 במאי) על דברים שלא אמרתי. אין יסוד לטענתה כי "היועץ המשפטי לממשלה מחלק ציונים לאגודה לזכויות האזרח שאינה עומדת, לדעתו, במבחן הפטריוטיות" וכי הוא שולל את זכות האגודה "להתריע על מה שנראה לה כפגיעות חמורות של הרשויות בזכויות אדם". חברי ואני איננו מחויבים לזכויות, לרבות חופש הביטוי והביקורת, פחות מאגודה זו או מכל גוף דומה. גם במצב הנוכחי אנו פועלים באופן מתמיד מול מערכת הביטחון בקשר לזכויות פלסטינים, ורואים את תפקידנו במתווה הכפול שמתארת פרופ' גביזון: "שומרי שער" מטעם החוק בממשלה ובצבא מזה, ומגינים על מעשים המותקפים שלא כדין מזה. לאורך השנים אנו נדרשים תדיר לפניות האגודה לזכויות האזרח.
ביקורתי (שלא הייתה "חלוקת ציונים") נמתחה בהקשר מסוים מאוד: האגודה לזכויות האזרח פרסמה ב"הארץ" ב- 10 באפריל, בעיצומו של מבצע "חומת מגן", מודעה שכותרתה "מבצע חיסול זכויות האדם", לא פחות. נאמר בה, בבחינת "עובדות", כי "פשעי מלחמה מבוצעים ע"י כוחות צה"ל בשטחים". יש הבדל גדול בין קריאה לכיבוד זכויות, הצגת תלונות, בקשת התייחסות, והגשת עתירות – כל אלה צעדים לגיטימיים של אגודה לזכויות האזרח – לבין אמירות פוגעניות מנותקות מן האמת, כאילו נכנס צה"ל לערים הפלסטיניות כדי לחסל את זכויות האדם. במהלך המבצע נפגעו ונעצרו מבוקשים רבים אשר אחראים לרצח עשרות אזרחים יהודים וערבים ולמעשי טבח, ואילולא נתפסו היו מן הסתם ממשיכים במסעי הרצח שלהם. האם כל אותם אזרחים ישראלים שנפגעו בעבר או שניצלו מפגיעה עתידית אינם זכאים לשמירה על זכויותיהם? אתמהה.
אכן, כמה חוסר אחריות יש בגלגול המהיר של העט והלשון לעבר הטלת דופי של פשעי מלחמה בחיילי צה"ל, וחריצת משפט מראש, בלא הצגת ראיות לכך. וכל זאת, בתקופה של אכיפה בינלאומית גוברת, שבה ישתמשו חורשי-רעה גם באמירות כאלה, בלי שום קשר לאמיתותן. לעניות דעתי, בכך מחטיאה האגודה לזכויות האזרח את מטרותיה וחוטאת להן, לאו דווקא מותחת ביקורת נחוצה וראויה.
מבלי לפגוע במשימותיה הבסיסיות, על האגודה להיות מחויבת בנאמנות לאמת, ואמירות כ"מבצע חיסול זכויות האדם" או האשמה בפשעי מלחמה בלא בדיקה אינן מתיישבות עם זאת. לא אנו עושים דה-לגיטימציה להגנה על זכויות אדם; אנשים לא אחראים עושים דה-לגיטימציה לצה"ל וכתוצאה מכך גם למדינה, והאמת תורה דרכה. כבר לימדנו הרמב"ם בשמונה פרקים (הקדמתו למסכת אבות): "ושמע האמת ממי שאמרה". לו הודתה האגודה בטעות בעניין זה, היה הדבר רק מכבד אותה ותורם למילוי משימותיה החשובות.
ולבסוף, תמהני במה זכיתי שפרופ' גביזון תתלה בי תמיכה באחידות מחשבתית. מדוע לשיטתה לפלוני – יועץ משפטי לממשלה לשעבר או אחר – מותר לתמוך בסרבנות, אבל לי אסור למתוח ביקורת על כך ולומר שסרבנות מסוג אחד גוררת סרבנות מסוג אחר, והתוצאה היא אנרכיה במקום משטר חוק?
כללם של דברים, אולי לפרופסור גביזון תפיסה שונה במידה מסוימת משלי ביחס לתפקידו של יועץ משפטי לממשלה (ואגב, והא אכן מורכב ומסובך וקשה למילוי, כמותו כמי שמהלך קבע על קו של מתח גבוה; "דברים שרואים מכאן לא רואים משם"). אני מקבל ביקורת ברצון, אבל כשכותבים כדאי לדייק בעובדות.

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גלי תיבון
"אני מקבל ביקורת ברצון, אבל כשכותבים כדאי לדייק בעובדות". אליקים רובינשטיין
צילום: גלי תיבון
מומלצים