העסק החדש של ישראל רוזנפלד

בעולם האינטרנט הישראלי מעלה השם ישראל רוזפלד הרבה זכרונות, מרביתם לא בהקשרים ממש חיוביים. רוזנפלד, מי שעמד מאחורי חברות כאקטיוינט, שופס.קום ואחרות, שהחלו את דרכן בכותרות שמנות בעיתונות וסיימו אותן כשהן מסובכות מעל לראשן בחקירות משטרתיות ותביעות של לקוחות זועמים, שינה כיוון.
את היזם הזריז רוזנפלד לא תמצאו היום מאחורי מחשב, אלא דווקא ליד תנור חם ותבנית מלאה בצק באזור הבורסה של רמת-גן. לעסק החדש קוראים הפשטידות של אמא, ורוזנפלד עצמו טוען בנחרצות שהוא אינו נמנה על בעלי העסק, אלא משמש רק כטבח, ומנסה, לדבריו, "להתפרנס בדוחק".
מי שהקים חברות וגילגל עשרות מיליוני שקלים בחברות שונות ומשונות משגר היום פשטידות לעובדי המשרדים בבורסה ברמת גן בשעות הצהריים. בכל מקרה, כנראה שרוזנפלד עדיין מעדיף לעבוד רחוק מהעין (באופן וירטואלי אם תרצו) ואם תבקשו לבוא ולרכוש פשטידה בעצמכם תגלו שאין ממש חנות והשירות ניתן רק באמצעות שליחים המגיעים למשרד.

תזכורת: המחשבים לא הגיעו, החברות נסגרו

תיק העיתונות של רוזנפלד מלא וגדוש יזמויות עסקיות שונות ומשונות, מרביתן בתחומי הטכנולוגיה המתקדמת. ביולי 96' הקים רוזנפלד חברה בשם וול-סטריט השקעות, שהבטיחה ללקוחות השקעות עם תשואה מובטחת בבורסה האמריקנית. רוזנלפד טען אז שהצליח לגייס לחברה 30 מיליון דולר, אולם כעבור 3 חודשים החברה נסגרה כשהיא מותירה חובות של מאות אלפי שקלים ולקוחות שראו איך כספם מתאדה.
בינואר 97' כבר היה רוזנפלד בעסק הבא - ספקית האינטרנט אקטיוינט. החברה הבטיחה אז ללקוחות חיבור מהיר קבוע לאינטרנט תמורת הצטרפות למועדון לקוחות ותשלום חודשי. בנובמבר אותה שנה הקים רוזנפלד חברה ישראלית בשם וורלדקום, שם שבאופן מפתיע היה שייך לחברה אמריקנית ענקית הנסחרת בוול-סטריט במילארדי דולרים. ביוני 98' השתלטה אקטיוינט על שלד בורסאי של חברה בארה"ב והכניסה לתוכה את אקטיוינט. החברה דיווחה על הזמנת ענק מחברת וורלקום בשווי של 60 מיליון דולר והמשקיעים, שלא בדיוק הבינו את ההבדל בין וורלדקום הישראלית לאמריקנית, הטיסו את מניותיה מעלה. באותו חודש פרסמה אקטיוינט הודעה כאילו פלאפון מעונינת לרכוש 40% ממניותיה במזומן, אך פלאפון מיהרה לפרסם הבהרה המסתייגת מהפרסום. ביולי 98' הסתיימה הסאגה של אקטוינט, כשהיא מותירה חובות של 5 מיליון שקל לבזק ועשרות לקוחות שנותרו בלי כסף ובלי חיבור לאינטרנט.
באוגוסט 99' חזר רוזנפלד לעניינים עם עם הלהיט האחרון מבחינתו - חברת שופס.קום. גם כאן היה רעיון מבריק: מחשב אישי חינם למצטרפים למועדון הלקוחות של החברה כשהתנאי הוא ביצוע רכישות בקניון הווירטואלי שמפעילה החברה ב-30 דולר לחודש. המבצע זכה להיענות גדולה, אך לקוחות רבים החלו להתלונן שהכסף ששילמו נגבה בזמן אך המוצרים בוששו להגיע. החברה עברה לבסוף להליך של פירוק, כשבדרך עוד הספיק רוזנלפד להיחקר על ידי מס הכנסה בחשד להעלמות מס במיליוני שקלים. הלקוחות, כרגיל, נותרו בלי כסף ובלי מחשב.

רוזנפלד 2002: "מקווה לא להיות כאן תמיד"

ונחזור לרוזנפלד מודל 2002. בתשובה לשאלתנו האם הקריירה החדשה בתחום המזון מבשרת על סיום פרק האינטרנט מבחינתו, הוא אומר לנו: "את העולם הזה עזבתי כבר מזמן. בתקופה האחרונה ישבתי בבית וטיפלתי בעצמי. אני מקווה שאני לא אהיה כאן לתמיד".
ומילת הסיום שייכת לאחד מלקוחותיו לשעבר של רוזנפלד, שנותר בלי כסף ובלי מחשב. אותו לקוח לשעבר מציע לנו את הכותרת הבאה לכתבה: "פעם הוא האכיל אותנו לוקשים, עכשיו הוא מנסה למכור לנו פשטידות".