בשגרירות נורבגיה בישראל לא יחגגו את החג הלאומי

השנה, זו הפעם הראשונה, לא יחגגו בשגרירות נורבגיה בישראל את היום הלאומי הנורבגי, ב-17 למאי, המקביל ליום העצמאות הישראלי.
בשגרירות מסבירים כי ההחלטה בנושא נפלה מאחר ובאותו יום - המציין את קבלת החוקה הנורבגית ב-1814 - חל השנה חג השבועות, ומתוך כבוד לחג, לא תתקיים קבלת פנים רשמית לציון האירוע.
גורמים במשרד החוץ הביעו תמיהה על ההודעה הנורבגית, ומסרו כי אין כל בעיה להזיז את התאריך, וכי בישראל אף התקיימה מערכת בחירות במקביל לחג (בחירות 99').
לדברי הגורמים, מדובר בתירוץ קלוש, המבטא ניסיון להוריד פרופיל בעקבות הפירסום המביך לפיו קיבלו שליח האו"ם, טרייה לארסן, ואשתו, מונה יול, המשמשת כשגרירת נורבגיה בישראל, פרסים מ"מרכז פרס לשלום", שלא דווחו כנדרש לממונים עליהם.
הפרסים - 50 אלף דולר לכל אחד מבני הזוג - הוענקו לשניים כהוקרה על מאמציהם ותרומתם לתהליך השלום. הדי הפרשה הגיעו עד אוסלו, לשם זומנה יול לבירור.
גורמים במשרד החוץ הישראלי אומרים כי יש בקבלת הכסף משום טעם לפגם, משום שלא מקובל שעובד ממשלתי יקבל פרס כספי על עבודתו, מבלי לדווח על כך.
בתוך כך פורסמה לפני כשבועיים בעיתון הנורבגי "אפטן פוסטן" ידיעה לפיה לאחר קבלת המתנה ממרכז פרס לשלום, המליצה יול לממשלת נורבגיה להעניק למרכז סכום בסך 800 אלף דולר. המלצת יול התקבלה, התרומה נשלחה, ומרכז פרס שלח מכתב תודה על התרומה הזו.
גם ללא פרשיות הענקת המתנות והתרומות המביכות, בני הזוג לארסן ממילא אינם אהודים בימים אלה על הציבור בישראל. עיקר התרעומת יצאה על לארסן שהתבטא באופן מעורר מחלוקת בעניין האירועים במחנה הפליטים ג'נין, וספג לאחר מכן ביקורת חריפה מצד גורמים בישראל. לארסן אמר שהמראות במחנה הפליטים לאחר יציאת צה"ל הזכירו לו "רעידת אדמה" ובתגובה היו בישראל דיונים על הכרזתו כ"אישיות לא רצויה".
משגרירות נורבגיה בישראל נמסר כי הסיבה היחידה לאי ציון היום הלאומי במועדו נובעת מההתנגשות עם חג השבועות. בהתייחס לפירסום בעיתון הנורבגי, סרבו בשגרירות להגיב והפנו לתגובת משרד החוץ הנורבגי.
ממשרד החוץ הנורבגי נמסר: "מרכז פרס לשלום זוכה לתמיכה כספים משנת 1997 ועד היום לצורך מימון פרויקטים". במשרד מאשרים שיול המליצה בשנת 2000 לאשר העברת כספים למרכז, וכי בקשה זו - כמו כל הבקשות להעברת כספים למרכז - טופלה על פי ההליכים המקובלים במשרד.