שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לגרוזיה באהבה, וזיעה
    יום המיונים למסע מלכת המדבר הרביעי הוכיח שוב את מה שתמיד ידענו - בגרוזינית זה נשמע יותר טוב

    "בנות, בנות", "היי הופ", "ו… משוך, ו... משוך!" אם עברתם אתמול (יום ב') במקרה באיזור מחלף ירקונים, שמעתם ודאי צהלות מסוג זה, אבל לא רק. כי בטוח שלא פספסתם את "בנות, לשתות מים", "בנות, קסדה!" ובעיקר: "בנות, להכניס להילוך!" אם לא שמעתם, הפסדתם את החוויה של החיים. טוב, לפחות את זו של יום האתמול.
    וכל זה היה חלק מיום המיונים של מסע "מלכת המדבר 4" שנערך ממש בסמוך למחלף ירקונים, במתחם שנקרא אבו-רבאח", ולמעשה מהווה מעין אי קטן וחביב בלב נחל הירקון, עם המון אקליפטוסים, מים מעופשים אבל בעיקר כמות מסחרית של צל. וזה חשוב, לאור העובדה שמדובר היה בלא פחות מ-30 צלזיוס.
    ואם אתם מאד סקרנים לדעת היכן מוצאים מקום כזה בפאתי הכרך הגדול, פנו בבקשה ימינה (לבאים ממערב) בצומת ירקונים, מיד ימינה שוב לחצר האחורית של המסעדה בצומת, סעו בכביש השירות ופנו שוב ימינה מתחת לגשר לאחר כמה מאות מטרים. אגב, אבו-רבאח הוא שמה של תחנת קמח ישנה שפעלה במקום עד 1948.
    רק כדאי שיהיה ברור כבר עכשיו, שאנחנו כבר לא נהיה שם. באותו זמן נהיה כנראה עסוקות בגיבוש ליחידה המובחרת. רק מהמין הנשי כמובן.

    נשים, מספרים, עובדות

    ביום המיונים האמור השתתפו 145 נשים, שנבחרו מתוך כ-6,300 שהגישו מועמדות ל"מלכת המדבר". ומלכת המדבר, כמעט שאין צורך להזכיר, הוא מסע ג'יפים נשי שנערך זו הפעם הרביעית, והשנה - בגרוזיה. מאלה ייבחרו 45 בנות מזל שייצאו למסע, וכדאי להזכיר כי בין המתמודדות היו גם תשע נשים שעלו מגרוזיה, עבורן שמרה הסוכנות היהודית שלושה מקומות לביקור מולדת…
    אבל עכשיו אנחנו עסוקות. כי יעל המדריכה, לבבית ומקצועית, מחלקת את הבנות לעשר קבוצות ומדרבנת אותנו לבצע משימות מתוזמנות בתחנות השונות: הליכה בין שני כבלים מתוחים מעל הנחל, צלצול בפעמון התלוי על עץ מעל לסולם חבלים לא יציב, ולבסוף, רק אם נשאר כוח, גם קצת נהיגה. 25 דקות למשימה, עשר משימות ועיניים פקוחות של צוות השופטות - יותר מעשרים מבוגרות המסעות הקודמים.

    קונסול גרוזיה מתרגש

    בשעה שמונה בבוקר התייצבו המתמודדות במקום הכינוס, לבשו חולצות לבנות עם לוגו של המסע והאזינו לנאומים מלהיבים, ביניהם ברכות מקונסול גרוזיה בישראל, חנוט בחליפה ועניבה, ולהוט שכל הנשים יגיעו לגרוזיה. הוא אפילו הציע לתרום ג'יפים לכולן. התאפקתי שלא להציע את עצמי במקום. ובתור חימום, נדרשו המתמודדות לפזז במחול אירובי סוער עם מדריכה ומוזיקה קופצנית ומלאת עליצות. ותאמינו לי, מי שלא ראה 145 נשים רוקדות על הבוקר לא ראה שמחה מימיו.
    אחרי שחולקו לקבוצות, ועשו כמה תרגילים יחד, המשיכו הבנות - אני הרי צופה חצי-אקטיבית יש לזכור - לתחנות שונות. כאמור, טיפוס חבל, הפגנת כישורי דיווש באופניים לייצוב הישבן, תרגול חילוץ פצועה מהגדה הנגדית של הנחל, גרירת רכב שטח בעבודת צוות ועוד. אפשר להירגע, כל אחת גם זכתה לסיבובון על ג'יפ. כאשר המסלול הקצרצר מתחיל בשביל צר בתוך סבך של פטל וקנה, ממש כמו רכבת שדים טבעית, ממשיך בתלולית אדמה גבוהה וחדה שבחנה היטב את מרווח הגחון של הרכב המעונה. פה ושם נתקע הג'יפ על הגבעה האומללה, ונדרש לחילוץ מהיר על-ידי ג'יפ אחר. עבודת צוות אמרנו? וכן, היה גם מסלול סללום קצר, הלוך ושוב.

    נשים, נשים

    כל-כך הרבה נשים שונות היו שם. רופאות ופקידות, בנות עשרים-פלוס וסבתא לחמישה נכדים, צפוניות ודרומיות, כאלו שנראו כמו חיות שטח וגם כאלו שבחרו להגיע בעקבים מוגבהים ו"פן" מוקפד. אלה שפטפטו איתי בין התחנות סיפרו שהן רוצות לצאת למסע הזה בעיקר בשביל ההרפתקה, וגם כדי לספוג קצת שקט ושלווה שכל-כך חסרים להן כאן. והמכנה המשותף הזה הביא לפתיחות יוצאת דופן, כצפוי. מרבית הקבוצות התגבשו במהירות, וכל אחת כבר ידעה כמה בעלים, הריונות, ותפרים היו לחברתה. משובב נפש כבר אמרתי?

    ובלי קוסמטיקה אפשר?

    מותשות, מזיעות, מיובלות וחבולות חלקית, הסתכלו הנשים בערגה על פוסטר הדוגמנית המדהימה עם צעיף הנמר שייצגה את "מראה מלכת המדבר" לשנת 2002, ותהרגו אותי אם לרובן לא עבר בראש המשפט "מותק, נראה אותך ככה אחרי 10 שעות נהיגה בשטח, חילוץ משלולית בוץ והחלפת גלגל ". הדוגמנית שמרה על זכות השתיקה.
    אה כן, ורגע לפני שכולם התכנסו להופעות סיום, המתין למותשות דוכן עם מוצרי קוסמטיקה ואיפור, שאם במקרה למישהי התקלף הלק או נמרח הליפסטיק חלילה, היא תוכל לתקן. אחרי הכל, מדובר במלכות לא?
    ובסוף כולן השתחררו, אזרו כוחות לצחוק ולהצחיק. בהופעות הסיום היו שירים גרוזיניים על קוטאיסי - עיר גדולה בגרוזיה שהיתה בעבר בירת הממלכה העתיקה, ועל טבליסי - עיר הבירה של היום. ראינו מיצג של חתונה במיטב מסורת הטלנובלה, והכל הסתיים על הצד היותר טוב. שמענו גם סיפורי עם, סלסולים, תיפופים, עשינו כתרים מעלי אקליפטוס, ג'יפים מאולתרים מנייר ובעיקר, כולם היו מאושרות.
    ולסיום, למי שמכיר וגם למי שלא, הנה נוסח חלקי של השיר "צ'מי קוטאיסי" או בעברית, "קוטאיסי שלי". המילים וגם התרגום החופשי באדיבות אורית, מתמודדת ומלכה פוטנציאלית, שדוברת, תתפלאו, גרוזינית שוטפת.
    וזה הולך ככה: צ 'חלטובודאן קוטאיסי, תו מאיסיס קוטאיסמה גקיתחוס, וין התארו, אפאסוחה רום סונתגווב חר, ארץ קי אותחרה ויסי, מגס תויתון מיגיחבתבה, צמי קוטאיסי, ובעברית: אם קוטאיסי אביבית, תשאל אותך הרוח, מאיפה אתה ומי אתה, תענה לה שאתה הנשמה, אך אל תגיד מאיפה, כי קוטאיסי תנחש בעצמה. נכון שזה קל?

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אסנת קרסננסקי
    שני כבלים מתוחים וריתמה אחת. עניין של יציבות
    צילום: אסנת קרסננסקי
    צילום: אסנת קרסננסקי
    "וווו...משוך, וווו....משוך!"
    צילום: אסנת קרסננסקי
    צילום: אסנת קרסנסקי
    חילוץ פצועה. רק לא ליפול למים
    צילום: אסנת קרסנסקי
    צילום: אסנת קרסננסקי
    בדרך אל הפעמון
    צילום: אסנת קרסננסקי
    מומלצים