מטה "יום השיחרור של דרעי" יוצא לדרך

עוד לא שככו הדי המשבר הקואליציוני אליו נקלעה ש"ס ונאמני דרעי כבר מצהירים כי הם מתכננים להכריז השבוע על הקמת "מטה יום השחרור".
בימים האחרונים הם התכנסו ב"תנזימיה" (כינויו של המשרד הקטן בשכונת סנהדריה בירושלים, ממנו פועלים אלו המכונים "התנזים של דרעי"), והחלו בתכנון האירועים שילוו את יציאתו של אריה דרעי מהכלא בעוד כחודש וחצי, אם יאושר שחרורו לאחר שני שליש מריצוי תקופת מאסרו. בין הסיסמאות שנשקלו ככאלו שילוו את הקמפיין: "יהדות ספרד משתחררת", "ספרדים תתחילו לחייך", "הגיע תור הזהב", "חייכי ישראל השנייה", "דרעי חוזר - להחזיר את הכבוד" ועוד.

הבעיה הקטנה והבעיה הגדולה

הבעיה הקטנה העומדת בפניהם היא שדרעי אמור להשתחרר בשבוע שחל בו תשעה באב, מה שלא יאפשר להשמיע מוזיקה, כיוון שמדובר בימים בהם נהוגים מנהגי אבלות. אחד הרעיונות שהועלו היה ללחוץ על דרעי לצאת מהכלא מייד לחו"ל - לקבר רבי נחמן מברסלב באומן ולחזור לאחר תשעה באב, ורק אז לערוך לו את קבלת הפנים.
הבעיה הגדולה של ראשי "מחנה דרעי" היא הפחד שדרעי עצמו יורה להם להקפיא את ההכנות לחגיגות עד לאחר ועדת השליש, מתוך החשש הקבוע שלו שהצגתו כאיש חזק גורמת למערכת המשפטית להתנכל לו. כבעבר, גם הפעם הם מכריזים: "לא נקשיב לו", "הוא לא איש פרטי, אלא מנהיג ציבור", "היציאה שלו היא אירוע היסטורי של ישראל השנייה ואנחנו רוצים לחגוג", אך ניסיון העבר מלמד שהם מתקשים לעמוד מול דרעי כשהוא דורש לחדול מפעילות ואומר: "אתם מזיקים לי, יש לי אשה וילדים, בגללכם ישאירו אותי בכלא".


אנשיו של דרעי לא מוכנים לשמוע על שום אפשרות שהיא לא חזרה חד משמעית של דרעי לחיים הפוליטיים, עדיף להנהגת ש"ס, ואם לא יינתן לו - אז במסגרת פוליטית חדשה. בסוף השבוע פרסם צבי אלוש ב"ידיעות אחרונות", את הידיעה הפוליטית הכי חשובה על ש"ס בתקופה האחרונה: רבני משפחת אבוחצירא דורשים שדרעי יוחזר להנהגת ש"ס כפי שהובטח לו ערב כניסתו למאסר לפני שנתיים ומאיימים כי אם דרעי לא יוחזר הם יקימו תנועה עצמאית. רבני משפחת אבוחצירא הם לא קול בודד, ככל שהולך ומתקרב מועד יציאתו של דרעי, גוברים הקולות הללו. עם זאת, צריך לציין שוב, הרב עובדיה לא רוצה את דרעי ומעדיף על פניו את ישי, גם השבוע אמר הרב כי ישי "עושה כל מה שאני אומר לו", והדגיש בהתייחס לדרעי "לא היה לי כזה לפניו" - מה שמעיד עד כמה עמוק יחסו השלילי של הרב למי שבעבר נחשב לבנו האהוב.

שבוע "דעת תורה"

השבוע האחרון בש"ס, היה שבוע "דעת תורה", הוא נפתח (ראו בקישור מימין, בתוך: "ההשפלה והזעם") והסתיים כשאנשי ש"ס חוזרים ואומרים "זו דעת תורה של מרן, היא לא יכולה להיות טעות". שאלת השאלות לאורך כל שנות קיומה של ש"ס היא עד כמה מעורה הרב עובדיה יוסף בפרטי הפרטים של ההתרחשויות ואיך נקבעת "דעת התורה" שלו.
בתקופה האחרונה, רבים תוהים איך מתמודד הרב עובדיה עם הכישלונות האחרונים של ש"ס. ישיבת "החיזוק והנזיפה" (החיזוק לאלי ישי והנזיפה לח"כים הסוררים), שנערכה ביום חמישי האחרון בביתו, העידה על הדרך בה נתפס בעיניו למשל, הכישלון של ש"ס בבחירות המוניציפליות שנערכו בלוד לפני כשבועיים, בהן ירדה ש"ס משלושה לשני מנדטים. זאת למרות השקעה כספית אדירה של בסביבות שני מיליון שקלים.
במסגרת הנזיפות בחברי הכנסת של ש"ס, נזף הרב עובדיה באלו מהם שיזמו מכתב שקרא לתנועה לערוך דין וחשבון פנימי בעקבות הכישלון בלוד ואמר: "אני יודע מה קרה בלוד".
הרב נימק את כל הכישלון של ש"ס בלוד בהסכם העודפים שחתמה ש"ס עם הליכוד. הוא כינה את החוק המסדיר את חלוקת העודפים "חוק טיפש" וקרא לפעול לשינוי החוק. בכך אימץ הרב עובדיה את טענות ההנהגה הפוליטית של ש"ס, שם מתעקשים כי הבחירות בלוד לא היו כישלון.

המספרים שמאחורי הכישלון

הטיעון שש"ס לא נכשלה בבחירות בלוד ראוי להיבחן שוב לאור הנתונים: בבחירות שהתקיימו בלוד לפני כשבועיים זכתה ש"ס ב-3144 קולות, בבחירות המוניציפליות הקודמות שנערכו ב-1998 זכתה ש"ס ב-3533 קולות - ירידה של כ-400 קולות. אובדן מאות הקולות הללו מתגמד לעומת אובדן הקולות של ש"ס, ביחס לבחירות לכנסת ב-1999. בבחירות אלו ש"ס זכתה ב-6692 קולות בעיר - יותר מפי שניים מהקולות בהם זכתה בבחירות לפני שבועיים.
בהנהגת ש"ס טענו כי לא רק שהתנועה לא נכשלה בלוד, אלא שהיא השיגה הישג, שכן היא המפלגה השנייה בגודלה בלוד ו"קיבלה בסך הכל 192 קולות פחות מהליכוד" כפי שמציין הסעיף האחרון בדו"ח הפנימי של ש"ס על הבחירות. אבל בבחירות לכנסת, ש"ס הייתה המפלגה החזקה בלוד (עם 1315 קולות יותר מהליכוד, שזכה ב5377 קולות).
גם אם הבחירות לכנסת שונות מבחירות מוניציפליות, ההשוואה לש"ס של 1998, מתעלמת מקפיצת הפוטנציאל האלקטוראלי של ש"ס בבחירות 1999 (לאחר הרשעת דרעי באותה שנה), בהן עלתה ש"ס מעשרה ל-17 מנדטים. הבחירות בלוד מלמדות כי בלי קשר להסכם העודפים עם הליכוד, ש"ס נכשלה אפילו ביחס לבחירות ב-1998 ובוודאי ביחס לכוחה האלקטוראלי בבחירות ב-1999.

"רוח הקודש ועזרה משמים"

כמעט ואין מי שמעז לחלוק על עוצמתו התורנית יוצאת הדופן של הרב עובדיה יוסף, גם בחלק מהחסידויות האשכנזיות הוא זוכה להערכה עצומה. כולם בש"ס סבורים כי דעתו של הרב עובדיה יוסף היא "דעת תורה" אשר מתבססת על סוג של "רוח הקודש ועזרה משמיים", רבים סבורים שהיא אינה יכולה להיות שגויה בשום מקרה.
אפילו חברי כנסת של ש"ס, מאלה הסבורים כי למרות שדעתו של הרב היא "דעת תורה", הוא תלוי בנתונים שמוגשים לו על ידי יועציו, סירבו להגיב על השאלה איך ייתכן שהמסקנה היחידה של הרב עובדיה מהכישלון בלוד היא שיש צורך לשנות את חוק העודפים ואמרו: "אסור להרהר אחרי הרב".

יציאת השבת

סעיפים נבחרים, כלשונם, מתוך הדו"ח הפנימי של ש"ס לסיכום הנתונים שהקשו על ש"ס במערכת הבחירות בלוד:
א. יום שבתון שהיה רק בבחירות קודמות
ב. ביחס לערבים - מצב ביטחוני שונה, שהפעם כמעט לא קיבלנו קולות.
ג. רשימות נוספות שרצו, הם קרובי משפחה של אנשים שלנו.
ד. שייכות המועמדים לקהל המסורתי שלנו.
ה. אם נחבר את מספר הקולות של מתחרינו עם סך הקולות של תנועתנו הקדושה נקבל סך 8065 קולות שאמרו כן לתורה, כן ליהדות וזה לזכות לעיר לוד.
ו. לסיכום: עם כל הנתונים האלו ב"ה זכינו להצלחה רבה ולסיעתא דשמיא.

(המדור לא יופיע בשבועות הקרובים בשל שירות מילואים)