השם הוא ג'רי. ג'רי שריד

או.קיי., תודו שזה לא לגמרי מפתיע כשחושבים על זה עוד שתי שניות: יוסי שריד במופע סטנד-אפ. מי שהופעותיו הטלוויזיוניות השנונות (ביום טוב) לא נופלות, לעיתים, מהחומרים של - מינימום - רמי ורד, יכול לפרגן לעצמו קידום. וסטנד-אפ בהחלט עשוי להיחשב קידום ביחס לקריירה כפוליטיקאי. זה יקרה במסגרת פסטיבל ההומור היהודי שייפתח ביום רביעי הבא (12.6) בבית ציוני אמריקה בת"א ויימשך יומיים. ברשימת הסטנאפיסטים בפסטיבל מופיע גם שמו של יו"ר האופוזיציה שריד, שיופיע במהלך ערב העונה לשם השם המעט דודאי "הכנסת מחייכת". אין ברירה, אלא לזמן את הטאלנט לבירור.

- יוסי, מה נהיה?

"את לא מכירה בכישורים ההומוריסטיים שלי? פנו אליי ונעניתי ברצון, למרות שאין מה לחשוש, אני לא מתכוון לפתוח בקריירת יידישפיל חדשה. אני לא כל-כך יודע מה זה הומור יהודי. לפי איך שאני רואה את זה, הומור צריך להיות הומור. מכיוון שאני יהודי מצד אבא ומצד אימא ויש לי את המסמכים להוכיח את זה, אין לי בעיה עם החיבור 'הומור יהודי' כל עוד מדובר בחיבור בין הומור ליהודי ללא תנאי".

- חסר לך הומור בחיים?

"מה שחסר בפוליטיקה הישראלית זה הומור. הומור, סרקזם ואירוניה. למרות שמדובר במושגים שונים, הם כלי מושחז וחשוב. אפשר לערוף ראש של אדם באמצעות הומור, בלי שהוא בכלל ישים לב שחסר לו ראש. יש אצלנו הרבה מאוד גסות בשיח הפוליטי והציבורי ועם הזמן אנחנו לומדים שזה לא מועיל ולא יעיל. במקום להשתמש בבליסטראות מסותתות של גידופים וחרפות, עדיף הומור. לפעמים כשאני יושב בכנסת ומסתכל על ראש הממשלה מסתובב על גריל ההומור ונצלה, אני חושב שזה הרבה יותר טוב מאשר לו הייתי שופך עליו ביב שופכין".

- צוחקים בימים אלה בכנסת?

"יש לנו ברירה בין לצחוק ולבכות והמרחק בין הצחוק לבכי הוא מאוד קטן. ההומור מתפתח גם בתנאים מאוד קשים של מצוקה, שזה אולי הקשר היהודי שדברנו עליו. אם לבחור בין לבכות ולצחוק, עם דמעה בעין אני בוחר באופציה השניה".

- טוב, מה מתוכנן לערב?

"אין לי מושג מה יהיה. אני בדרך כלל מסתכל ביומן לראות מה יש לי מחר, ובשביל לא לקבל דיפרסיה, מה שבעוד שבועיים הוא מחוץ לגדר. יום קודם אני אחשוב איך לשעשע את הקהל שיגיע ובכל זאת להעביר מסרים רציניים, שזו הנקודה החשובה. אין לי יומרה לפתוח במסע הופעות, אבל יש לא מעט דברים משעשעים שקורים בכנסת. חומרים לא יחסרו".
בין המשתתפים הנוספים בפסטיבל נמנים גם סי היימן, מוטי גלעדי, אורה זיטנר, גדעון שמר, יעקב בודו, ענת עצמון, נסים דיין, חנן גולדבלט, יחיאל ספרא, בני דון יחיא ושאול מייזליש. במהלך הפסטיבל יועלו הפקות מיוחדות, ביניהן "ההומור היהודי האתיופי" עם יוסי ואסה ושמואל ברו במערכונים באמהרית ובעברית; ו"טיש חסידי" שיחזור המפגש בין החסידים והרב סביב שולחנות עם הרינג ויי"ש וסיפורים וחידודי לשון עם ספרא, ישראל פרנס ודון יחיא; "חזנים שרים הומור", קטעי חזנות המבטאים בהומור את החוויה של העיירה היהודית; "מאתים סיפורים ירושלמים" על הווי החצרות הירושלמיים, עם הסופר יוסל ברינשטיין והרב ישראל גיליס; "ערב כוכבי סטנד-אפ ביידיש" עם יעקב בודו, יעקב אלפרין, ענת עצמון ויוכבד זיו; "ברוך שכן עשני אישה", ערב סטנד-אפ ושירה עם סי היימן ונורית הדר פוירשטיין; וערב מחווה לשחקן יוסי גרבר, זוכה פרס התיאטרון על משחקו בהצגה "מר גרין".