ויאולטה חיזגייאיב: יתומה שהתעקשה להתגייס

"אלוקים לא מרחם עלינו, פוגע ופוגע בלי הפסקה", אמרה אתמול אידה (15), אחותה של סמלת ויאולטה חיזגייאיב ז"ל, (19) שנרצחה בפיגוע בצומת מגידו. השתיים איבדו את אמן לפני שנתיים בתאונת דרכים ואת אביהן שמת ממחלה קשה.
בכל זאת למעט רחמים זכתה משפחת חיזגייאיב, לאחר שהאח, יצחק (20), שהיה אמור לנסוע עם ויאולטה באוטובוס, ניצל משום שהייתה לו הפנייה לבית החולים רמב"ם. ויאולטה עצמה נהגה לנסוע בקו 80 מדי יום לבסיס חיל החימוש שליד צומת גולני, שם שירתה כטכנאית תעשייה וניהול. דודתה רוסלניה מספרת שבמשפחה לא רצו שויאולטה תלך לצבא. "רבנו איתה הרבה על זה, אבל היא הלכה בכל זאת", אמרה.
האחים חיזגייאיב עלו מצפון הקווקז לפני כשמונה שנים. הם גדלו אצל דודתם, מינה, בחדרה, שהייתה לאפוטרופסית שלהם מאז נפטרה אמם. "היא לא הייתה מרירה אחרי מות אמה. היא החזיקה את המשפחה", סיפרו אתמול חברותיה של ויאולטה מבית הספר "בוסמת" בחיפה, שבו סיימה כיתה י"ג במגמת תעשייה וניהול. "היא מאוד רצתה מישהו שיאהב אותה, חבר שידאג לה, אבל עוד לא מצאה. לפעמים הייתה בוכה בפינה", הוסיפו.
בבית הדודה בחדרה יושבות במעגל הנשים, יחפות ועטופות במטפחות ראש שחורות. למטה, בכניסה, יושבים הגברים על כיסאות. "רציתי שהיא תשב לידי כל הזמן", אומרת הדודה מינה, "בשביל מה היא הלכה החוצה כשאין ביטחון?"
והיא נזכרת: "שלשום בלילה משום מה פתחה ויאולטה את האלבומים. היא רצתה לבחור תמונה שלה, כאילו היא נפרדת מכולם".
הלווייתה תתקיים היום (ה') ב-11:30 בבית העלמין בחדרה.