בית הדין בבלגיה: לא ניתן לשפוט את שרון

בית הדין לערעורים בבלגיה קבע בצהריים (ד') כי לא ניתן להעמיד לדין את ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, בעניין אחריותו לטבח במחנות הפליטים בדרום לבנון ב-1982. בית הדין, בהרכב של שלושה שופטים קבע, כי "אין לבית משפט בלגי סמכות לדון באחריות שרון לאירועי סברה ושתילה".
השופטים נימקו את החלטתם בחוק הבלגי הקובע שהנתבע צריך להיות נוכח על אדמת בלגיה על מנת שיהיה אפשר לדון בתביעה נגדו. מאחר ושרון והנתבעים האחרים אינם נמצאים במדינה - הוחלט שאין לבית הדין לערעורים סמכות להמשיך בהליך נגדו.
צוות המשפטנים הישראלי שנכח בדיון הביע סיפוק נוכח ההחלטה. מבחינת ישראל, משמעותה של ההחלטה היא ששרון ושלושת הנתבעים האחרים בפרשה - הקצינים במיל' עמוס ירון, רפאל איתן ואמיר דרורי, יוכלו לנשום לרווחה.

תקדים איש הציבור המכהן

הסוגיה שעלתה על הפרק לקראת הדיון היום היתה בשאלה האם לשרון עומדת חסינות בפני תביעות בבית המשפט על פשעי מלחמה כל עוד הוא מכהן בתפקידו. הדיון התקיים על רקע החלטה תקדימית של בית הדין הבינלאומי בהאג, שקבעה שאין להעמיד לדין בעלי תפקיד ציבורי בתקופת כהונתם. במקרה שבית הדין היה מחליט שלשרון עומדת חסינותו, הדבר לא היה פוטר את שלושת הקצינים האחרים מלעמוד למשפט.
אולם בהחלטתו היום לא התייחס בית הדין הבלגי לשאלת החסינות, אלא קבע שאין לו כלל סמכות לדון בנושא. לדברי צוות הפרקליטים הישראלי, "התסריט הזה הוא הטוב לישראל משום שהוא מנקה לא רק את ראש הממשלה - אלא גם את הנתבעים האחרים".

המשמעות: שרון יכול להגיע לבלגיה ללא חשש

לגבי שאלת השלכותיה העתידיות של ההחלטה, אמרה היום ל-ynet עו"ד עירית קאהן, מצוות הפרקליטים הישראלי, ששרון יכול להגיע לבלגיה ללא חשש ממעצר או תביעה, מפני שמלבד החלטת בית הדין היום, עומדת לו עדיין החסינות בהיותו ראש ממשלה מכהן. קאהן הוסיפה ואמרה ש"נכון שמבחינה תיאורטית יכולות המשפחות הפלסטיניות שהגישו את התביעה לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון בבלגיה אולם בשלב זה אין לפרשה המשכיות". להערכתה של קאהן, יהיו להחלטה היום השפעות משמעותיות, ו"היא תשפיע על משפטים אוניברסליים במדינות אחרות ובנושאים אחרים".
הצוות הישראלי כלל מלבד קאהן, מנהלת המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, את עו"ד אלון גלרט, לשעבר היועץ המשפטי של משרד רה"מ ואת דני שק, האחראי על הצוות מטעם משרד החוץ.
עורכי הדין של המשפחות הפלסטניות שהגישו את התביעה האשימו אחרי פירסום ההחלטה את הצוות הישראלי ובית הדין הבלגי בכך שרוקנו מתוכן את החוק הבלגי, שמעניק לבית הדין סמכות אוניברסלית לדון בפשעי מלחמה. המשפחות טענו שמדובר חוק משנת 1993 שעל בסיסו הוגשה התביעה.
לעומתם אמרו בצוות הישראלי ש"בית הדין ידע לעשות את ההפרדה בין הניסיון לנצל את מערכת המשפט הבלגית לצרכים פוליטיים לבין מהות העניין".