יו"ר או יחצ"ן?

כזכור, עונת 2001/2002 לא החלה במגרש כדורגל, אלא במסדרונות בית המשפט, שבהחלטה אומללה מנע את הפעלת תקנון ההתאחדות נגד בית"ר ירושלים, שלא הצליחה להעמיד קבוצה למחזור הפתיחה. אמש, חודשיים לאחר משחק הליגה האחרון, הסתיימה אותה עונה באופן רשמי, ונקבעו סוף סוף היורדות לליגה הלאומית. בית"ר לא הייתה ביניהן (ומעניין לנחש מה הייתה ההחלטה אם היא כן הייתה גומרת מתחת לקו האדום). מה שכן, הדיון הקולני בהתאחדות לכדורגל היה סיום נאות לעונה הגרועה ביותר בתולדות הכדורגל הישראלי.

גברי מפרשן

מותר להסיר את הכובע בפני גברי לוי. יו"ר ההתאחדות לכדורגל שלנו, שמנהל את הענף בכשרון ובתבונה של רב חובל בטיטניק (ועם אחוזי הצלחה דומים), הצליח בספין מבריק לגרום לכך שכולנו נריע לו על ההחלטה שלא להקפיא את הליגות. נתניהו לא היה עושה את זה יותר טוב.
אמנם, השופטים עדיין מבלים בתחנות המשטרה, האוהדים מתפרעים באימונים, ערוץ 5 מתמוטט (ועימו מקור ההכנסה העיקרי של הקבוצות) והנבחרת על הקרשים, אבל איכשהו גברי לוי מצליח לשרוד בראש החורבה שהייתה פעם הכדורגל הישראלי, ועוד לעטות על עצמו ארשת של משרת ציבור הגון ונאמן.
"היה דיון טוב מאוד", פירשן גברי לוי עוד אחר צהריים של פורענות במשרדים ברמת גן, ומיהר להוסיף מחמאה לעצמו ולגוף שהוא עומד בראשו: "חברי הנהלת ההתאחדות הפגינו אומץ והחליטו נכון, מכיוון שלאחר שנגמרה הליגה, זה לא נכון שיהיו הקפאות". אחר כך התפנה לוי לחלק ציונים לאנשי הפועל חיפה ולעו"ד גולדברג.

שתיקת השמים

ובכן, נכון שהיה צריך להעיף את רעיון ההקפאה לכל הרוחות, אבל לפני שממהרים להתפעל מהאינטגריטי של ההתאחדות, צריך לזכור שאתמול גם נקברה ההצעה הראויה להגדיל את ליגת העל ל-14 קבוצות. המהלך הזה היה יכול להציל את מעט העניין שנותר בכדורגל הישראלי. שיטת 12 הקבוצות ושלושת הסיבובים הוכחה ככישלון גמור – לא רק שהמתח והעניין בליגה לא גדלו, אלא שהאלופה נקבעה בשנים האחרונות הרבה לפני תום הליגה, והמחזורים האחרונים הפכו דלים במיוחד. היו לנו אמנם הרבה "משחקי עונה" בכל שנה, אבל רובם היו משמימים למדי. עוד כמה קבוצות, במיוחד מהפריפריה, היו מוסיפות הרבה צבע ודרמה לליגה האפורה הזאת.
לזכותו של הכדורגל הישראלי ייאמר שהוא תמיד פיצה אותנו בדרמות שמחוץ למגרש: התפרקותן של בית"ר ירושלים והפועל חיפה, הופעתה והתאיידותה של מינהלת הליגה, ישראל כהן, השופטים באדום, ועוד מטעמים שונים ומשונים. לכל אלו התייחסה ההתאחדות כאילו מדובר בפגעי מזג אויר – לא משהו שנתון לטיפולם או לשליטתם של האנשים הממונים על הענף. משערוריות ההימורים ועד לאלימות ביציעים, הכישלון המתמשך של ההתאחדות לכדורגל והעומד בראשה זועק לשמים. אלא שבישראל השמים לא עונים גם לקריאות דחופות יותר, וכך יכול גברי לוי להמשיך להתקוטט בנחת עם מר תאומים, לחבוט (לכאורה) באיזה עיתונאי ולהיבחר לעוד קדנציה.
מתן וילנאי, איש עם כוונות טובות אבל התנהלות איטית ומנומנמת משהו (מאפיין מרכזי במפלגה שבה הוא חבר), עשה סוף סוף צעד בכיוון הנכון עם הקמתה של ועדת חקירה רשמית למצב הכדורגל. נקווה שאחרי שעות של דיונים וקילומטרים של פרוטוקולים יגיע השופט סטרשנוב למסקנה שגם אם גברי לוי לא אשם בכל תחלואי הענף (והוא לא), עדיין קשה להצביע על משהו שהוא תרם לתיקונם. במלים אחרות, יותר משהדג מסריח מהראש, מתעורר החשד שאין לו בכלל ראש. ועם דו"ח רשמי של ועדת חקירה נגדו, גברי לוי כבר לא יוכל בשום אופן להיבחר לעוד קדנציה, לא?