שיקגו בולס: שקיעת האימפריה

מוזר לדבר על שיקגו בולס של היום בהגדרות של פעם. הפער הכרונולוגי בין הבולס של היום לבולס של פעם עומד על שנתיים בלבד, אך הפער האיכותי רחוק שנות דור מקבוצת האליפות של מייקל ג'ורדן וסקוטי פיפן.
הג'נרל מנג'ר של הבולס, ג'רי קראוס, הרס בשתי העונות האחרונות את שמו הטוב כגאון כדורסל. הפרישה של ג'ורדן ב-98', סימנה את קריסתה של האלופה, אך קראוס קיווה שתוך שנתיים יתפנה מספיק מקום מתחת לתקרת השכר, כדי להחתים את הפרי-אייג'נטס, גרנט היל וטים דאנקן. המאזנים הכספיים של הבולס הקיץ הורו על הצלחה גדולה של קראוס, שהצליח לפנות 18 מיליון דולר. אבל למרות הכסף ועל אף המסורת, איכשהו הבולס הצליחו לפספס את כל השחקנים החופשיים הקיץ. גרנט היל וטים דאנקן אמרו לא לקראוס כבר בהתחלה, וה'לא' של טרייסי מקגריידי ואדי ג'ונס הגיע מעט מאוחר יותר. הבולס לא הצליחו להחתים אפילו את טים תומאס ממילווקי, שברח להם בין הידיים. השחקנים היחידים שקראוס הצליח להביא לקבוצה הם רון מרסר מאורלנדו ובראד מילר משרלוט, אך לא הם אלה שיחלצו את הבולס ממצולות בית המרכז.
קראוס שומר בינתיים על הראש מעל למים בזכות המצופים החדשים שלו מתוצרת דראפט 99'. רוקי השנה שעברה, אלטון בראנד, התגלה כפורוורד חזק ויעיל שהצדיק לחלוטין את הבחירה בו במקום הראשון בדראפט של אותה עונה. רון ארטסט נבחר רק במקום ה-16 של אותו דראפט, אך הוכיח עצמו כשחקן NBA מוצלח כבר בעונתו הראשונה. בדראפט השנה, בחר קראוס את תואם בראנד, מרקוס פייזר ואת הרכזים המוכשרים, ג'מאל קרופורד ואיי.ג'יי. גייטון, בתקווה להצלחה דומה. עד שהצעירים יבשילו למקצוענים אמיתיים, יקח עוד הרבה מאוד זמן, במיוחד כל עוד הם תחת ידיו של קראוס, שהפך לבדיחת הליגה, ועושה דברו, המאמן טים פלויד.

פרונט קורט

הצורך הקריטי של הבולס בסנטר לצידו של אלטון בראנד, סופק באופן חלקי ביותר. בראד מילר הוא סנטר סביר ולא הרבה מעבר. דרגאן טרלאץ' היוגוסלבי, לא נותן הרבה תקווה מהספסל. מרקוס פייזר ומייקל ראפין הם פורוורדים צעירים ואתלטים שמסוגלים להרבה, אבל הם עדיין פורוורדים ובעמדה הזו בראנד מספיק.

בק קורט

צמד הרונים, רון מרסר ורון ארטסט, הוא צמד נמרץ שעשוי לסכן כל קבוצה. הקו האחורי של הבולס מתבסס על שני אתלטים, שעומדים לגרום למגנים שלהם להתנשף קשות, תוצאה ישירה של ההתרוצצות שלהם. ריכוז המשחק יתחלק בין קרופורד המוכשר אך המפוזר וברייס דרו, שהגיע מיוסטון כדי לסדר את הבלאגן שישאיר קרופורד, לפני שהיריבות ינקו אותם מהמגרש.

שחקן מפתח

אלטון בראנד. הכוכב הצעיר של הבולס, נראה מוכן לעוד עונה מסעירה מבחינתו. בעוד הקבוצה שלו מפרפרת בין עמודת נצחונות עלובה לעמודת הפסדים אסטרונומית, בראנד מצליח להחיות את הבולס עם יכולת של וטרן כבר בגיל 21. הוא כנראה לא יצליח להנשים את הגוף חסר החיים של הקבוצה, אך הוא נותן תקווה לנשמת האלופים שלה.

מאמן

הצעד המוזר של קראוס, שהביא את טים פלויד ממכללת איווה לשיקגו בולס לא ברור גם אחרי שנתיים. פלויד, מאמן מכללות ראוי, לא מצליח למצוא את הידיים והרגליים שלו ושל שחקניו, שחלקם צעירים יותר מאלה שאימן בקולג'. נראה שהמינוי של פלויד נועד למשוך זמן עד להבשלת הקבוצה, שתסמן ככל הנראה את פיטוריו.

שורה תחתונה

בראנד, ארטסט ומרסר לא יעזרו, ובטח לא עכשיו. לבולס נכונו עוד מספר עונות של קרבות תחתית.

החמישייה

בראד מילר (24, 2.12 מ'), אלטון בראנד (21, 2.03 מ'), רון ארטסט (21, 2.01 מ'), רון מרסר (24, 2.01 מ'), ג'מאל קרופורד (20, 1.97 מ').

על הספסל

דרגאן טרלאץ' (27, 2.10 מ'), מייקל ראפין (23, 2.04 מ'), מרקוס פייזר (22, 2.03 מ'), קורי בנג'מין (22, 1.98 מ'), פרד הויברג (28, 1.94 מ'), ברייס דרו (26, 1.90 מ'), איי.ג'יי. גייטון (22, 1.87 מ'), חאליד אל אמין (21, 1.80 מ').