איל ברקוביץ' / עד לפסגה

על הנייר שטורם גראץ היא הגרלה נוחה בדרך לליגת האלופות. אבל כל זה טוב רק על הנייר. בכל זאת האוסטרים פייבוריטים. למה? בגלל סיבה אחת ברורה: הם כבר היו בליגת האלופות, בניגוד למכבי חיפה. וניסיון בכדורגל זה המון. מול העבר של האוסטרים עומדים הכשרון והתלכיד שיש בחיפה. זה לא מעט וגם יכול להספיק, אבל זה לא יהיה פשוט. הפעם אני מאמין. מרגיש שזה אפשרי. שזה הפעם או לעולם לא.
יהיה נהדר אם נראה לעולם שלמרות המצב הבטחוני ואובדן הביתיות, יש בישראל כדורגל. שקבוצה משלנו יכולה להגיע עד לפסגה. אני מאמין.

שילוב קטלני

בעוד שבועיים בדיוק, כשתתחיל הפרמייר-ליג, יתחילו גם משחקי הנבחרת. אגיד לכם את האמת: קווין קיגן ממש לא מתלהב מהשילוב. לדעתו, לא ייתכן שממש כשהליגה נפתחת, נוחת זימון למשחק ידידות. לטענתו של קווין, בתחילת העונה הרבה מאוד שחקנים לא בכושר מלא ועלולים להיפצע באופן שיפגע אחר-כך קשות בקבוצות שלהם. למרות שקווין לא ממש מתלהב מהעניין, עדיין לא ברור לי מה הוא יחליט בקשר אלי. נכון שהנבחרת חשובה לי, אבל גם מערכת היחסים שביני לבין מנצ'סטר סיטי. בגדול, אני אופטימי. מאמין שאשחק נגד ליטא, למרות שהכל עוד יכול להיות.

לא שכחו את קיגן

שלשום, שיחקנו באיצטדיון המדהים של המבורג. אמנם הפסדנו 1:0, אבל התוצאה ממש לא היתה העניין. את המשחק הזה אזכור בגלל ההערצה לקווין קיגן. כן, לא שכחו את קיגן בהמבורג, למרות ששיחק שם לפני 20 שנה. גם עכשיו נשאר קווין הכוכב הגדול ביותר בתולדות המועדון. כשהיה בהמבורג זכה קווין שנתיים ברציפות בתואר שחקן השנה באירופה, היחיד שעשה את זה עד היום.
בחיים לא נתקלתי בכמויות הערצה וחום כמו שקווין קיבל בהמבורג. 40 אלף צופים הגיעו במיוחד בשבילו. איך שהוא דרך על הדשא, עשו האוהדים רעש שאולי יש בגמר מונדיאל. אולי.
במשחק בהמבורג שוב נאלצנו להסתדר ללא גוטר, וונצ'ופה, בנארביה, טיאטו, שמייכל, ויבר (וזה רק חלק מרשימת הפצועים שלנו). כל אחד ואחד בורג חשוב מאוד במכונה. זה לא שאני מנסה להנמיך ציפיות, אבל כרגע יש בעיה.
אני עדיין טוען שמנצ'סטר סיטי צריכה לסיים בשישיה הראשונה של הליגה. העונה ארוכה ואני מסתכל על הטווח הארוך ולא הקצר. אבל עדיין, כרגע קשה לנו מאוד להתכונן כמו שצריך.

עצב ללא גבולות

קשה לי לכתוב בשבועות האחרונים כשאני שומע מה שקורה בארץ. כואב לי. מכאן, תאמינו או לא, מרחוק, הדברים נראים לפעמים גרועים יותר. לא פעם קורה שהשחקנים שמשחקים איתי מעדכנים אותי. אני מגיע לאימון והאפסנאי למשל ניגש ומספר לי שכרגע דיברו ברשת סקאיי על עוד פיגוע נורא. כמו שכבר כתבתי אלף פעם - למרות הקשיים, החיים חייבים להימשך. למרות שהלב נקרע, למרות העצב האדיר.