שתף קטע נבחר

לארי בירד: הפרידה

מאמן אינדיאנה פייסרס השיג בקריירה המפוארת שלו כל תואר אפשרי. כמעט

בעונת 79-80, הצטרף לליגת האנ.בי.איי, לקבוצת בוסטון סלטיקס, שחקן צעיר ומבטיח, לבן וגבוה, בחור שקט ממדינת אינדיאנה, לארי בירד שמו.
בירד הגיע לסלטיקס מאוניברסיטת "אינדיאנה סטייט" ובשלוש שנות משחקו שם הוביל אותה למאזן של 81 נצחונות מול 13 הפסדים, כולל משחק אליפות בעונת 79-78 מול מכללת מישיגן סטייט. במישיגן כיכב אז שחקן בשם ארווין "מג`יק" ג`ונסון.
משחק זה יזכר כאחד המרתקים בתולדות המשחק, בסיומו ניצח מג'יק, מי שיהיה יריבו הגדול באנ.בי.איי של שנות ה-80, אך עובדה זו, לא הפריעה לבירד לזכות בתואר שחקן השנה במכללות.
בעונתו השניה בליגת המקצוענים (81-80) הוביל בירד את קבוצתו לגמר המזרח, לסידרה מול פילדלפיה 76 עם כוכבה הגדול דוקטור ג`יי (ג`וליוס ארווינג).
פילדלפיה פתחה את הסידרה בצורה מוחצת והובילה 1:3 על הסלטיקס. כולם הספידו את בוסטון המוכה ולא השאירו לה סיכוי להעפיל לגמר. אך הסלטיקס, בהנהגת בירד ועם רוברט פאריש וקווין מקהייל, חשבו אחרת. בשלושה משחקים צמודים ובלתי נשכחים, שנגמרו בהפרשים נמוכים משלוש נקודות, גברה בוסטון על פילדלפיה 3:4 בסידרה. את הסל המנצח במשחק השביעי קלע, מי אם לא, לארי בירד.
בסידרת הגמר של אותה עונה גברו הסלטיקס על יוסטון רוקטס 2:4 וזכו באליפות ראשונה בשנות השמונים.
אחר כך הגיעו עוד שתי אליפויות בעשור מרתק של קרבות בעיקר בין הלוס אנג`לס לייקרס של מג`יק ג`ונסון, לסלטיקס של בירד. אלה היו שנותיו הגדולות של לארי בירד השחקן.
בסיום עונת 91-92 פרש בירד ממשחק פעיל, לאחר 13 שנים בהן שיחק רק בסלטיקס. במהלך הקריירה, בזכות הישגיו האישיים והקבוצתיים, תפס בירד מקום של כבוד בספר הזהב של הבוסטו סלטיקס. מלבד שלוש האליפויות שלו עם המועדון, נבחר בירד תשע פעמים לחמישיית העונה ושלוש פעמים לשחקן היעיל של הפלי-אוף. בסך הכל ב-897 המשחקים ששיחק באנ.בי.איי קלע בירד 21,791 נקודות (24.3 בממוצע), קטף 8974 ריבאונדים (10 בממוצע) וחילק 5695 אסיסטים (6.3 בממוצע).
בתחילת עונת 98-97 סגר בירד מעגל כשחזר למדינה בה גדל ולקהל שכל כך אהב. בירד מונה למאמן הראשי של אינדיאנה פייסרס.
היה ברור לכולם שעצם הבאתו של בירד "הווינר" לאינדיאנה מציבה בפני המועדון מטרה ברורה: אליפות. מהשלב הראשון הצהיר בירד כי יאמן את הקבוצה שלוש עונות ואחר כך יפרוש. בירד הבטיח לנשיא המועדון,דוני וולש, כי יוביל את הקבוצה לסידרת הגמר.
אך בירד, בתוך תוכו, הציב לעצמו מטרה אחרת - צעד אחד קדימה: אליפות.
בעונתו הראשונה באינדיאנה נבחר בירד למאמן העונה. הוא הצעיד את קבוצתו לגמר המזרח, עד המפגש עם מייקל ג`ורדן וחבורתו משיקאגו, שזכו באותה עונה באליפות השישית שלהם.
לאחר פרישתו של ג`ורדן, ברור היה כי הפייסרס יסתערו על התואר במזרח. אך במשחק הגמר של עונת 98-99 המתינו להם הניקס הרעבים, ובסידרה מרתקת טרפו את שחקניו של בירד. באותה עונה זכתה באליפות האנ.בי.איי סן אנטוניו ספרס.
בירד ידע כי העונה הנוכחית היא ההזדמנות האחרונה. 56 ניצחונות מול 26 הפסדים, המאזן הטוב במזרח, העניקו לפייסרס את יתרון הביתיות בכל הסדרות של אליפות המזרח. בגמר שוב פגשו אינדיאנה את הניקס, אך בשונה מהעונה הקודמת, ידם של הפייסרס היתה על העליונה. לארי בירד קיים את הבטחתו לנשיא המועדון, ולראשונה בתולדותיה שיחקה אינדיאנה פייסרס בגמר האנ.בי.איי.
ושוב, כמו בסידרה ההיא מול פילדלפיה, כשהתפוגג העשן פיגרו חניכיו של בירד 1:3 מול הלייקרס. בירד האמין בשחקניו, האמין שאפשר לעשות זאת ולנצח בסידרה, למרות הפיגור הגדול.
במשחק החמישי הביסה אינדיאנה את חניכיו של פיל ג`קסון ב-33 נקודות הפרש, והחזירה את הסדרה לשני משחקים מכריעים בלוס אנג`לס. ערב המשחק השישי אמר בירד: "אנחנו רחוקים 96 דקות מאליפות".
אך אמש, בסטייפלס סנטר בלוס אנג`לס, ידם של הלייקרס הייתה על העליונה. בתום משחק צמוד ומותח הראה לוח התוצאות על 111:116 ללייקרס. שלוש שנים קשות של בירד כמאמן הסתיימו.
בסיום המשחק ניתן היה להבחין בהתרגשות מהולה באכזבה על פניו של מאמן אינדיאנה. אחד הראשונים שניגש אליו עם שריקת הסיום היה יריבו הגדול במשך שנים רבות ומבעלי הלייקרס, "מג`יק" ג`ונסון. כן, גם בסדרה זו נאבקו השניים, הפעם מחוץ לקווים, וכמו במקרים רבים בעבר ידו של ג`ונסון היתה על העליונה.
147 ניצחונות מול 67 הפסדים, זהו המאזן המרשים של בירד כמאמן. בסיום המשחק אמר: "זו הייתה חוויה גדולה, אולי ההתנסות המעניינת ביותר שלי כמקצוען, אך שלוש שנים זה די והותר בשבילי, אני לא הטיפוס להיות מאמן, זה הזמן להמשיך הלאה בחיים".
בירד, הווינר הצנוע, אחת הדמויות המרתקות והמסקרנות של הכדורסל האמריקני, הולך הביתה. בקריירה המפוארת שלו הוא זכה בכל תואר אפשרי, השיג כל מטרה שהציב לעצמו, כמעט.

לפנייה לכתב/ת
ארכיון ידיעות אחרונות
לארי בירד: הווינר הצנוע הולך הביתה
ארכיון ידיעות אחרונות
מומלצים