שתף קטע נבחר

אני מאשים

אם הממשלה תתאים את שיטות לימוד הנהיגה למאה ה-20, אם העיתונות תקצה יותר מקום למומחי תחבורה, אם המשטרה תאכוף ולא תחנך, ואם כולם יפסיקו להתחבא מאחורי המנטרה "הנהג אשם" – אולי אז יהיו פחות תאונות דרכים

אני מאשים את הנהג. כמעט כל תאונות הדרכים יכולות היו להימנע אילו האיש שמאחורי ההגה היה נוהג בהתאם לתנאי הכביש, בהתאם למגבלותיו, בהתאם למגבלות הרכב, בהתאם למצב רוחו. הכביש יכול היה להיות בטוח הרבה יותר אם הנהג היה מתייחס למכונית בהערכה גדולה יותר, ומבין לעומק שהמרכב הנע במהירות של כמה עשרות קילומטרים לשעה יכול להפוך לכלי משחית רצחני. האספלט יכול לגבות פחות קורבנות אם רק היה הנהג מכבד את הזולת, מפנים את חובת הציות לחוק ומודע לעונש. אבל הוא מתחנך במדינה שבה כבוד הדדי הוא עניין לפראיירים, ויתור נחשב לחולשה, ותרבות הדיבור הפכה לתקשורת של קללות. הוא אינו לומד כיצד יש באמת לנהוג, אינו נחשף לאכיפה יעילה ולבסוף אינו משתלב בשום מערך הכוונה. והוא לא לבד, הנהג.
ואני מאשים את מדינת ישראל. חלק גדול מתאונות הדרכים יכול היה להימנע אילו הנושא היה באמת עולה לראש סדר היום הציבורי. אילו ועדות בנושא היו עושות מעשה. אילו הנשיא היה לוקח את הבעיה ומקדיש קצת מרץ לטובת פתרונות הולמים. אילו ראש הממשלה היה משקיע מקצת מזמנו היקר ומחליט על שר תחבורה עם ביצים. אילו הממשלה הייתה משקיעה בחינוך את אשר התחייבה לעשות, אילו הייתה מקשיבה למומחים, אילו התאימה סוף סוף את שיטת לימוד הנהיגה למאה ה-20. אבל מדינת ישראל רואה בתאונות הדרכים רעה שצריך לחיות אתה.
ואני מאשים גם את העיתונות. הרבה פחות הרוגים ופצועים היינו סופרים אילו כל אמצעי התקשורת היו לוקחים חלק במלחמה העקובה מדם הזו. אילו היינו מסקרים קצת פחות בהרחבה את פליטת הפה האחרונה של חבר כנסת, ונותנים יותר מקום לדברים שאומרים מומחי תחבורה. אילו היינו מנסים לסקר ולהתריע, להסביר ולהאיר. אבל אנחנו שבויים ברייטינג, בכותרות גדולות שלאחר תאונה, ומיד אחר-כך שוכחים.
אנחנו לא באמת עושים משהו, לא באמת.
גם המשטרה אינה נקייה מאשמה. הרבה יותר רגוע היה על הכביש אלמלא הייתה עושה טעות היסטורית, ומציבה עצמה כלוחמת מספר אחת בתאונות הדרכים. זה אינו תפקידה, והיא אינה מסוגלת למלא אותו. המשטרה אמורה לאכוף, לא לחנך. קשה מאד לפקח על סטייה בלתי מוסברת מנתיב, אי שמירת מרחק, אי ציות לתמרורים והתנהגות מסוכנת. הרבה יותר קל לאכוף מהירות. זה מביא יותר פרסום וכסף, עוד ניידות, עוד אמצעים, עוד תקנים.
וגם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לא יכולה לרחוץ בניקיון כפיים. פחות תאונות היו כאן אילו הרשות והעומדים בראשה היו מוותרים לפעמים על המנטרה "הנהג אשם". פחות סלוגנים מפחידים ויותר הכוונה, יותר עזרה ופחות נזיפה. הרשות יכולה באותה הזדמנות להתמקד בבעיות האמיתיות, כמו למשל העובדה היחידה שאינה ניתנת לשינוי: הנהג הישראלי תמיד יהיה ישראלי. והמשטרה תהיה ישראלית, והרשות השופטת, והרשות המחוקקת, והזרוע המבצעת. ורק הסטטיסטיקה הטרחנית והנוראה הזו אינה מתרשמת משום קמפיין. רק פעילות אמיתית ונכונה תשנה אותה, פעילות ממוקדת ושכלתנית. בלשון המעטה, פעילות כזו לא יכולה להיות מיוחסת לאף אחד מהגורמים המוזכרים.

הלל פוסק, לשעבר עורך מגזין הרכב "אוטו" וכיום עורך ערוץ הרכב ב-ynet

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ynet רכב בפייסבוק
לוח winwin
מומלצים