איזה פחד!

מקריאה בעיתונים וצפייה בערוצי הטלוויזיה, עשוי האזרח הפשוט לחשוב שהחלה מערכה מתוכננת ומתוזמנת להעלאת רמת החרדה שלנו. כאילו לא מספיקה החרדה מפני פיצוצים באוטובוסים, בקניונים וברחובות, מצאו לנו נושא חדש לחרדה קיומית – האיום העיראקי להשמיד את אזרחי מדינת ישראל בנשק כימי וביולוגי. החיידקים יפלו עלינו משמיים באמצעות טילי קרקע-קרקע, מהים באמצעות סירות ומכלים, ועל הקרקע באמצעות מחבלים מכל המינים והסוגים. לפי כל אותם מחרידי נפשנו, מאוחר מדי להתכונן, מאוחר מדי להתחסן, ואנחנו קרובים מאוד לסוף הדרך.
להערכתי, החרדה מוגזמת מאוד מכמה סיבות: האחת, מכיוון שמדינת ישראל עשתה ועושה ככל יכולתה לשמור על עצמה מפני האיום העיראקי. השנייה, לעיראקים יש כמויות מוגבלות של חומרים כימיים וביולוגיים, ומספר קטן של טילים לשיגור החומרים לעבר ישראל. שלישית, ארה"ב מבינה את אחריותה למצב שיתפתח כלפי ישראל כאשר תתחיל במלחמה. רביעית, עיראק מניחה כי ישראל עלולה לגמול לה בכל האמצעים שבידה אם, חלילה וחס, ייגרם לנו נזק כדוגמת מגה-פיגוע.
אומנם ישראל חסרה תפיסת ביטחון רשמית, אבל לגבי האיום העיראקי דווקא התפתח המענה, הן במחשבה והן בתחום המעשי. פיתחנו יכולות להגן על עצמנו: מערכת החץ מסוגלת להשמיד את רוב הטילים שישוגרו, מכיוון שאין לעיראקים אפשרות לשגר מספר רב של טילים בו-זמנית. ישראל יכולה להשמיד בזמן קצר יחסית את חלקם הגדול של משגרי הטילים, משום שבידי עיראק נותר רק מעט מאוד משגרים. אנחנו כמעט היחידים בעולם, אחרי ארה"ב ורוסיה, שיש בידינו חיסונים נגד לוחמה ביולוגי בכמות הולכת וגדלה. בנוסף, יש לישראל גם תדמית הרתעתית מספקת.
ההצלחה תלויה לא רק ביכולות המבצעיות שלנו. היא תלויה גם בנו, האזרחים - כל עוד לא ניכנס לפאניקה, כל עוד נשמור על גישה הגיונית שעלינו להתכונן היטב, ואם נבין כי האיום הוא מוגבל והסכנה קטנה יחסית.
כל זמן שנהיה קשובים וערניים ונשמור על אורח חיים רגיל, אין סיכוי גדול שנספוג מכה כפי שמתארים זאת היום כתבים ופרשנים שההיסטריה כבר אחזה בהם. יש לנו יכולות משמעותיות ואזרחים שפויים כדי לסכל תקיפה אפשרית ולשמר את הנחישות הלאומית.