לוטוס אלן

לוטוס אלן שיוצרה בין 62' ל-73' נחשבת בעיני רבים לרודסטר הטובה ביותר שיוצרה בשנות השישים ובכלל. מכונית ששמשה מורת דרך לדור שלם של מכוניות, לפחות בכל הנוגע להתנהגות כביש. היא הייתה, ולגמרי לא במקרה, המקור לחיקוי של מאזדה עם המיאטה.
הלוטוס הזו הייתה ספורטיבית הרבה יותר מה-MG "ההיא", ובעלת התנהגות מהנה מאד. שלדת "חוט שדרה" ומרכב מפיברגלאס, יחד עם מתלי עצמות-עצה מלפנים ומאחור, יצרו מכונית קלה בעלת התנהגות מעולה.
גם יחידות התאורה המתרוממות מלפנים, היוו חידוש והגיעו אף הם אל מאזדה. המנועים הגיעו מפורד, וייצרו לאחר טיפול מסור בבית לוטוס בין 106 ל-126 כ"ס. אבל, האלן הייתה בפירוש יקרה למדי בתקופתה, שלא להזכיר את בעייתה העיקרית של המכונית - אמינות. מה לעשות, ולוטוס של אותם ימים נטו להתפרק.
בכל מקרה, ניתן היה לצפות כי לוטוס, יותר מכל יצרן אחר, תדע לנצל לטובתה את ההיסטוריה המפוארת בתחום. אולם בסוף שנות השמונים היא בחרה לחזור, בדרך אחרת.
צירוף המקרים אולי מעניין מבחינה היסטורית, אך לוטוס השיקה רק מספר חודשים לאחר מאזדה מיאטה, אלן חדשה. אולם בעוד מאזדה העתיקה ללא כל בושה מהמכונית ההיסטורית, בחרה לוטוס בתפיסה שונה לגמרי, שלרבים נראתה ממש בגידה בערכים האמיתיים של לוטוס.
הבריטים בחרו במבנה של הנעה קדמית, עם מנוע רוחבי מוגדש-טורבו מתוצרת איסוזו. הכוונה הייתה לייצר מכונית ש-90 אחוזים מהנהגים יוכלו לנצל 90 אחוזים מיכולתה כל הזמן - כלומר מהנה, אך סלחנית באופייה.
נכון, יש הטוענים כי התוצאה הייתה מכונית ההנעה הקדמית הטובה מאז ומעולם מבחינת התנהגות, אבל הציבור לא הבין זאת, ולא הפנים את המבנה המתקדם מתחת לפנים השגרתיות. התוצאה, פופולריות נמוכה וקריירה שהסתיימה תחת כנפי היצרן הקוריאני קאיה.