טריומף
המומחיות הבריטית בדו-מושביות פתוחות מגיעה לאחד משיאיה יוצאי הדופן בטריומף. לכאורה, יצרן מכוניות משפחתיות משעממות. עבור רבים, במיוחד בארצות הברית, הוא מוכר אך ורק תודות למכוניות ספורט פתוחות.
הטריומף ספיטפייר, שהתבססה על ההרולד העתיקה, הייתה הבחירה לצעירים. אבל מי שהשקיע יותר כסף, יכול היה לבחור בסדרת ה-TR. זו החלה את דרכה ב-TR2 המוזרה, שהוצגה בתערוכת הרכב של לונדון ב-52'. לא רק שהילי גנבה לה אז את ההצגה, אלא גם הציבור לא התלהב. בעיקר לאחר שמועות שטענו כי הבוחן הראשי אמר עליה כי "היא מלכודת קטלנית". טריומף שיפרו את המכונית עד תחילת הייצור, שנה וחצי מאוחר יותר.
סדרת ה-TR הגיעה לשיאה בשנות ה-60, עם ה-TR4, TR5 וה-TR6 השרירית למראה. למרות המראה השונה, התבססו כולן על אותה שלדה נפרדת ישנה, וסרן אחורי חי. פשוט וזול. מנוע שישה צילינדרים עם הספק מרבי של 150 כ"ס, הגיע ב-1967 ל-TR5 והמשיך ל-6. זו האחרונה יוצרה בין 69' ל- 76' והייתה הנמכרת בין דגמי ה-TR.
בסך הכל ארכו חייה של סדרת ה-TR המקורית 23 שנים, אבל ב-6 כבר החלה הדעיכה, עם לא יותר מ-123 כ"ס בדגמים האמריקניים. אגב, רבים סלדו אמנם (ובצדק) מה-TR7 המוזרה, אך מבחינות רבות זו למעשה טריומף אמיתית אחרונה.
לפנייה לכתב/ת 
