"קר ורע לי במפלגה שלי"

דליה איציק בצומת דרכים. שרת המסחר והתעשייה, שכבר סומנה כשגרירה הבאה בלונדון, רומזת בראיון ל-ynet כי למרות מצבה של מפלגת העבודה - היא שוקלת להישאר ולהתמודד בפריימריז. לאיציק יש ביקורת על בכירי משרד החוץ ועל המתקפה הכוללת ששוגרה לעברה בנושא. ואם תקום שוב ממשלת אחדות? איציק מעוניינת הפעם בתפקיד שרת החינוך, ויש לה לדבריה נימוקים כבדי משקל. וכן, היא מתגעגעת לאהוד ברק. ראיון.

החלטת להביע תמיכה פומבית במרוץ של חיים רמון לראשות מפלגת העבודה לאחר כמה שבועות של שתיקה בנושא. מה גרם לך לעשות את זה?

"ישנן הרבה סיבות מצטברות. בין היתר, אני ורמון עבדנו יחד על קידום נושא גדר ההפרדה, הוא בכנסת ואני בממשלה. הוא מכיר לפני ולפנים את הכנסת. הוא לא מבאי ביתי ואני לא מבאי ביתו ,אני אפילו לא יכולה להגדיר את עצמי חברה שלו, אבל הגעתי למסקנה שנסיון בחיים הציבוריים הוא דבר קריטי. אתה צריך לשאול את עצמך מה קורה לאנשים מצויינים שמגיעים לפוליטיקה ונשרפים. מה קרה לשלמה בן עמי? לאמנון שחק? לבנימין נתניהו? ואפילו לאהוד ברק, האיש המוכשר ביותר שמדינת ישראל הנפיקה בשנים האחרונות, ראש הממשלה הכי אינטליגנטי והכי משכיל שהיה למדינת ישראל. אני תולה את כשלונו של ברק בחוסר הניסיון הזה, אין לי צל של ספק. ההתקדמות המדינית שלו, היתה בלי שום חפיפה להתקדמות הפוליטית שלו".

למה לקח לך זמן להודיע על התמיכה הפומבית בו?

"מצנע הוא איש נהדר ובאמת הייתי רוצה לראות אותו בחזית החיים הציבוריים, אולי אפילו בשלישיה הפותחת של מפלגת העבודה. הוא איש ישר וזה לא מעט. אך ישנם רגעים בחיים הפוליטים שחייבים להגיד בזמן אמת מי האיש המתאים. אחרי שאמרתי, אבן נגולה מעל ליבי. בשלושת השבועות שלא עשיתי מעשה, הרגשתי שזה לא אני".

כשלון הסכמי אוסלו מעורר במחנה השמאל הרבה סימני שאלה.

"אני יודעת שהמחנה שלנו שפוף ושיש תחושה של 'איפה טעינו'. אבל כל כך לא טעינו. אפשר לראות זאת בכך, שלימין אף פעם אין תוכנית מדינית, וכשכבר יש להם תוכנית, הם לוקחים את הנוסחה שלנו: שטחים תמורת שלום. במצרים זה היה כל השטחים תמורת שלום ובירדן אותו דבר רק שהוסיפו לירדנים גישה למקורות מים. זה שהצד השני, הפלסטיני, לא רוצה לספק את הסחורה, לא אומר שהנוסחה שלנו נכשלה, לכן כל זמן שאין עם מי לדבר צריך לבנות גדר הפרדה".

אם תהיה ממשלת אחדות נוספת לאחר הבחירות זה נכון שהתפקיד המועדף עלייך יהיה שרת החינוך?

"זה נכון, חינוך יוצא לי מהשרוול. הייתי מורה, מנהלת,חברה בוועדת החינוך של הכנסת ואני גם אמא. אצל שרת החינוך היום אין שינויים יש מהפכות. שיפורים בהישגי בחינות הבגרות הם רק שינויים בסרגל המדידה. לדעתי חינוך זה בטחון הפנים האמיתי".

מה לגבי מינוייך על ידי שר החוץ, שמעון פרס, לתפקיד שגרירת ישראל בלונדון? נמתחה ביקורת קשה מאד על המינוי הזה. במשרד החוץ טענו שהמינוי אינו מקצועי, שהאנגלית שלך לא מספיק טובה...

"אני לא מכירה מינוי שלא זכה לביקורת של משרד החוץ. אני מבינה לליבם, הם רוצים את התפקיד. זה בסדר גמור, רק שיציגו את זה כך. תסלחי לי על חוסר הצניעות, אבל יש לי ניסיון ענק. אני אחראית היום על סחר החוץ של מדינת ישראל. אני שרה שחולשת על ארבעה מיליארד שקל. תראי לי שגריר אחד שחולש על סכומים כאלה. במשרד החוץ צריכים להבין שאין יותר דיפלומטיה מסורתית. זה שחלק מהשגרירים שלנו עוד לא שמעו את זה, זה דבר אחר".

מה זאת אומרת אין יותר מקום לדיפלומטיה מסורתית?

"הדיפלומטיה המסורתית איבדה מערכה. מוכרחים לחבר בין דיפלומטיה כלכלית לדיפלומטיה מדינית. אני רואה שלוש פעמים בשבוע שגרירים זרים שבאים לקדם את אנשי העסקים שלהם. עוד לא ראיתי שגריר אחד שלנו שבא לקדם אנשי עסקים. אין לי שום אשליות. אם ראש הממשלה יצטרך את טוני בלייר, הוא לא ממש יתקשר אלי כשגרירה בלונדון, כנראה. ראש הממשלה תמיד ימצא דרכים לעקוף את השגריר, ולא חשוב עד כמה השפעתו תהיה חשובה. תראי לי כמה שגרירים בלונדון הצליחו להגיע לטוני בלייר, או לג'ון מייג'ור. הגיע הזמן שתהיה הגדרה מחודשת לתפקיד, עם דגש על הצד הכלכלי עסקי".

אז האם את לוקחת את התפקיד בסופו של דבר?

"אני יודעת שאין לי הרבה זמן להחליט, בשבועות הקרובים אתן את תשובתי. עובדה שאני מאד מתלבטת. הסיבה שאני שוקלת ברצינות את ההצעה היא שבשנה וחצי האחרונות היה לי מאד קר במפלגה שלי והיה לי רע. חשבתי שהיינו עסוקים מאד בעצמנו. ההתמודדות בין פואד לאברום בורג היתה מאד מכוערת. ראיתי את ההפסד הצורב בבחירות ואת הצורה שאהוד ברק קם והלך בלי להאציל סמכויות. אני מודה שקשה לי מאד ואני בלבטים".

את מתכוונת להתמודד בפריימריז הקרובים של מפלגת העבודה?

"הנטייה שלי היא להתמודד".

אם את נוטה להתמודד, לא תוכלי לכהן כשגרירה בלונדון.

"נכון".