מכונית עם חוצפֶה

עיתונאים רבים, מרביתם למען האמת, לא חשבו אפילו לוותר על טקס הסרת הלוט מהאימפרזה החדשה בדוכן סובארו. ואלה שכן וויתרו, כבר הציצו לפני כן מתחת לגלימה. כי בניגוד גמור לחשיבותה של המכונית בעולם הרכב, כווווולם רצו לראות מה עשו סובארו, כיצד תיקנו את המעוות - תרתי משמע. נכון שחשיבות מתיחת הפנים הזו הפכה לגדולה יחסית עקב גרסה ספורטיבית אחת, ולא דווקא מכוניות ה"לחם-וחמאה". אבל למי אכפת.
ולאחר שציבור בכירים ומפורסמים, בהם אפילו טומי מאקינן - נהג הראלי של קבוצת סובארו - הסירו את יריעת הבד, היה קצת קשה להתלהב. אתם מבינים, אחרי כל המהומה הזו, האימפרזה בפירוש נותרה אימפרזה. האם לכן החמיצו פניו של מאקינן, או שבזה כבר אשמה העונה הלא מבריקה? או אולי מכונית הראלי שהוא חשף ושתגיע לזירה לקראת מונטה קרלו, מתייצבת מבחינתו באיחור? בכל מקרה, ולמען הסר טעות, אימפרזות רגילות ונטולות מגדש טורבו לא היו שם כלל!

המעצב

אנדריאס זפטינס, ראש מחלקת העיצוב החדש של סובארו, מסכים איתנו שיש כאן המון מהומה, ללא פרופורציה. מצד שני, הוא מזכיר שהוא אינו אחראי למראה המחודש, מכיוון שהגיע "מאוחר מיד". מזכיר לכם פוליטיקאי? אחרי הכל, הרזומה שלו כולל את פיאט, ב.מ.וו ואלפא. לא ממש מתיישב עם מה שלמדנו לצפות מסובארו.
כדי להבהיר עם מי יש לנו כאן (ומעכשיו) עסק, נזכיר כי הוא מהחתומים על הברקטה החמודה של פיאט, ויש אומרים שגם הבררה של ג'וג'ארו, החלה כאיור על נייר עם חתימתו. ומובן שמיד עולות תיאוריות על הקשר בין קבוצת פיאט-ג'נרל מוטורס וסובארו, אבל זפטינס ממהר להסביר: "סובארו עשו החלטה לחזק את העיצוב החיצוני, ואני עזבתי זמן קצר קודם את אלפא. זה פשוט התאים לכל הצדדים".
הוא לא המעצב האירופאי הראשון שהגיע למותג יפני בזמן האחרון. האם הוא רואה כאן מגמה? זפטינס, בחור מאוד תקשורתי ובעל חוש הומור, מחייך מיד ועונה. "כן, אני מכיר את אוליבר בויון ממיצובישי, למעשה אני חבר טוב של אחיו לורין. אבל זה צירוף מקרים בלבד. סובארו חיפשה אדם עם ניסיון כמו שיש לי, ומצאה".

בעיות עיצוב?

בניגוד למה שעלולים לחשוב, בעיקר לאור הדגמים שהוצגו בשנים האחרונות, זפטינס לא מצא שורת "פקידי הסתדרות" עם ספלי תה במחלקת העיצוב של סובארו. "להיפך", הוא מחכך בזקנו, "כשהגעתי גיליתי קבוצת מעצבים צעירים שעובדת יפה. צריך ללמד אותם קצת, לשים אותם בפוקוס, להצית אותם. אין הרי הרבה הבדלים בעבודה בין אירופה ליפאן. המרחק אינו גדול כפי שנדמה.
והוא אינו שוכח להפתיע. "טעות לחשוב כי היפאנים לוקים באפרוריות וחוסר ייחוד, השראה מוגבלת ותחכום שלא קיים. הכל עניין של החלטות אסטרטגיות שאינן בראשם של מעצבים, אלא בקומות ההנהלה. תסתכלו על מכוניות מעשורים קודמים של הונדה ומאזדה. היפאנים ידעו לעצב, והאפרוריות הנוכחית נובעת (או נבעה) מאסטרטגיה ברורה".
ואיך הוא רואה אם כך את סובארו בעתיד? "החזון שלי ושל ההנהלה הוא משותף, וזו כבר התחלה טובה המונעת חיכוכים מיותרים. אני רואה עיצוב איכותי ומתקדם, המשולב בהנדסה ברמה גבוהה. עיצוב פנימי וחיצוני שיהיה לא רק נאה לעין, אלא גם כוחני, משהו עם אופי". וכאן מגייס זפטינס משהו מאוצר שפת האידיש שלו, ומפתיע גם אותי: "אני לא רוצה מכונית יפה ואלגנטית מדי, אלא כזו שיש בה אישיות. מכונית עם 'חוצפֶה'. כזו שתשלב אמנם אלמנטים אלגנטיים, אבל גם קצת פרטים ממכוניות מוכרות זה מכבר".

המשפחה נוהגת

אנחנו חוזרים לדבר על האימפרזה, ואני שואל אותו לסדרי העדיפויות בתכנון מכונית שכזו. "סובארו היא מכונית שיכולה להתאים לקטגוריה - אילו הייתה כזו - הנקראת "משפחתית-לנהג". וסדר העדיפות נוטה בבירור לטובת האוחז בהגה. נכון, המשפחה חשובה לנו, אבל מי שמסיע אותה חשוב לנו עוד יותר. לכן, האימפרזה הספורטיבית עם מנוע הטורבו תהיה מבחינתנו תמיד חשובה בהרבה מ-1.6 אוטומטית.
לגבי מחליפת הג'אסטי החדשות פחות טובות. "נכון, אנחנו אכן עובדים על מכונית קטנה, אך היא מכוונת בעיקר לשוק היפאני. כרגע לפחות, כלל לא ברור אם תגיע לאירופה". האם הוא חושב שסובארו צריכה להשתלב בגל הקרוס-אוברים? "האמת" אומר זפטינס, "ניפחו את המושג הזה יותר מדי. אבל מה לעשות, גם המעצבים וגם הקהל אוהבים את זה. אנשים רוצים מכוניות יותר אישיות, המתאימות להם. הם לא רוצים את המכונית שהייתה לאבא שלהם".

בשטח

בכל מקרה, ראש מחלקת העיצוב מספר כי הוא אינו מתכוון להזניח את תחום השטח. "מה לעשות, ונושא זה טבוע עמוק בגנים של סובארו. יהיו מוצרים שיתנו לכך ביטוי מודגש, אחרים פחות. אבל אי אפשר להתעלם מכך בשום אופן.
כאשר אני שואל על נישות נוספות, הוא מתעורר ומיד מזכיר את תחום המיניוואן. "ביפאן יש ביקוש עצום לכלי-רכב מקטגוריה זו, בכל הגדלים. אבל אם זה תלוי בי, הייתי מעדיף דווקא מכונית שימושית, עם אופי מיוחד. אולי אפשר לכנות זאת מיניוואן עם קצת פלפל, ואולי תוספת של מלח פה ושם".
וזה המקום לשאול גם האם תייצר סובארו בעתיד מכוניות ייחודיות לשווקים שונים. לזפטינס תשובה די ברורה. "לסובארו שלושה שווקים חשובים: יפאן, ארה"ב ואירופה. מה שעוזר לנו להתמודד זה שאנחנו מתבססים על מכונית ייחודית במקור. כאן ההבדל בין השווקים קטן יותר, והלקוח בעצם אוניברסלי. אגב, זו גם הסיבה שה-WRX עושה עבודה נהדרת בארה"ב".

עתיד

בכל מקרה, את ההשפעות הראשונות של זפטינס נראה רק בעוד שלוש שנים, כאשר תופיע אימפרזה כל-חדשה. מעבר לכך, הקהל לא צפוי להבחין במגע של המעצב החדש - אפילו לא במחליפת הלגאסי הצפויה - למעט עדכונים קלים. וכדי שלא נתאכזב יותר מדי, מבטיח לי האיש כי הפיצוי יגיע בדמות שלל מכוניות תצוגה נוצצות ומלהיבות. "אני מבטיח כי החל מג'נבה 2003 יהיו לנו הרבה מכוניות תצוגה. ואתה יכול לצטט אותי - השיא מבחינתנו יהיה בטוקיו 2003, עם שפע חסר תקדים של דגמי תצוגה מעניינים". אז יש בכל זאת למה לצפות, גם אם נדרש להמתין הרבה זמן לכך. עם כל-כך הרבה חזון וכרזימה, נראה שזפטינס בפירוש עומד להקפיץ את סובארו לפנים מבחינת עיצוב – הגיע הזמן.