בנוסח איטלקי

בשנת 1457 הצהיר בכתב הנוטריון סר אנטוניו דה וינצ'י, בלשכת המס הקרובה למקום מגוריו, כי הוא מאכיל בין כל אנשי חצרו פה נוסף: "לאונרדו, בנו של בני פיירו, לא חוקי, אשר נולד לו ולאחת קתרינה, לפני חמש שנים". זה פחות או יותר הנוסח הראשון שהודיע לעולם על בואו של מי שעתיד להיות אחד מגדולי הגאונים בתולדות האנושות. מרחק קצר מבית האבן בו נולד התינוק, בכפר וינ'צי הסמוך לפירנצה, בין כרמים שופעי פרי אשר בין שורותיהם התרוצץ ללא ספק לאונרדו בעודו בחיתולי כותנה גסה, שוכן כיום יקב "לאונרדו".
היינות שלו מדגימים יפה את היכולת לשלב בין מסורת של מאות שנים (הטמונה בעשרות בעלי כרמים קטנים מן הכפר וסביבתו), לבין ייצור מודרני המנצל את מעלות הטכנולוגיה החדשה (מומחי היקב, אשר נולד לפני 30 שנה כאיחוד המגדלים הזעירים). בימים אלה נחת על שולחנו של המדור בקבוק של "קיאנטי לאונרדו 2001", אשר על תוויתו דיוקן פניו של האיש כקשיש (דיוקן עצמי). הוא עשוי על טהרת ענבי סנג'ובזה, הזן העיקרי של הקיאנטי, הוא קל יותר מה"קלסיקו", ניחוחי, פירותי מאוד, רענן ומהנה ללא חשבון בתור אחת הקניות הטובות ביותר בהשוואה למחירו – 45 שקלים. לשתות כעת.
בכלל, חובב היין הישראלי משופע אפשרויות כיום ככל שמדובר בבקבוקים מאיטליה. המגוון גדול, ברמות היין ובמחירים, ויקבים חדשים מצטרפים בכל פעם לרשימה, לצד כאלה ששמם הטוב שמור להם שנה אחרי שנה על המדפים המקומיים.

שיא של עושר ואיזון

נעים מאוד להיפגש, למשל, ביינות של יקב ruffino הסמוך לפירנצה, הנחשב בעיני רבים כאחד הטובים באיטליה כולה. המדור ידע באחרונה שתי דוגמאות מסחררות ליכולת שלו, הנותנת גיבוי אמיתי לכינוי "סופר טוסקני". ה"מודוס רופינו 1998", אשר בנוי כמו מגדל: על בסיס הסנג'ובזה, הזן המקומי הקלאסי, נוספו גם ענבי מרלו וקברנה סוביניון, והתוצאה משלבת את הארומות הטובות של כולם, יחד עם ניחוח חביות עץ האלון הצרפתיות. אפשר להניח לו להמשיך ולהתיישן כמה שנים בבקבוק, הנימנום אמור להביא אותו לשיא של עושר ואיזון כ - 230 שקלים לבקבוק.
ה"רומיטוריו רופינו 1999" הוא יין שמתאכזר למי שרוכש אותו. לא ברצינות. המדור טעם אותו בסביבה הטבעית שלו, בטוסקנה, על רקע הגבעות הנשיות של האזור, בצל שורת ברושים גברית, נוף שכבר ראה אלפי שנות היסטוריה חולפות על פניו. אז מה הן עוד שמונה או עשר שנים שמומלץ להמתין בטרם יגיע לבשלותו העתידה לפי הטעימות כעת? אפשר לרכוש אותו בארץ, בכ - 320 שקלים לבקבוק, ולנצור. אכן, יקר, אבל הכל לפי גודל החוויה.

רכישה מעולה של איכות

קרובה יותר לאפשרויות המימון של חובב היין המקומי, ועם זאת בתחום ההנאה הצרופה, היא סדרת היינות של יקב sartori, מאזור וונטו. בסוף המאה ה - 19 רכש האביר פייטרו סרטורי את אחוזת היין הזאת, אשר צאצאיו, בני הדור הרביעי, מנהלים עד עצם היום הזה. שלושה מהיינות שטעם המדור הם בגדר רכישה מעולה של איכות ביחס למחיר ה"וינייטי דה קא נובה – ברדולינה קלסיקו 1999", יין אדום מתערובת זנים כגון קורבינה ורונדינלה (שתי יפהפיות כרמים איטלקיות) עשיר בניחוחות פרי, צעיר, נעים וטעים מאוד. לקנות ולשתות. כ - 45 שקלים לבקבוק.
השני, אחד היינות היותר מזוהים עם היקב, הקשור ישירות לכרמי הסביבה הקרובה שלו, הוא ה"ואלפוליצ'לה", אחד המפורסמים שביינות וונטו. "וינייטי די מונטגרדלה – קלאסיקו סופריורה 1999", אשר יש בו את העדינות והקטיפתיות של בני גזעו, עם ניחוחות פרי ובושם פרחים, עם שנף העץ שבו התיישן, ועם איזון טוב. המחיר לבקבוק, כ - 49 שקלים.
והשלישי, "וינייטי די סלא – סואבה קלסיקו 2000", יין לבן יבש, ניחוחי מאוד, ידידותי לחך וצעיר, ובמפתיע גם עשיר ונוכח יפה בטעימה. יין סוף קיץ אידיאלי, צונן כמו התקווה למעט קרירות עם רדת הערב. לקנות ולשתות, כ - 42 שקלים לבקבוק.