שיסבירו לי, בבקשה

יש שיגידו שאני נאיבי, אחרים יגחכו וימשכו בכתף. ובכל זאת, אני עדיין מאמין כי מדינת ישראל מעוניינת, באמת ובתמים, להפחית את מספר התאונות על הכביש, ובעיקר את מספר הנפגעים. לא שעשתה רבות לקידום אינטרס ציבורי חשוב זה, אבל כוונה כנראה יש, וזה יפה לכשעצמו.
העניין הוא שבכל פעם מחדש אני מופתע לגלות כי אין לי מושג (וכנראה לעולם לא יהיה לי) על סמך איזה קריטריונים מתקבלות שם החלטות. הרי חברי ועדת הכלכלה הנכבדים, חברי כנסת במשרה מלאה, אלה שהחליטו על שינוי תעריפי הקנסות, לבטח עיינו בנתונים סטטיסטיים. דנו בהשלכות, התייעצו עם אנשי שטח, אולי נסעו לסמינריון זריז בלונדון. בקיצור, עבדו כנדרש. שהרי מדובר כאן בחיי אדם, כ-600 מהם בשנה ליתר דיוק. מדובר בתאונות, כמעט 20,000 מהן, עם כמות נפגעים אדירה.
אלא שראו זה פלא. לפי "המחירון" שהתפרסם היום, נראה כאילו אותם חברי ועדה מעולם לא נהגו על הכביש בישראל. לפי "התמחור", הם מעולם לא שוחחו עם נציגי משטרת התנועה או אנשי מד"א. גרוע מכך, הם אפילו לא טרחו להביט בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. שהרי אם כן עשו זאת, יש שתי אפשרויות: או שהניחו שכל אנשי המקצוע אינם יודעים על מה הם מדברים, ואילו הם יודעים טוב יותר; או שהחליטו על השינויים כחלק ממהלך נשגב, כזה שאינו ברור בינתיים לאיש. יש אפשרות נוספת כמובן, אבל אנחנו מדיה מכובדת, שאינה מאפשרת להתנסח בגסות.

למה?

כי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משטרת ישראל ואנשי המקצוע השונים, מודעים היטב לכך שאחת הסיבות העיקריות לתאונות דרכים היא הסטייה מנתיב. יש אפילו הטוענים כי היא ה-סיבה העיקרית. אם זה כך, מה טעם מצאו אנשי הוועדה הנכבדים להוזיל את הקנס על עבירת השימוש בטלפון סלולרי ללא דיבורית מ-750 שקלים ל-500? מה השתנה בנושא השיטוט בין מסלולים (סטייה מנתיב, זוכרים?) עקב הסחת דעת, שאנו לא מודעים לו?
האם כל אותם נהגי יד-בטלפון-ראש-מוטה-זיגזג-ימינה-שמאלה כבר לא מטרידים ואינם מסכנים את שלומם ושלום אחרים? האם עבירה זו הפכה פחות שכיחה? האם היא פחות מסוכנת? לטעמי, העובדה כי עבירה זו אינה נאכפת מספיק, הפכה את השימוש בטלפון לעניין שבשגרה דווקא, והופכת למכת מדינה מהמעלה הראשונה. או שאולי החליט מי שהחליט שפשוט אין אפשרות לאכוף אותה.
אז נכון, בוועדה נשמעו קולות לא מעטים שטענו כי מחירי הקנסות גבוהים מדי בכל מקרה. כאן נדרשת הוזלה, הם הסבירו. איני יכול שלא להסכים עם קביעה זו. אך באותה נשימה, מעניין כי מחירי הקנסות על עבירות מהירות דווקא נותרו גבוהים, גבוהים מאוד. האם נהיגה תוך כדי שיחה בטלפון, אחיזת ההגה ביד אחת, מבט מצועף אל הרקיע או המיקרופון, מסוכנת פחות ממהירות "מסחררת" של 26 קמ"ש מעל המותר בכביש בין עירוני?

יש עוד, כמובן

מדינת ישראל מודעת לבעיית תאונות הדרכים בתוך הערים הצפופות. כך לפחות נדמה היה, עד שהסתבר כי דווקא "מהירות מעל המותר בדרך עירונית" זוכה להוזלה של 20 שקלים – מ-270 ל-250. אפשר לוותר כמובן על השאלה מה טעם מצאו אנשי הוועדה בשינוי תעריף של 20 שקלים בלבד, ולהתמקד בנושא עצמו. אבל מישהו באמת יכול להסביר מדוע "הוזל" כאן המחיר. הטענה כי "עיגלו" את הקנס כלפי מטה כדי להתאים לקטגוריה "יקרה-פחות" פשוט אינה עולה בקנה אחד עם בעיות התחבורה בערים.
ולא פחות מגוחכת היא ההחלטה להוזיל את הקנס על אי שימוש בחגורות בטיחות במושב האחורי, מ-190 ל-100 שקלים. נניח שמישהו מפקפק ביעילותן של החגורות, בניגוד לכל סטטיסטיקה והיגיון. נניח. אבל אם זה כך, מה הטעם לשחרר מיליוני שקלים על קמפיינים יקרים הקוראים לציבור דווקא כן לחגור מאחור? משכנעים אותנו, דורשים במפגיע, אפילו מאיימים ומשתמשים בבני המשפחה הצעירים. אבל את הקנס מפחיתים כי…?
רגע אחד, זה לא הסוף. כי עבירת העבירות, זו המקפדת חיים יקרים מדי יום, זכתה בכל זאת לטיפול יסודי ומעמיק. מדובר כמובן בהחלטה המדהימה לגבות סכום של 250 שקלים בעוון נהיגה ללא שלט "נהג חדש". שוב, עבירה היא עבירה, וקנס הוא קנס. מי שאינו שומר על החוק חייב לשלם. אבל הפרופורציות רבותיי, הפרופורציות. כי דווקא עבירה זו "התייקרה" פי 3.5, ושקולה כנראה בחומרתה לפעמיים-וחצי "אי שמירת מרחק". אתם הבנתם את זה? אני לא מצליח.