נערי בנטלי

"יש מעצבים עם סגנון אישי, והם תמיד יביאו אותו למקום החדש בו הם עובדים. תמיד העדפתי להבין ראשית את רוח המותג, לעבוד לטובתו, גם אם עסקתי באותה עת עדיין במותג אחר. לדוגמה, כאשר עדיין עבדתי על האודי A3, נאלצתי לעסוק בתכנון סקודה אוקטביה. ובאותו זמן שהתחלנו לעבוד על המכונית החדשה של בנטלי, עוד הייתי עסוק בסופרב".
אני יודע שדירק ואן ברייקל כבר נשאל עשרות פעמים איך זה לעבור מיצרן כמו סקודה למותג בשם בנטלי. ובכל זאת, לא יכולתי להתאפק. אחרי הכל, מדובר במעבר קיצוני ביותר מיצרן מזרח אירופאי של מכוניות זולות יחסית, לכזה הנמנה על הקצפת המוטורית של אחד היצרנים היוקרתיים בעולם. בינינו, לא משנה כמה טובה תהיה סקודה, לקוחות בנטלי הרי לא ממש יתגאו לספר בשיחת סאלון שהמכונית שלהם עוצבה על-ידי האחראי לפאביה.

הכיוון הקלאסי

אבל ואן ברייקל, ראש מחלקת העיצוב של היצרן הבריטי, לא נחת כך סתם בבנטלי. ברזומה שלו תשע שנות עבודה באודי, שם היה אחראי על ה-80 אוואנט (סטיישן) הראשונה, ה-80 קבריו שיוצרה שנים ארוכות והפכה לאודי קבריו, וה-A8 היוצאת. "תמיד העדפתי מראה קלאסי שיהפוך נצחי, ולא צעקני אופנתי" הוא מסביר, ובהחלט ניתן לראות זאת בתיק העבודות שלו. עובדה, כל המכוניות האלה זכו לחיים ארוכים.
"תמיד אהבתי ועקבתי אחר בנטלי, אבל בהחלט לא חשבתי או חלמתי להגיע לשם". אבל, כאשר פרדיננד פייך, הבוס הכל יכול של פולקסווגן, ביקש ממנו לארוז את המזוודות ולעבור לבנטלי, לא היסס. "זו חברה קטנה. אין כאן בירוקרטיה או שפע של ישיבות. מרבית הזמן אינך רק מעצב, אלא מעורב בפיתוח הרכב בכל המישורים. למעשה, עבור מעצב מדובר במגרש משחקים אחד גדול, כזה שלא רוצים להפרד ממנו".

איך ניגשים

אז איך ניגשים לתכנון מראה בנטלי חדשה לגמרי, לאחר שנים ארוכות שלא הייתה כזו? "קודם כל, סדרתי לעצמי אפשרות לנהוג בחלק ממכוניות העבר, והשתדלתי לפגוש את אלה המוצבות במוזיאון שלנו. אתה יודע, עבודה קשה... כל זאת, כדי להגיע למצב בו אצליח לייצר משהו הרבה יותר מודרני מהקיים, ובכל זאת עם קווי בנטלי טיפוסיים".
אלא שקודם כל נדרש ואן ברייקל להקים מחלקת עיצוב אמיתית. "בראשית הדרך מנה צוות העיצוב של בנטלי רק ארבעה אנשים, ואני הייתי אחד מהם", כך מסביר לי רובין פייג', האחראי על עיצוב הפנים של הבנטלי החדשה שמצטרף לשיחה. "אבל פולקסווגן הבינו מה נדרש, והגדילו את הצוות ב'קרו' (העיר בה מצוי המפעל) לארבעים עובדים".
מלבד זאת, הביא עמו ואן ברייקל מסקודה את ראול פרז, האחראי הישיר לאיור הראשוני של הקונטיננטל GT החדשה ופיתוחו. זה האחרון, כמו פייג' אגב, נשלח אף הוא לנהוג במכוניות ישנות ובמתחרים עתידיים, כמו פורשה ואסטון-מרטין. "אין ספק, זה היה החלק המהנה ביותר בעבודה".
כדי להבהיר לי דבר או שניים, מציג בפני פרז איור של הקונטיננטל R, זו האגדית משנות החמישים של בנטלי, ששמשה השראה למכונית החדשה. "אנחנו מאד מעונינים לנוע קדימה, אבל אסור לנו לשכוח את העבר" הוא מסביר. וכאשר אני מתקשה לראות את הקשר בין המכונית הקלאסית לחדשה, הוא מסביר לי כי "שים לב לקו הדופן שעולה לפני הגלגל הקדמי, ואז יורד מעט. שים לב לקו הכנף האחורית הבולטת שמתרומם מלמטה. ואל תפספס את הסבכה הבריטית הקלאסית".

עבודת יד

לא מפתיע אותי שאנשי בנטלי להוטים להציג את המכונית החדשה כבנטלי אמיתית, למרות שימוש במכללים של פולקסווגן ולמרות שהמרכב מיוצר בגרמניה. אני מציק להם עם העניין הזה, והם תוקפים מייד בחזרה. "מרכבי רולס ובנטלי יוצרו בעבר בדרך כלל על-ידי חברות מתמחות, ורק אז הגיעו לקרו. ולמרות שחלקי המנוע מגיעים ברובם מפולקסווגן, הוא נבנה הרי מחדש ומורכב בבריטניה. חוץ מזה, יש כאן גם שני מגדשים שאין בפאטון, והרבה יותר כוח. ואל תשכח כי גם הפלטפורמה שונה. היא רחבה וקצרה יותר, וסרח העודף מלפנים קטן בהרבה".
בהמשך מוביל אותי פייג' לתוך המכונית שעל הבמה המגודרת, והופך אותי לאחד מיחידי הסגולה שישבו בתוך הבנטלי החדשה. זאת, כדי להוכיח לי שרמת ההידור והאופי הם כמו שהיו תמיד בבנטלי. ומה יש לדבר? עבודת היד של אמני קרו עם שילובי עור, עץ ואלומיניום הייתה ועודנה מרשימה. קשה שלא להתלהב למראה הקווים הכלליים, עם "שתי הקשתות"- מעל המחוונים ומעל תא הכפפות, המהוות מחווה לבנטלי מלפני כמה דורות.
גם פתחי האוורור מאלומיניום מלוטש בשני אופנים, בוהק מלפנים ומחוספס בצדדים, מרשימים אותי עד מאד. וכך גם מראה התכשיט העגלגל, בהשראת חפתים, למספר מתגים ומנופים. ובכל זאת, נראה שכמה לקוחות וותיקים של בנטלי יתאכזבו מגילוי מספר מתגים - מצופים בניקל או לא - במערכות אלקטרוניות כמו בקרת אקלים, מתלים, בקרת שיוט ומערכת תקשורת שהגיעו מהפאטון. "השתדלנו למקם אותם באופן שונה, אבל המערכות האלה מכתיבות סדר מסוים שיוצר דמיון. מעבר לכך, עלות פיתוח מתגים כאלה יקר מאד, ופשוט נאלצנו לקחת אותם מחברת האם". מודה פייג'. אז לא היה להם צ'ק פתוח?

העתיד

"אני מודע לכך" מסיים ואן ברייקל, "שיהיו אנשים עבורם לא תהיה הקונטיננטל החדשה בנטלי אמיתית. ועבורם, יש לנו עדיין מכוניות ישנות. אני לא מודאג, יהיו לנו הרבה מאד לקוחות חדשים. המכונית הזו מסמנת את הכיוון של בנטלי בעתיד. בשלב הקרוב היא תשמש בסיס לגרסת סדאן משפחתית, ובזכות העובדה שהיא חסרת קורה מרכזית, יהיה לנו קל להציע גם גרסה פתוחה".
"צריך לזכור כי מכוניות אלה אינן מחליפות את הארנז' הגדולה ואחיותיה, אלא מצטרפות למבחר. בהמשך הדרך יוחלפו גם המכוניות הגדולות של בנטלי, והקונטיננטל מהווה הצהרת כיוון גם לגביהן, הן מבחינת מראה והן מבחינת חטיבת הכוח וההנעה הכפולה. אגב, אל תתפלא אם תגלה בעתיד הלא רחוק מדי גרסה ספורטיבית וחזקה אף יותר ל-GT".
אם כבר הוא אומר זאת, אני מוצא לנחוץ לשאול עוד. בעיקר לגבי אפשרות ייצור עתידית של מכונית ספורט עם מנוע מרכזי, כמו ה'האונדרי' שנראתה בתצוגות בעבר? "זה ייתכן" הוא משיב, "אבל זה לא ממש נחוץ כרגע. עכשיו אנחנו מתמקדים במטרה הרבה יותר גדולה - להעמיד את החברה על הרגליים. אחר כך יהיה זמן להשתעשע..."
ולסיכום מתערב פרז, ונותן לי בחינם את משפט הסיכום: "יש לנו המון אפשרויות לעתיד. אחרי הכל, איזה מותג אחר אתה מכיר שנע בטווח שבין מירוץ הלה-מאנס והמכונית הייצוגית של המלכה?". צודק.