שמואל סיסו חוזר לפוליטיקה

קונסול ישראל לשעבר בניו יורק, שמואל סיסו, נמצא כרגע בשלב של לפני הזינוק. שנה לפני הבחירות זה עדיין מוקדם מכדי לצאת בהצהרה אבל לא מאוחר מכדי להתחיל לעבוד, וסיסו, למרות שלא יודה בכך, כבר החל לעבוד. לאחרונה הוא אף שכר משרד גדול לייעוץ תקשורתי מהקריות. במילים אחרות, לאחר חמש שנים, רובן בחו"ל, מתכוון סיסו לחזור לפוליטיקה, ובגדול. העבודה מתחת לפני השטח בעיצומה. מתנהלתים מגעים ופגישות עם אישים פוליטים מקרית ים, כולל עם ראש העיר, בני סטלקול, והתמונה שמתקבלת מחמיאה מאד לסיסו.
ראשות העיר מוגשת לו בהוקרה, במי קונסנזוס מקיר לקיר של אישים ממפלגות שונות. רק תגיד, והעיר שלך. שמואל סיסו חזר לארץ לפני שנה וחצי, לאחר כשלוש וחצי שנים כקונסול ישראל בניו יורק, סיסו, ליכודניק המזוהה עם דוד לוי, הוחזר עקב חילוקי דעות עם שר החוץ, שמעון פרס. לאחר 23 שנים בחיים הציבוריים, הוא הבטיח למשפחתו שהחזרה לארץ תהיה שקטה מפוליטיקה, לפחות בהתחלה. אז לפחות בהתחלה, הוא אכן עמד בהתחייבות שלו בצורה מכובדת. היום הוא כבר שוב בפוליטיקה.

נוף עד נתניה

מאז חזר, מעביר סיסו את הזמן בשותפות במשרד עורכי דין בתל אביב ונהנה מהחיים: קם בבוקר, נוסע ברכבת לתל אביב, יושב במשרדו שבקומה ה-33 במגדלי עזריאלי ומשקיף על הנוף המדהים. "יש לנו נוף עד נתניה", הוא מספר. בכל זאת, איך המעבר ממכוניות השרד והמאבטחים האישיים בניו יורק לקרון השמור של רכבת ישראל.
"רכשתי גם פה מכונית שרד. לשמחתי, הרכבת היום היא שירות יוצא מן הכלל. זה הרבה יותר נעים ונוח מאשר מהשתרך בפקקים, להגיע מותש ולחפש חנייה. מעבר לזה, לאט לאט נוצר גם 'מועדון' של חברים שנוסעים לעבודה בתל אביב בבוקר וחוזרים אחר הצהריים. מנכ"לים ואפילו ראשי רשויות".

- כמה בעצם אתה עוסק היום?

"לקחתי פסק זמן מהפוליטיקה. היום אני מתרכז בעסקים. המשרד שלי עוסק בעיקר בנושא של השקעות בחו"ל, שוק ההון, מיזוגי חברות ורכישות. אנחנו מעורבים במספר עיסקאות גדולות במשק. פורסם לא מזמן בתקשורת שהייתי אחד המועמדים לרכוש את הקלאב מרקט. זה תחום שונה לגמרי מהפוליטיקה, תחום מעניין, שבהחלט יש בו אתגר. 20 השנים בעין הציבורית פגעו גם במשפחה והבטחתי להם עוד בניו יורק שכשנחזור לארץ, לפחות שנתיים אקדיש לבית ולעסקים. קיימתי את ההבטחה".

- אמרת שנתיים

"כן"

- ואחר כך אתה רץ לראשות עיריית קריית ים?

"נו, תעבור לשאלה הבאה"

- אתה מתגעגע לפוליטיקה?

"בסך הכל, אי אפשר להתנתק. ברגע שחזרתי, להפתעת רבים, לגור בקרית ים, למרות שהיו לי אפשרויות רבות אחרות, קשה להתנתק. כשאתה חי במקום ואנשים רגילים לזהות אותך כראש העיר, כאיש ציבור, הם מגיעים אליך עם פניות, בקשות ושאלות".

- מי פונה אליך?

"עבור לשאלה הבאה"
סיסו הוא איש זהיר. כל אמירה שעלולה להתפרש כהכרזה רשמית על כניסה למירוץ, נבלמת מיד. נפגשנו השבוע בבית קפה כדי לשמוע ממנו על תוכניתו לקדם את רעיון עיר הקריות, בו הוא עוסק בשנה האחרונה. בקשר למירוץ הוא אומר: "עזוב, עוד חזור למועד. הגיוני שאני התייחס לכך יותר משנה לפני הבחירות?". בבית הקפה עובר אזרח תמים, שזיהה את סיסו וניגש לברכו לשלום. סיסו אמנם לא זיהה במי מדובר, אך התנהג אליו באדיבות רבה. "תחזור אלינו, שמואל", אמר האיש, "אנחנו מתגעגעים אליך, אתה ראש העיר הכי טוב שהיה לנו. רק טוב עשית לנו בעיר". "תודה", אמר סיסו קורן מאושר.

- בוא נדבר על עיר קריות?

"כבר מזמן הצגתי את העניין בפני ועדת חקירה של משרד הפנים. עיר קריות, בשורה התחתונה, בסופו של תהליך, היא דבר חיובי וחיוני. המטרה הסופית היא להגיע למצב שיהיו עיר אחת עם תקציב אחד ושעיר אחת לא תהיה מקופחת יותר מהאחרות. אבל, לפני זה יש כמה צעדים שאני מציע לעשות, ובעצם, כבר הצעתי לוועדה. בתחילת הדרך צריך לעשות מהלך ביניים, שהוא חלוקה מחדש של הקריות".

- מה זאת אומרת?

"למשל, הגבול הטבעי של קרית ים ממערב הוא הים התיכון, וממזרח מסילת הברזל. קרית ים צריכה להימשך ברצועה עד לקישון, כך שתכלול גם את קרית חיים המערבית ואת קרית שמואל. כך גם קרית מוצקין, ממסילת הברזל עד לכביש עכו-חיפה ועד לבתי זיקוק או לצומת קרית אתא, וכך גם קרית ביאליק".

- מה נשיג בזה?

"נחזק את הקריות. מצד אחד, נוסף אוכלוסייה. מצד שני, ניתן להם בסיס כלכלי הרבה יותר גדול מזה שקיים היום. כל התהליך הזה צריך להתבצע במהלך תקופת מעבר של, נניח, חמש שנים. ברגע שיהיה לנו את זה, יהי הרבה יותר קל להשקיע בתשתיות ובביסוס כלכלי במקומות שצריך. אגב, אני לא מציע עיר קריות מדן ועד אילת, אלא ביאליק, מוצקין וים".

- את קרית חיים מחקת?

"לא מחקתי. איחדתי אותה ואת קרית שמואל. הרי מבחינה מוניציפלית אין כמעט קשר בין קרית חיים המזרחית למערבית, או בין קרית חיים בכלל לחיפה. הרי כשאתה יוצר מקרית חיים אתה עובר נהרות, אגמים ושדות עד שאתה מגיע לחיפה, ובאמת, התושבים מרגישים די מבודדים. על פי ההצעה שלי, חלוקת הערים תהיה טבעית יותר, והם יחושו שייכות. בדרך זו גם נחזק ונכין את שלוש הערים האלה לעיר אחת. לצורך כך הייתי רוצה להשתמש בנסיון של מה שלמדתי בניו יורק, למרות שזה קצת יומרני להשוות בין הקריות לניו יורק.
"גם ניו יורק מחולקת לעיריות משנה (מנהטן, ברונקס, ברוקלין וקווינס). לכל המקומות האלה יש שלטון מקומי, עם ראשי ערים ונבחרי ציבור משלהם, ובזמנו ג'וליאני שימש ראש עיר הגג של כל הערים האלה. הוא היה המוביל שנתן הכל, אבל לכל עיר היו סמכויות במישור המקומי, כדי שאף עיר לא תצא מקופחת. לי יש יחסים טובים מאד עם ראשי הרבעים. בעבר שוחחתי עם פרננדו פרר מברונקס על הרעיון שהם יארחו משלחת של ראשי ערים מפה, שייסו לראות איך עובדת הדינמיקה של רשות מקומית-רשות מרכזית ואיך מונעים פגיעה בפרט".
סיסו ממשיך: "היום האזרח רוצה את ראש העיר, הוא הולך 100-500 מטר ברגל, ממתין ליד הלשכה שלו ונכנס, או קובע פגישה. התושבים פה חוששים שאם העירייה תהיה אחראית על 300 אלף תושבים, פתאום השירותים הללו ישתבשו. בניו יורק מצאו לזה פתרון יפה מאד, ובהחלט הייתי מציע ואפילו מארגן משלחת של אישי ציבור שיבדקו איך הדברים האלה נעשים".
שלב הביניים הזה, אומר סיסו, הכרחי. "נניח שהעירייה המרכזית תהיה במוצקין, שהיא האמצע הגיאוגרפי. זה לא אותו דבר עבור תושב קרית ים, שרגיל לחצות את הכביש ולראות את המוקד ואת מחלקת החינוך, ופתאום צריך לנסוע באוטובוס או לחפש חנייה, וכך גם לגבי תושבי ביאליק. עוד נושא חשוב הוא שיש הבדל בין הקריות בחוזק שלהן ובאופי השירותים שהן נותנות לתושב. ברגע שיש ראש עיר אחד, הוא יכול אולי להחריף אותו. לכן, הצעתי תקופת ביניים מתוך מחשבה על איחוד עתידי. להביא את הקריות לאיזון כדי שכשהן יתאחדו תחת ראש עיר אחד, עם שלטון מקומי בכל מקום, הצעד לא יעלה הרבה כסף. רק כך איחוד כזה יכול להיות יעיל".

- זה ריאלי?

"למה לא?"

- תהיה היענות?

"תסתכל בארכיון שלכם. עוד בתקופת כהונתי כארש העיר היו גם בקרית שמואל וגם בקרית חיים תושבים שרצו להתאחד עם קרית ים. היום שמעתי על תושבים שרוצים להתאחד עם קרית מוצקין".

- אולי קומץ תושבים שרע לו מדבר על איחוד?

"אני לא מכיר את המצב. אני אומר מבחינת ההרגשה הסובייקטיבית שלנו. מובן שצריך להתגבר על הרבה מכשולים פוליטיים, בירוקרטיים. הרבה ערים בעולם עובדות בשיטה שאני מציע. אצלנו זה אמנם דגם מוקטן, אבל הדינמיקה אותה דינמיקה: הרבעים, המרכז, הביחד ואיך גורמים לכך שאף מקום לא יקופח, שהפרט לא ייצא מקופח ושלא ייבלע במסגרת הזאת של עיר גדולה".

- מה צריך לעשות כדי להתחיל בתהליך?

"מובן שצריך לעשות הכל בשיתוף השלטון המרכזי. צריכים לשבת כל ראשי הערים הנוגעים בדבר. צריך להגיע להסכם עם עיריית חיפה, וצריך לעשות הכל בצורה שתהיה מוסכמת על כל הצדדים. אחרי לימוד לעומק של העניין הזה, צריך יהיה, אולי, לשנות חקיקה".

- ואיך אתה תפעל בנושא?

"זה לא הרעיון שלי. ככל שאני זוכר את ימי בפעילות הציבורית בקריות, אני זוכר פאנלים בנושא. אני רק מעלה רעיון שהוא בעצם הדרך להוביל את זה בצורה הנכונה והבריאה ביותר לטובת הפרט והערים".

- אגב, מי יעמוד בראש עיר הקריות החדשה? אולי אתה?

"תעבור לשאלה הבאה".