עונת 03-02: בוסטון סלטיקס

וין בייקר חזר השנה לנופי ילדותו בניו אינגלנד אחרי גלות של תשע שנים במילווקי וסיאטל. בייקר משתקע מחדש בבוסטון, קרוב להרטפורד שבקונטיקט, העיר בה שיחק כדורסל כשחקן מכללות אלמוני ופרץ אל התודעה של אנשי המקצוע ב-NBA ככוכב אמיתי. תשע שנים לאחר שנבחר שישי בדראפט על ידי הבאקס, תשע שנים של מלנכוליה, התמכרויות ויחסי אנוש שבריריים, מנסה בייקר בן ה-31, שבע אכזבות ובראוניס, לשקם את הקריירה שלו עם הסלטיקס.
המאמן ג'ים או'בראין והמנכ"ל כריס וואלאס החליטו משום מה לשנות את הנתיב, שהביא אותם עד לגמר המזרח אשתקד, ולוותר על קני אנדרסון ו-ויטאלי פוטאפנקו כדי להשיג את בייקר. השיקול פשוט: פול פירס ואנטואן ווקר יכולים להביא אותך לקו הגמר, אבל לעולם לא תחצה אותו ללא ביג-מן דומיננטי. או'בראין ו-וואלאס חושבים כנראה שבייקר יכול לשוב ולהיות כזה. בעצם אין להם ברירה, הפורוורד המעופף טוני באטי הוא לא יותר מ"סנטר וואנאבי". האתלטיות המרשימה שלו לא מחפה על החוסר במאסה וביציבות. יציבות היא לא תכונה שאפשר ליחס לבייקר, אבל עם סביבה תומכת וחסות של זוג כוכבים כמו פירס ו-ווקר, מקווים ב'פליט סנטר' שבייקר ישוב לשלוט בצבע כמו בימיו הראשונים במילווקי.
גם אם פרויקט בייקר יצליח השנה, הרי שמרכז הכובד של הסלטיקס לא ישתנה. המפתחות להובלת הקבוצה נמצאים בידיים של ווקר ופירס וכל עוד הם לא יריבו עליהם, צפויים לסלטיקס הישגים. השניים הם מהסקוררים האפקטיביים בליגה ומסוגלים לעשות נקודות בכל זמן, מכל טווח. פירס, שהיה היחיד שלא איכזב במדי הנבחרת האמריקנית באליפות העולם, הוא שחקן אחד על אחד טוב לפחות כמו קובי בראיינט. אמנם אין לו את שאקיל או'ניל לידו, אך גם האיום הממשי של ווקר, גורם להגנות לחשוב פעמיים אם ברצונם לשמור על פירס בדאבל-טים. לחשוב פעמיים הוא לא משהו שאתה יכול לעשות מול ההגנה האנרגטית של הסלטיקס. באטי, וולטר מקארת'י ובעיקר אריק וויליאמס הם שחקני הגנה נמרצים שינצלו כל היסוס לאיבוד כדור.
למרות הדומיננטיות של פירס ו-ווקר והחיזוק של בייקר, יש עדיין מספר שאלות שאו'בראין יצטרך לענות עליהם, אם ברצונו לשחזר את הישגה של הקבוצה בפלייאוף. הטרייד עם סיאטל הביא אמנם את בייקר, אך השאיר את הסלטיקס ללא רכז טבעי, שכן טוני דלק ושאמונד וויליאמס (שהגיע גם הוא מסיאטל), הם יותר קלעים נמוכים מרכזים. ייתכן שזהו הימור שהמאמן מוכן לקחת בהנחה שהכדור גם כך ישאר בידיים של פירס, שיתפקד הפעם כשוטינג-גארד ושל ווקר שינהל את המשחק מעמדת הסמול-פורוורד. בעיה נוספת היא ההגנה שתצטרך להוריד קצב, אם ברצונה שבייקר ורובן וולקוביסקי הכבדים יסיימו את העונה. בעיה אחרת, אותה לא יוכל או'בראין לפתור, היא איך תשפיע העברת הבעלות של הקבוצה מידיו של פול גאסטון לקבוצת המשקיעים המקומית על השחקנים או על עתידם בקבוצה.
הבאתו של בייקר לבוסטון מבטאת הלך רוח שקול ורציני יותר בצוות המקצועי של הסלטיקס, שמכוון גבוה ויודע כי כדי לפגוע צריך גם נוכחות מתחת לסלים. מצד שני, הרעננות המפתיעה והטורים הבלתי אפשריים שהקבוצה פעלה לפיהם עלולים לדעוך ולהשאיר אותה במעמד של עוד קבוצת פלייאוף טובה. התעלות של בייקר, עדיין ביג-מן עם פוטנציאל אמיתי, יכולה להחזיר את הסלטיקס לימים בה צפתה על הליגה ממבט הציפור (בירד).

שחקן מפתח: טוני דלק

אנדרסון עזב עם ג'וזף פורטה לסיאטל, אריק סטריקלנד פרש לאינדיאנה והסלטיקס נשארו עם דלק, שהגיע בעיצומה של העונה שעברה מפיניקס. עם כל היוזמה של פירס והפיקחות של ווקר, הם עדיין מעדיפים לעשות נקודות ולהימנע מניהול משחק. דלק, שבנה לעצמו שם של ספק נקודות 'אקסקלוסיבי' מהספסל (עין ערך ויני "מיקרו-ווייב" ג'ונסון), יצטרך לגלות עצמו מחדש כרכז ולחלק את הכדור בין פירס ווקר ושאר שחקני הקבוצה, במקום להשאיר אותו לעצמו כהרגלו.

אבידה גדולה: רודני רוג'רס

יותר מכולם יתגעגע דלק, כמו הקבוצה כולה, לרודני רוג'רס שהגיע איתו מפיניקס ועזב הקיץ ליריבה המאיימת ביותר, ניו ג'רזי נטס. הפורוורד המאסיבי, שילוב קטלני של כוח, פיקחות ויד מדויקת להפליא משלוש, הוא האיש השישי היעיל ביותר בליגה לאורך העונות האחרונות. בפלייאוף האחרון תרם לא פחות משחקני החמישיה כולל פירס ו-ווקר ומעבר לחור העצום שהוא משאיר אחריו על הספסל ב'פליט סנטר', הוא מטה את יחסי הכוחות המזרח באופן קיצוני יותר לטובת הנטס.

סגל הקבוצה

חמישיה מוערכת: טוני באטי (26, 2.11), וין בייקר (31, 2.12), אנטואן ווקר (26, 2.04), פול פירס (25, 2.01), טוני דלק (28, 1.88).
על הספסל: ברונו שאנדוב (22, 2.18), רובן וולקוביסקי (29, 2.09), וולטר מקארת'י (28, 2.08), אריק וויליאמס (30, 2.04), קדריק בראון (21, 2.02), ג'יי.אר. ברמר (22, 1.88), שאמונד וויליאמס (27, 1.86).