מצורעים. על בקשת קפריסין לפסול את ישראל

קשה להאמין שמישהו באופ"א ייקח ברצינות את בקשתה של קפריסין לפסול את נבחרת ישראל ממוקדמות יורו 2004; סביר להניח שאפילו הקפריסאים יודעים את זה, וכל המהלך שלהם מכוון לגרוף איזה רווח כספי או פוליטי קטן, על ידי הצגתם כמי שנפגעו שלא באשמתם. אלא שלצעדים מהסוג הזה יש אפקט מתגלגל – כשקטאר או תימן ביקשו לפסול את ישראל בפיפ"א, היה קל מאוד לנפנף אותם מכל המדרגות; כשקפריסין עושה את זה, זה כבר יותר מסוכן; כשמעצמות אמיתיות יתייצבו מאחורי הרעיון להגלות אותנו מהעולם הספורטיבי, זה יהיה ברוך אמיתי.
הרי זה בדיוק מה שקרה עם משחקי הבית: בהתחלה האיום לא לקיים כאן תחרויות לא נראה לנו רציני, אחר כך כבר אנסנו את האוסטרים בקושי רב להופיע כאן, וכמה חודשים אחר כך כבר אף אחד לא היה מוכן לדרוך בשדה התעופה בן גוריון, ואפילו הקשרים המפורסמים של גברי לוי והתחנונים של מתן וילנאי לא עזרו.

האנטישמים החדשים

בעיני הרבה ישראלים, קפריסין הננסית הצטרפה אתמול לרשימה המתארכת והולכת של שונאי ישראל, אויבי הציונות והאנטישמים החדשים. אוסטריה שם מימי אוטו באריץ', הצרפתים הם כידוע חברים של כבוד במועדון, האנגלים עיצבנו אותנו כשלא רצו לארח את המשחק מול קפריסין, ורשימת אלו שתופסים לנו טרמפ על הגב, או שסתם לא רוצים לשמוע מאיתנו, הולכת ומתארכת. מסתבר שהעולם באמת כולו נגדנו, וזו לא הרגשה נעימה בכלל.
עכשיו, יהיו אשר יהיו עמדותיכם בקשר למלחמה עם הפלסטינים, הגיע הזמן שנתחיל לדבר על המחיר שהעסק הזה גובה מאיתנו, ועל המחירים העתידיים שהוא עוד יגבה. יכול להיות שאנחנו מעדיפים לצפצף על העולם ולהישאר בשטחים לנצח נצחים, אבל צריך לדעת שאנחנו בדרך להיות דרום אפריקה החדשה, המצורעים של העולם. לא יהיו כאן תחרויות ספורט, לא יהיו הופעות רוק או קונצרטים מהעולם, לא יהיו תיירים, והמשבר הכלכלי יילך ויעמיק (כי מה לעשות, לישראל אין את עתודות הזהב והיהלומים שהיו לאפריקאנרים).
אפשר לומר ש"העימות הזה נכפה עלינו", ש"אין לנו ברירה", וש"זה או אנחנו או הם", אבל באותו הזמן צריך לדעת שבקרוב מאוד כבר לאף אחד לא יהיה כוח לשטויות שלנו. מה לעשות, כדור הארץ הוא לא מקום הוגן. לארצות הברית אולי מותר להפציץ אזרחים בכל פעם שמציקים לה, או סתם כי מתחשק לנשיא לשכוח מהצרות בבית. לישראל אסור. גם הטיעון שלרוב המדינות שהיום מטיפות לנו מוסר יש קופת שרצים נאה על גבן לא מזיז לאף אחד. הכללים השתנו, ומדינה אחת קטנה וחצופה במזרח התיכון היא לא מי שתכתיב את הסדר העולמי.

"השערה סתמית"

נחזור לקפריסאים. במכתב ששלחה ההתאחדות הקפריסאית לאופ"א נאמר ש"ההחלטה לדחות את המשחק מול ישראל נלקחה על בסיס השערה סתמית שהמצב בישראל עשוי להשתפר (עד לחודש אפריל)". קשה לחשוב על הגדרה מוצלחת יותר לגבי העתיד שמחכה לנו מעבר לפינה. כל עוד נמשיך לחשוב שאין לנו ברירה אלא להמשיך להילחם בפלסטינים, באו"ם, בכל העולם ובאחותו, כל השערה על שיפור במצבנו תהיה בהכרח "סתמית", ואפילו "סתמית מאוד". להפך: עוד פעם פעמיים שנוריד איזה כמה משפחות בחיסול ממוקד, ונתחיל לראות טורנירי ספורט גדולים רק בטלוויזיה, והפעם לא בגלל שנפסיד במוקדמות.