שתף קטע נבחר

טור אישי: סתם אלימות

לא היה שום היגיון מאחורי ההתפרעות של אוהדי בני יהודה בשכונה: השופט לא קיפח אותם, הקבוצה שלהם לא הסתבכה בתחתית ואפילו המשחק עצמו לא היה דרמטי במיוחד. אבל בחברה שהופכת את האלימות הפיזית לכלי הביטוי העיקרי שלה, רק טבעי שכמה אנשים יחליטו לומר כך את דעתם על התוצאה

דקות אחדות לפני סוף המשחק מול הפועל תל אביב נמאס לחלק מאוהדי בני יהודה לראות את קבוצתם מפסידה, והם נטשו את האיצטדיון; חלק מהם גם השליך כמה אבנים לתוך היציע של אוהדי הפועל תל אביב. שישה אנשים נפצעו.
האירוע בשכונת התקווה מדהים מפני שלכאורה, לא הייתה שום סיבה לאלימות: אף אחד לא טען שהשופט קיפח את בני יהודה. ההתאחדות לא כפתה על הקבוצה החלטה לא הוגנת. המשחק לא היה דרמטי או מרעיש במיוחד, והקבוצה אפילו לא הסתבכה בגללו בתחתית; להפך – היה זה רק ההפסד השני של בני יהודה העונה, וגם אחריו היא נותרה בחציה העליון של הטבלה. מאחורי האלימות הזאת לא עומדת שום מצוקה. אפשר לתאר זאת רק כך: חלק מאוהדי בני יהודה היו עצובים בגלל ההפסד, אז הם החליטו לפתוח לכמה ילדים את הראש. קשה אפילו להשתמש במלה "החלטה" בהקשר הזה: זה היה מן טקס חלול שכזה, צפוי ואידיוטי. מן הסתם הוא יחזור על עצמו שוב מתישהו.
היו אנשים בבני יהודה שאמרו להגנתם שאוהדי הפועל התגרו בהם. זה טיעון שמלמד כמה דברים על מי שמעלה אותו. לפי הגירסה הזאת, התל אביבים קראו ליריביהם "ברברים", ואת שכונת התקווה הם כינו "גן חיות", אז אוהדי בני יהודה התפרעו כדי להוכיח להם שהם טועים.
לא רק בשכונה היה אקשן. השבת נפצעו 35 אנשים על איזו גבעה טרשית בשומרון, בעימות לא כל כך חשוב, בסופו של דבר, שבמקום אחר היה מסתיים במסדרונות הפרלמנט או על רחבת ההפגנות. אבל במדינת ישראל החליפה האלימות הפיזית את זו המילולית בתור צורת הביטוי העיקרית. זה הסגנון השולט היום, והוא גם מתקבל בהבנה: בואו ננחש כמה מהמתפרעים בגבעות השומרון או מאלו בשכונת התקווה הולכים לקבל עונש רציני באמת, משהו כמו כמה חודשים בכלא.

פריקת תסכולים

בתחילת האינתיפאדה, אחרי שישראל הרסה את המסוקים של ערפאת, הסביר גורם בצה"ל את ההיגיון מאחורי הפעולה הזאת כך: "כשרוצים לפגוע בכבודו ובגבריותו של השכן, שורטים לו את המכונית, וזאת הייתה המטרה שלנו". אם זו הדרך שבה חושבים מעצבי המדיניות בישראל, אין סיבה לקוות שאוהד הכדורגל יהיה שונה. מתעצבנים קצת, אז מה יותר פשוט מלדפוק למישהו אבן בראש, או לשרוט לו את המכונית? הרעיון כאן אינו שפעולת התגמול בעזה היא לא מוצדקת, או שהאינתיפאדה בשכונת התקווה היא כן מוצדקת, אלא שדרך המחשבה של הרבה מאוד אנשים אינה מייחלת עוד לפתרון של בעיות, אלא רק לפריקת תסכולים, ואם אפשר, אז בצורת בזנ"ט בראש של מישהו.
בחלון התגובות שלכם תהבהב עוד מעט כתובית מתחסדת נגד מלחמת אחים, וב"שירים ושערים" מתנגן לו ג'ינגל נגד אלימות בספורט. האמצעים הללו חסרי תועלת לחלוטין. בני יהודה תחטוף בטח קנס, כמה משחקי רדיוס ואולי גם הפחתת נקודות. גם זה יהיה חסר תועלת; האלימות בכדורגל תמשיך, ומן הסתם אפילו תגבר, כי הספורט רק משקף כאן את החברה הישראלית. למען האמת, אין לי שום רעיון טוב נגד תהליכי האטימות, ההתבהמות והאלימות שעוברים עלינו. אט אט, מתעצבת השיגרה החדשה שלנו: אם פעם היינו צריכים סיבה אמיתית בשביל לשרוף את המועדון, עכשיו מותר לעשות את זה סתם כי משעמם.

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
נועם שיזף
צילום: ערוץ 2
"אינתיפאדה" בשכונה
צילום: ערוץ 2
צילום: ערוץ 2
אוהד הפועל ת"א מקבל טיפול
צילום: ערוץ 2
מומלצים