עונת 03-02: מילווקי באקס

שבע שנים עברו מאז חלק קווין אולי את אותו פרקט עם דורון שפר וריי אלן באולם של 'יוקון' בקונטיקט. באוגוסט האחרון חזרו השלושה לשתף במשחק הצדקה של מאמנם לשעבר ג'ים קלהון. מאמנו הנוכחי של אלן, ג'ורג' קארל, סידר לו מפגש נוסף עם אולי בבק-קורט של מילווקי באקס.
אולי, שחקן שבשנותיו הראשונות ב-NBA לא ממש היה ברור מה הוא עושה שם (אולי עבר בשמונה קבוצות במשך שבע שנים), אבל בשנתיים האחרונות הוכיח את עצמו כרכז מחליף יעיל וחרוץ וזה גם מה שהוא יהיה לסאם קאסל, ממש כמו שהיה לשפר בימים המשוגעים בקונטיקט.
קאסל וריי אלן הם רק שתי צלעות מהטריו ההתקפי המסעיר שהפעיל את הבאקס בשנים האחרונות. הצלע הנותרת, גלן רובינסון, נשלח בטרייד לאטלנטה, אולם קשה להגיד שהשניים מזילים דמעה בעקבות הפרידה.
כידוע, העונה של הבאקס, אחת מהמועדמות לתואר בתחילתה, הסתיימה בכשלון צורב ללא פלייאוף והעצבים החלו לבעבע מתחת לפני השטח. לאחר שה"ביג-דוג" מצא לו מלונה חדשה, גלשו העצבים לתקשורת כשרובינסון ואלן החל לסגור חשבונות מעל דפי העיתונים.
הדבר מפתיע במיוחד כשמדובר באלן, הידוע באישיותו הנוחה והמנומסת – אולי אפילו מפתיע לטובה כי קארל כבר מתריע על כך במשך שנים שאלן צריך להפסיק להיות ילד טוב, אם ברצונו להיות כוכב אמיתי.
אלן הוא כבר אחד מהגארדים הטובים בליגה - מסוויש קלאסי עם זריקה קשתית מושלמת, שאפילו אוקלידס יכול היה לשרטט באופן מדויק יותר. אבל אלן לא מתחיל או נגמר בקליעה מבחוץ. הוא מחויב ללכת באגרסיביות לסל, למסור, לקחת ריבאונד ולשמור או כל דבר אחר שדרוש לניצחון.
למרות זאת, הוא עדיין לא הבשיל להנהגת הקבוצה, לטענת קארל בגלל חביבותו (או במילים אחרות חוסר בכריזמה). קאסל, ששימש בשנים האחרונות כנקודת האיזון בין אלן ורובינסון נכשל בכך בעונה שעברה. קאסל הוא רכז מצוין, חזק ואגרסיבי, אבל בעונה שעברה היא סבל מאי יציבות ומפציעות. בהיעדרו, לא היה מי שינהל את הקבוצה וזו בדיוק הסיבה להחתמתו של אולי.
קאסל ואלן סבלו מפציעות לאורך כל העונה, אך בהחלט ייתכן כי השנה יוכיחו הכוכבים הצעירים והעולים של הקבוצה, מייקל רד וטים תומאס, כי מעז יצא מתוק. תומאס, פורוורד אתלטי עם יכולות של גארד, איכזב בעונה שעברה כשלא המשיך להתפתח על פי הצפי, אולם בהתחשב במפולת של הקבוצה כולה, המנכ"ל ארני גרונפלד וקארל עצמו, יכולים להרשות לעצמם לתת לו עוד הזדמנות.
העונה תהיה זאת ההזדמנות האולטימטיבית כשחקן הרכב במקומו של רובינסון. בניגוד לתומאס ורבים אחרים בקבוצה, הבלגאן בקבוצה שימש קרש קפיצה לגארד האלמוני דאז, רד, שהפך לנשק החם של הקבוצה מהספסל וזכה העונה לחוזה ארוך טווח מכובד – הישג מכובד בהתחשב באי הרצון של הבעלים, הסנטור היהודי של וויסקונסין, הרב קוהל, לפרוץ את תקרת המשכורות ולשלם מיסים לליגה.
למרות העושר והגיוון בבק-קורט של הבאקס, הרי שלא מדובר בשינוי מהותי בתשתית שברור שהיתה צריכה להשתנות נוכח הקריסה המביכה אשתקד. קארל, שהספיק לחוות כישלון צורב נוסף כמאמן נבחרת ארצות הברית באליפות העולם, החליט כאמור לבער את האורווה ולבעוט את רובינסון החוצה – לצערו של קארל ולמרות כל התקפי השגעון שלו, לא נפלה ברגליו ההזדמנות לבעוט בו בעיטה אמיתית, אם כי ההסתפקות בטוני קוקוץ' ובחירת סיבוב ראשון בדראפט (מחיר נמוך לכל הדעות) בהחלט משולה לאחת כזאת.
בנוסף לבעיית רובינסון והשפעתו השלילית על חבריו לקבוצה, נדרשו גרונפלד וקארל לפתרון בעיית ההגנה והנוכחות בצבע שהציקה לקבוצה מזה זמן רב. אנתוני מייסון, בו תלו השניים תקוות רבות, כשהגיע בקיץ האחרון במעמד של אול-סטאר, לא סיפק את הסחורה. אמנם מדובר באחד השחקנים הפיזיים ביותר בליגה, עם מאסה עצומה ויכולת מסירה, אבל משום מה נטה להיעלם לפרקי זמן ארוכים ולא השתלב בתשתית הקבוצתית אותה אמור היה להזין במשחק הפנים-חוץ. מייסון נשאר בקבוצה וינסה להוכיח כי גם בגילו המתקדם יש לו מה לתרום לצעירים הקופצניים מסביבו.
ג'ייסון קאפי וארווין ג'ונסון הוותיקים נשארו שחקני נשמה, אך זאת לא שווה הרבה עם גוף חבול כשלהם. מי שהיכולים להחיות את הפרונט-קורט באנרגיות חדשות הם הרוקיז המרשימים מרקוס הייסליפ ודן גדזוריץ'. הייסליפ תפור על הבאקס, שכן יש לו יכולות אתלטיות בלתי מבוטלות ומשחק הגנה משובח עם אופציה לריבאונד. אבל ההפתעה הגדולה ביותר היתה היד המדויקת שלו משלוש, שהופכת אותו לתואם תומאס.
לגדזוריץ' אין יד משום מקום, אבל יש לו הרבה מאסה ונוכחות בצבע, כזאת שאין לג'ואל פרזבילה החיוור, שלמרות האכזבה ממנו צפוי לפתוח בעמדת הסנטר (ברגע שיחלים מפציעתו).
עם כל השינויים הקטנים בצבע והמהפיכה הגדולה בעזיבת רובינסון, הבאקס יקומו ויפלו על היכולת ההתקפית של שחקני החוץ. לפני שנתיים זה כמעט והספיק להם לסדרת הגמר, בשנה שעברה זה לא הספיק לפלייאוף. אולי טוב ואלן "רע", יכולים להוביל את הבאקס להתמודדות על אליפות המזרח ולחדש את השושלת, שמי יודע, אולי גם שפר יצטרף אליה בשנה הבאה.

שחקן מפתח: טים תומאס

גלן רובינסון ודרווין האם כבר לא פה ותומאס, שהרוויח יפה מאוד עד כה כדי להיות שחקן שישי מצוין, יצטרך להשתפר עוד יותר כשחקן חמישיה. תומאס הצעיר מגוון מספיק כדי לשחק בארבע העמדות מלבד עמדת הסנטר, אך יתבקש להתמקד בעמדה התפורה עליו מכל – עמדת הסמול פורוורד. הקליעה והבנת המשחק שלו מתקרבות לזה של רובינסון, היכולת אתלטית שלו עדיפה בהרבה. האם זה יספיק כדי לעמוד במשימה?

אבידה גדולה: גלן רובינסון

עם כל הקנטרנות והליכלוכים, ה"ביג-דוג" הוא אחד משחקני ההתקפה הפרודוקטיבים והאלגנטים בליגה. כל עוד הוא עמד לרשות הבאקס, היה אפשר להתלונן עליו. עכשיו כשהוא כבר לא פה, לא בטוח שאפשר להסתדר בלעדיו.

סגל הקבוצה

חמישיה משוערת: ג'ואל פרזיבילה (23, 2.15), אנתוני מייסון (36, 2.04), טים תומאס (25, 2.08), ריי אלן (27, 1.96), סאם קאסל (33, 1.90).
על הספסל: ארווין ג'ונסון (35, 2.11), דניאל גדזוריץ' (24, 2.11), ג'מאל סאמפסון (19, 2.11), טוני קוקוץ' (34, 2.10), מרקוס הייסליפ (22, 2.09), ג'ייסון קאפי (29, 2.05), מייקל רד (23, 1.98), רונלד מארי (23, 1.92), קוין אולי (30, 1.89).